הוראת השעה שקידמה הקואליציה להימנעות מגיוס תלמידי ישיבות תפוג ב-31 במרץ, ובצל הצהרתו של שר הביטחון יואב גלנט כי לא יביא חוק גיוס שאינו מוסכם על כל מרכיבי ממשלת החירום, סערת השוויון בנטל שוב מגיעה לכנסת. הבוקר (רביעי) הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי דנה בשירות חרדים בצה"ל, במטרה לבחון את הקשיים בגיוס האוכלוסייה החרדית לשורות הצבא - ואת האמצעים שבהם צה"ל פועל כיום כדי להגדיל את מספר המשרתים.
העימות בוועדה בין האח השכול לגוטליב
(צילום: ערוץ הכנסת)
אדלשטיין קיבל "מכתב פיטורים", והשיב בגסות: "עוף לי מהעיניים"
בפתח הדיון התרעם לוי על כך שנציגי צה"ל העוסקים בנושא, לדבריו, לא נוכחים בדיון. במקומם הגיעו נציגים מלשכת סגן הרמטכ"ל: "מצד אחד צה"ל מגיש דרישות להגדלת הסד"כ, הארכת זמן השירות במילואים ובסדיר, מתריע על מחסור בכוח אדם ומצד שני לא רואה לנכון להתייצב כאן ולקיים דיון על איך מקדמים ומטפלים בנושא", אמר יו"ר הוועדה, שציין כי גם נציגי משרד ראש הממשלה לא טרחו להגיע אליה.
במהלך הדיון התפתח עימות בין עמית שגב, שאיבד את אחותו ובני משפחתה, לבין חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד. שגב דרש לגייס חרדים: "אני חושב שהבעיה היא לא בציבור החרדי, אלא במנהיגים שלו. אם אדם לא עושה צבא או שירות לאומי שלא יקבל ביטוח לאומי, שלא יקבל קצבאות, שלא יקבל זכות הצבעה. למה שלציבור אחד בישראל יהיה פטור משכול? כבר מספר שנים שהרכבת שנקראת 'מדינת ישראל' איבדה את דרכה, ירדה מהמסילה ונוסעת למקום רע מאוד".
בביקורת על הממשלה הוסיף: "נוסעי הרכבת עייפים, מותשים ומבולבלים. לפני 15 חודשים הרכבת הזו התדרדרה וירדה מהפסים לחלוטין, הנהג ראש הממשלה נתניהו וחבריו, חבורת מושחתים ועבריינים חלקם מורשעים". ח"כ גוטליב התפרצה לדבריו, ותקפה: "אתה לא תדבר ככה על ראש הממשלה!".
ח"כ גלעד קריב מהעבודה צעק לעברה: "את לא תדברי ככה למשפחה שכולה! את הרגע נכנסת לדיון מספיק כבר! חצופה תלמדי גם להקשיב! ידברו בבית הזה לראש הממשלה איך שרוצים, את פשוט חצופה! להזכיר איך את מדברת על ראש הממשלה? תרכיני את הראש שלך בפני המשפחות השכולות!". ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד הצטרף לגיבוי האח השכול והוסיף: "אז אני אגיד שמדובר בראש הממשלה מושחת וכושל". גוטליב המשיכה: "מה שלך מותר להגיד לא מותר לאחרים להגיד בוועדות הכנסת".
האח השכול נתן לסערה לחלוף, והתייחס לשנה שעברה על מדינת ישראל לפני 7 באוקטובר: "במשך 40 שבועות המוני אזרחים ואזרחיות יצאו לרחובות וביקשו מנהג הרכבת להאט, לעצור, לבחון את הכיוון, אך הוא משיקוליו האישיים והפוליטיים המשיך בכל הכוח עד להתרסקות. בהתרסקות הזאת איבדתי את אחותי רינת, את בעלה חן ואת שני בניה, אלון בן 16 ועידו בן 14, הם לעולם לא ישובו. כמוני עוד אלפי אזרחים איבדו משפחה, חברים, על מזבחו של בן אדם אחד. אבל נהג הרכבת וחבריו לא איבדו כלום, לא רק שהם לא איבדו את הכיסא הם אפילו לא מוכנים לאבד את הפגרה. אנחנו נבוא איתכם חשבון. אני מבקש מראש הממשלה תגיע להסכמה עם האופוזיציה על מועד לבחירות, אין מצב שיגיע יום השנה למוות של אחותי ואתם עוד תשבו בכיסא. ההיסטוריה תשפוט אתכם. את ההנהגה הכושלת יש להחליף".
גם לטענות הללו השיבה גוטליב, שטענה: "אני מוכנה לספוג כל דבר אבל לא את השקרים ופמפום הסיסמאות. לא יהיו בחירות, בחירות יש אחת לכל ארבע שנים או כשמצביעים אי-אמון. תצליחו להפיל ממשלה? בסדר. זו הדמוקרטיה. כרגע לא תצליחו לעשות את זה כי הממשלה הזאת נבחרה ברוב רצונו של עם ישראל. אין מונופול לאף אחד על אהבת הארץ. אני אגיד לסיום, אף אחד לא אותו אדם מאז 7/10. ביטחון מדינת ישראל זה חוצה מפה פוליטית ומי שחושב שנתניהו לא חושב כל רגע על החטופים, על הובלה לניצחון במלחמה והחזרת החוסן והביטחון הלאומי טועה".
בהמשך הדיון, רון ניימן, דודה של רותם שנרצחה ב-7 באוקטובר, הגיש לה "מכתב פיטורים" - כחלק מהמחאה נגד הממשלה. "את מפוטרת - תודה", אמר לה בסוף דבריו וזכה למחיאות כפיים. "סליחה רותם שלא עשינו מספיק כדי שהוא (נתניהו) לא יהיה יותר ראש ממשלה. וסליחה רותם שראינו בתקשורת אין ספור כותרות שהממשלה הארורה הזאתי פוגעת בכשירות הצבא ולא עשינו מספיק כדי להחליפה. וסליחה רותם שלא עשינו מספיק על מנת שלא תהיה לנו ממשלה שהפקירה אותך ועוד רבים אחרים. זוכרים שפעם היה לנו ראש ממשלה שהתפטר כי לאשתו היה חשבון דולרים? איך הגענו למצב שראש ממשלה שבמשמרת שלו נרצחו ונחטפו הכי הרבה ישראלים עדיין לא מתפטר?".
יו"ר הוועדה לוי הסתייג מדבריו: "הממשלה לא 'ארורה'", ובמקביל גוטליב הזיזה את "מכתב הפיטורים" שהוגש לה על ידי קרוב המשפחה. לאחר מכן המשיך ניימן גם ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, אותו פגש במסדרונות המשכן - והגיש גם לו מכתב פיטורים. אדלשטיין הגיב באופן בוטה למדי ואמר לו: "עוף לי מהעיניים".
ניימן, נציין, הגיע יחד עם משפחות שכולות החברות בפורום "משפחות השבעה באוקטובר", הגיע לכנסת במסגרת מחאת "בחירות עכשיו" ו"יום הפיטורים", במסגרתו הוגשו מכתבי פיטורים מטעם "העם" לחברי הכנסת.
מוביל התוכנית לגיוס חרדים: "לא לאיים, זה לא יעזור"
סגן אלוף במיל' רם משה ראב"ד, הרב הראשי של חיל האוויר לשעבר, שהוביל את תוכנית שח"ר לגיוס חרדים, אמר בדיון כי לחייב את החרדים להתגייס זו לא הדרך. "אני חושב שהדרך היא לבוא לציבור החרדי לא באיומים ולא בסנקציות ולא בכינויים של 'פרזיטים', אלא פשוט להגיד להם 'רבותיי, אתם מבינים את הצורך', ואני חושב שנראה אותם מגיעים".
ח"כ מאיר כהן השיב לו: "כל מי שדיבר עם החרדים הרגיש לא נוח, אבל אני מרגיש נוח כי הצבא אומר 'אני צריך חיילים', ומעולם לא שמעת אותי אומר 'פרזיטים'". כהן התייחס לאמירת הרב הראשי יצחק יוסף, ואמר שאיתו למשל "יש לנו בעיה". "אחד אומר מה שהוא אומר, 'אם ידרשו שנתגייס אנחנו נטוס לחו"ל', ואנחנו בבעיה. הגיע הזמן שכולנו נעמוד מול המציאות ונבין שהמדינה הזו בסכנה קיומית. אין חיילים! צה"ל אומר לנו שצריכים לפחות עוד שתי אוגדות ואתה מספר לי כאן שנבוא וננסה לדבר איתם?".
6 צפייה בגלריה
ביקר את נציגי צה"ל העוסקים בנושא, שלא הגיעו. מיקי לוי
(צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ גלעד קריב הוסיף: "הגיע הזמן שלפני שאתם דורשים רגישות אין קץ כלפי רגשות הציבור החרדי, שהרב הראשי שהפך להיות פוליטיקאי בניגוד להוראות החוק, יהיה רגיש לאימהות שנמצאות כאן. נגמר העידן שבו כולנו צריכים להיות כולנו רגישים לציבור החרדי וראשי הציבור החרדי מרשים לעצמם לדרוך על רגשות הציבור המשרת".
קריב, רב רפורמי, הוסיף: "כשאתה תשב פה ותהיה אמיץ לבקר את הרב הראשי, תדבר איתנו על לא לדבר סרה ולא לבוא בכוחניות, אנחנו לא מוכנים לשמוע יותר הטפות מוסר". הרב ראבד השיב לו: "אני לא מבקר אף רב", וקריב לא נותר חייב: "אם אתה לא רוצה לבקר רבנים, אנחנו נעשה את זה, אבל אז אל תבוא אלינו ותטיף לנו מוסר".
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח ישראל", אמר עוד קודם לכן כי יש התעוררות בקרב החרדים בעניין הגיוס לצה"ל, אך נדרשת תוכנית עבודה מסודרת לגיוסם. "הנחנו מתווה, חשוב לנו שדברים כאלה יעברו למישור מעשי. זה לא מורכב להכפיל את שירות החרדים בצה"ל, צריך להביא תוכנית ממשלתית נורמלית. בשירות חרדים בצה"ל אין השקעה בכלל, צריך להשקיע וזה מה שיביא את המהפך".
התנאי של גלנט, העתירות לבג"ץ וההפגנות
בשבועות האחרונים התנהלו שיחות שבהן ניסו ראש הממשלה בנימין נתניהו וגלנט למצוא נוסחה מוסכמת לחוק החדש, כשברקע גם הדיונים בבג"ץ סביב הסוגיה.
השופטים שדנו בשורת העתירות בנושא החליטו להעביר צד את נטל ההוכחה. הם הוציאו צווים על-תנאי, וקבעו כי על המדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס. בנוסף הוציאו השופטים צו ביניים, שמונע הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות. על המדינה להגיש את תשובותיה בימים הקרובים.
ב-30 ביוני בשנה שעברה פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. בעתירות שהוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי, נטען שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית.
חקיקת הוראת השעה, שאותה קידמה הקואליציה הנוכחית באמצעות החלטת ממשלה ב-25 ביוני אשתקד, קובעת כי לא יגויסו תלמידי ישיבות. תוקף הוראת השעה יפוג בסוף החודש הנוכחי כאמור - ואם עד אז לא יקודם בכנסת חוק שמסדיר את הנושא, על צה"ל יהיה לגייס חרדים כבר ב-1 באפריל.
מאז גם החרדים יצאו להפגין ברחובות, בין היתר תחת הכותרת "נמות ולא נתגייס", ורק מוקדם יותר השבוע חסמו צירים מרכזיים באזור ירושלים. מנגד, הפגנות התקיימו גם בקריאה לשוויון בנטל. ביום חמישי האחרון הפגינו כ-10,000 בני אדם בתל אביב בקריאה לגיוס חרדים.
לפני כחודש הוועדה לביקורת המדינה דנה בסוגיה, ובדיון עלה כי מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר התגייסו כ-1,100 חרדים במסלולים שונים. במשרד הביטחון ציינו כי מספר המתגייסים לפני ואחרי המלחמה נותר זהה. לפי ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר באכ"א, סא"ל עדינה אבני, כ-540 התגייסו למסלולי החרדים בשירות חובה, מתוך כ-66 אלף מלש״בים מהאוכלוסייה החרדית בשנתון הגיוס האחרון.
בנוסף, כ-600 חרדים מעל גיל 26 שקיבלו פטור בעבר החליטו להתגייס בשלב ב׳ בעקבות המלחמה, במסלול טירונות בשירות חובה ולאחר מכן שילוב בשירות המילואים, בהתאם לצורכי הצבא. סא"ל אבני אמרה עוד כי החל מ-2019, מספר החרדים המתגייסים לצה״ל בשנה הוא יציב למדי, ועומד על כ-1,200 מתגייסים בשנה.
