בזמן שהוסר אתמול (שבת) המכשול האחרון שמנע את העברת הסיוע הצבאי לישראל, והמחוקקים בבית הנבחרים של ארה"ב אישרו סכום תקדימי של 15 מיליארד דולר עבור ביטחון בת בריתה במזרח התיכון - הבית הלבן דואג להבהיר לישראל שלמתנה הזאת יש גם תנאים, עם הסנקציות שלפי הדיווח יוטלו בפעם הראשונה אי-פעם על גדוד צה"ל.
במחלקת המדינה האמריקנית דאגו להדליף את המסר כי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן צפוי להודיע על כך שהדולרים האמריקניים עומדים לעצור בפתח חטיבת בנימין, או ליתר דיוק בבסיסים של גדוד "נצח יהודה", שבעבר היה ידוע כ"נח"ל החרדי" - ומיועד גם היום בעיקר לגיוס חרדים לצה"ל.
לפי מחלקת המדינה, חיילים בגדוד מתנכלים ומבצעים באופן שיטתי הפרת זכויות אדם של פלסטינים בגדה המערבית, ובכך עוברים על "חוק לייהי" האמריקני. המשמעות בפועל של הדברים היא כי ייאסר להעביר לגדוד סיוע צבאי אמריקני, וימנעו מחייליו וקציניו לקחת חלק באימונים עם צבא ארה"ב. אם אכן הדבר יקרה, מדובר יהיה בתקדים היסטורי שכן זאת תהיה הפעם הראשונה כאמור שממשלת ארה"ב תטיל סנקציות כלשהן על יחידה צבאית מישראל.
כשמזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן נשאל על כך, הוא אמר כי ההחלטה בעניין כבר התקבלה ותצא לפועל בימים הקרובים. "אנחנו עובדים תחת חוק לייהי. זהו חוק חשוב מאוד, והוא אחד שאנחנו מיישמים בכל המובנים. כשאנחנו עושים את החקירות האלה, זה משהו שלוקח זמן, שצריך לעשות בזהירות רבה, גם באיסוף העובדות וגם בניתוחן - וזה בדיוק מה שעשינו. אני חושב שזה הוגן לומר שתראו תוצאות בקרוב מאוד", אמר בלינקן.
בסביבתו הסבירו שמדובר בהחלטה שנמצאת על השולחן כבר זמן מה, עוד לפני המלחמה ברצועת עזה, וכי האמירות של גורמים קיצונים בממשלה כמו השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' תרמו לזירוזה.
"חוק לייהי" נועד לשמירה על זכויות אדם ואוסר על מחלקת המדינה והפנטגון לספק סיוע צבאי לכוחות ביטחון זרים שמפרים זכויות אדם ללא עמידה לדין. הוא נקרא על שם נותן החסות הראשי שלו, פטריק לייהי, מי שעד שנה שעברה היה סנאטור דמוקרטי מטעם מדינת ורמונט.
החוק במתכונתו הראשונית הועבר בשנת 1997 והתייחס בתחילה רק לכוחות זרים שמסייעים בסחר אסור בסמים. שנה לאחר מכן דחף לייהי להרחבתו, כך שיכסה כל סיוע במימון מחלקת המדינה. הוא אמר כי "כשקיימות ראיות מהימנות להפרות זכויות אדם, הסיוע האמריקני חייב להיפסק", אבל הבהיר כי החוק שלו גם מאפשר מספיק גמישות כדי לא לפגוע באינטרסים של ארה"ב במדינות הממומנות.
"זה חוק שעובד", אמר. "אנחנו יכולים לעזור ברפורמה של כוחות הביטחון הזרים, אבל הם צריכים להראות שהם רציניים לגבי האחריות שלהם. אם לא, אנחנו מבזבזים את כספי משלמי המיסים האמריקנים ומאפשרים המשך התנהגות פוגענית שאנחנו מבקשים למנוע". דיווחים שונים פורסמו בעבר על כך שלייהי עצמו דחף להכללת יחידות של צה"ל תחת החוק בעקבות לחץ של בוחרים, אך הוא הכחיש זאת וטען כי הוא תומך בזכותה של ישראל להגנה עצמית. עם זאת, הוא הוסיף כי אינו מסכים עם שימוש בכוח מופרז מצד ישראל בעזה, שגורם למותם של מאות אזרחים. הוא ציין עוד כי אינו מסכים עם הגבלות על יבוא סחורות כענישה קולקטיבית או עם הריסות בתים ובניית התנחלויות בגדה המערבית.
ריאיון עם משה שרביט, בריטניה הטילה עליו סנקציות בשל "תקיפת פלסטינים"
(צילום: חגי דקל)
כדי ליישם את החוק, שגרירויות ארה"ב ברחבי העולם והמחלקות הרלוונטיות של מחלקת המדינה נדרשות לאסוף מידע ולהתייחס לעדויות שזורמות אליהן על-ידי ארגוני זכויות אדם או התקשורת, לגבי התנהלות כוחות ביטחון מקומיים שזוכים לסיוע צבאי אמריקני. התהליך מכונה "בדיקת לייהי", ומחפשים במסגרתו ראיות לביצוע "הפרות בוטות" של זכויות אדם.
מחלקת המדינה מגדירה "בוטות" בתור מעשים קיצוניים כגון רצח של חפים מפשע, עינויים, חטיפה והעלמות של אנשים ואונס כטקטיקת לחימה. אם נמצא כי ישנו מידע אמין על יחידה כלשהי שמעורבת בהפרה בוטה של זכויות אדם, הסיוע נדחה עד שהממשלה במדינה שלה יועד הסיוע תנקוט בצעדים משמעותיים כדי להביא את האחראים לדין. לפי דיווחים בעבר, החוק הופעל כבר על יחידות שונות של מדינות כמו טורקיה, לבנון, אינדונזיה, אוסטרליה, בנגלדש, בוליביה, קולומביה, גואטמלה, מקסיקו, ניגריה וסנט לוסיה.
לצד זאת, מחלקת המדינה לא הגדירה מהו מידע "אמין", אך הבהירה כי הוא אינו צריך לעמוד בסטנדרטים של בית המשפט האמריקני. אנשי מחלקת המדינה, אם כך, מסתמכים על מגוון רחב של מקורות, כולל דוחות שנתיים של ארגוני זכויות אדם, רישומי סוכנות ממשלתיים וארגונים לא ממשלתיים ומידע שנאסף מהתקשורת.
החוק זכה ללא מעט ביקורת לאורך השנים, מבית ומבחוץ: מפקדים אמריקנים התלוננו שהוא מיושם באופן רחב מדי ומפריע ליכולתם לאמן כוחות זרים, ומהצד השני, ארגוני זכויות אדם ופקידי ממשל אומרים שהחוק חלש מדי ואינו נאכף מספיק, ומציינים לראיה תמיכה של ארה"ב בצבאות זרים כמו זה של קמבודיה, על אף תיעוד מוכח של הפרות זכויות אדם מצד יחידותיו.
בחודש ינואר פרסם העיתון הבריטי "הגרדיאן" כתבה שבה הוא חושף לטענתו על סמך מסמכים פנימיים של מחלקת המדינה שיטות ששימשו את הממשלים בארה"ב כדי להגן על ישראל מחוקים אמריקניים הנוגעים לזכויות אדם, וכך להמשיך לספק לה נשק על אף ההאשמות המופנות נגדה בדבר הפרה של זכויות שכאלה. לפי הדיווח, גורמים במחלקת המדינה הצליחו למעשה לעקוף את "חוק לייהי", שנועד למנוע מצב שבו ארה"ב תהיה שותפה להפרת זכויות אדם שמבצעות יחידות של צבאות זרים.
ב-2016 שיגרו לייהי ועוד 10 חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית מכתב למזכיר המדינה דאז ג'ון קרי ובו דרשו לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד שכוחות הביטחון הישראליים "הוציאו להורג" פלסטינים בשטחים ללא משפט. המכתב, שהשווה בין הפעולות הישראליות לטבח שבוצע במצרים, גרר אז תגובות מצד פוליטיקאים בישראל, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד.
