שנת 2025 נפתחה, ובזמן שברחבי העולם חוגגים את השנה האזרחית החדשה, לנו בישראל יש קצת פחות סיבות לחגיגה. את מחירי המלחמה משלם כמעט כל אזרח במדינה בצורה כזאת או אחרת, ובשנה הקרובה, בעוד 100 חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה, התשלומים האלה רק ילכו ויגדלו. זה מה שמצפה לנו בשנה הקרובה:
בגל התייקרויות חסר תקדים מונחתות על אזרחי המדינה מכות רבות. מדרגות מס הכנסה מוקפאות, כך גם נקודות הזיכוי ממס וקצבאות הילדים. בנוסף, דמי ההבראה שלנו יצומצמו, מס היסף יעלה, ההטבה למשיכת כספים מהפנסיה תופחת, מיסי הנדל"ן והמע"מ יעלו גם כן, וגם נשלם יותר עבור החשמל והמים שאנו צורכים. אם לא די בכך, גם החזרי המשכנתאות יתייקרו עבור רבים, מאות מוצרים במשק יעודכנו למחיר גבוה יותר, מחירם של כלי הרכב יעלה, וכך גם הארנונה והתחבורה הציבורית.
6 צפייה בגלריה
100 חטופים עדיין בעזה, המלחמה נמשכת - וגל התייקרויות בפתח. לקראת 2025
(צילום: דובר צה"ל, REUTERSKhaled Abdullah, Amir Levy/Getty Images, AP, טל שחר)
שורדת השבי יוכבד ליפשיץ ואחיו של אורון שאול בקריאה לשחרור החטופים
(צילום: satview )
במקביל לגל ההתייקרויות במשק, ודווקא בזמן ירידה בהתייצבות לשירות מילואים, בממשלה החליטו לקצץ משמעותית גם במענקי הסיוע למילואימניקים שנדרשים להמשיך להתייצב - עמוק לתוך השנה השנייה של הלחימה בכל הזירות.
את המחיר שנשלם בשנה הקרובה לא נרגיש רק בכיס, אלא גם בנפש. 100 חטופים מוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה כבר 452 ימים. חלקם כבר אינם בין החיים, והדיווחים הסותרים בנוגע לעסקה שמתקרבת, או שלא, משפיעים רבות על המשפחות שממתינות ליקיריהן - ועל המדינה כולה. הדיווחים בנוגע לעסקה המתגבשת הלכו והתגברו לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש בלבנון לפני קצת יותר מחודש. רבים חשבו אז כי ניתוק הזירות בין עזה ולבנון יקדם עסקה במהירות, אולי אפילו עד סוף השנה, אך התקוות התבדו - והחטופים עדיין לא שבו.
ובינתיים, בעוד השקט היחסי בלבנון נשמר, עם תקיפות של צה"ל נגד יעדי חיזבאללה מפעם לפעם, וכוחות שהוסטו גם לסוריה לאחר נפילת משטר אסד - הרימו את ראשם החות'ים, שלוחי איראן בתימן, שהעלו את כמות השיגורים שלהם לעבר מדינת ישראל. בשבועות האחרונים נכנסו לא פעם מיליוני תושבים למרחבים המוגנים בעשרות רבות של יישובים ברחבי הארץ, בהם גם באזור תל אביב וירושלים. בשני מקרים אף נרשמו פגיעות ישירות ברמת אפעל וביפו - שהובילו לפצועים ולהרס רב.
הכינו את חשבון הבנק: שנת 2025 הולכת להיות קשה לכל משק בית בישראל
בעוד זמן קצר, ב-1 בינואר, ייכנסו לתוקפן גזירות כלכליות במגוון תחומים שישפיעו על הכיס של כולנו. ההערכות הן שמשק בית ישראלי יפסיד בשנה הקרובה בין 8,000 ל-12,000 שקלים, שהם כ-1,000 שקלים בחודש - וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות גבוהות שעלולות לגדול עוד יותר כמו רכישת דירה או מכונית חדשה.
המציאות הזו תהיה קשה במיוחד לאוכלוסיות שגם ככה מתקשות לסגור את החודש - ולא מדובר במעטים. רק לפני כשבועיים נחשף נתון מטלטל ולפיו שני מיליון מאזרחי ישראל מצויים מתחת לקו העוני, והחשש הוא שאל מתחת לקו העצוב הזה יידרדרו בשנה האזרחית הקרובה עוד רבים.
אלו הגזירות הכלכליות שמחכות לכולנו השנה: הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי ממס, הקפאת מדרגת התשלום הנמוכה לדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הקפאת קצבאות הילדים, צמצום דמי הבראה, דחיית העלאות שכר במגזר הציבורי, המס היסף יעלה ב-2%, הפחתת ההטבה למשיכת כספים מהפנסיה, העלאת מיסי נדל"ן ומס בריאות. בממשלה התכוונו להעלות גם את דמי תשלומי הביטוח הלאומי, אך בשל עיכובים בהצבעה על חוק הרווחים הכלואים שעבר אתמול, המליאה לא הספיקה להצביע על כך. עם זאת, ייתכן שיהיה אפשר עוד להעלות זאת באישור משפטי מיוחד.
כל הגזירות הכלכליות שפורטו עד כה מתייחסות להכנסות שלנו, אך לצד זאת יתווספו גזירות גם על ההוצאות שלנו, כלומר - נשלם יותר. המע"מ יעלה מ-17% ל-18%, החשמל והמים יתייקרו, החזר המשכנתה יעלה גם כן, ובמשק צפויים להתייקר מאות מוצרים בשיעור של 3%-15%. התייקרות נוספת תהיה גם בכלי הרכב, והמיסים על מכוניות חשמליות יעלו. בנוסף יתייקרו תשלומי הארנונה והתחבורה הציבורית.
חיילי מילואים יקבלו השנה פחות
דווקא במקביל לגזירות הכלכליות ולירידה במוטיבציה, בממשלה יקצצו את מענקי המילואים בעשרות אחוזים. הנפגעים העיקריים: תומכי לחימה, מבוגרים שחזרו לשירות ולוחמים צעירים ללא משפחה. בצד החיובי, סבסוד הטיפולים הפסיכולוגיים יגדל.
בצל ניסיונות הקואליציה לגבש חוק השתמטות לחרדים, בממשלה החליטו בימים האחרונים לקצץ משמעותית במענקי הסיוע למילואימניקים שנדרשים להמשיך להתייצב. כך למשל, חיילים במקצועות של תומכי לחימה ביחידות הקרביות יקבלו מענק של 60 שקלים ליום מילואים, שמהווים קיצוץ של 50% מהמענק שניתן להם לעומת השנה הראשונה ללחימה. סכום זהה יקבלו חיילי ההגנה המרחבית ביישובים בכל הגזרות, כולל ביהודה ושומרון. למעשה, הוגדר בכך מעמד חדש שזהה גם לתומכי לחימה: מענקי הגמ"ר - שנמוכים מאלו שחולקו מ-7 באוקטובר.
לחיילי מילואים בתפקידים עורפיים המענק יקוצץ בשיעור של כ-70%, ל-30 שקלים ליום מילואים. לוחמי מילואים לעומת זאת יקבלו מענק בשיעור של 130 שקלים ביום, הגבוה ביותר. אלא שגם בקבוצה זו תהיה חלוקה והעדפה: כך למשל, הוחלט על מענק לחימה שלא תחת צו 8, למשרתים במערך הלוחם ובשיעור ממוצע של 150 שקלים לכל יום מילואים, בהתאם לכמות הימים שייצברו. העוקץ: מדובר באוכלוסייה קטנה יחסית, שכן צה"ל עדיין מפעיל את לוחמי המילואים תחת צו 8, עוד מ-7 באוקטובר. זאת, בסוג של פטנט ישראלי, מאחר שבכנסת סירבו משיקולים ואינטרסים פוליטיים לסדר את חוק שירות המילואים שצה"ל דרש לתקן ולעדכן, כדי שלא ייאלץ להמשיך לקרוא למשרתיו בצו 8, שמיועד לשימוש במשורה.
צו 8, כזכור, כולל סעיפי הפעלה מיידיים ודרקוניים שנשמרו למצב חירום של פרוץ מלחמת פתע, סיטואציה שבה ישראל כבר לא נמצאת מזה כשנה. מענק מתחכם נוסף הוא מענק התמדה, בשיעור של 100 שקלים ליום, מהיום העשירי לשירות המילואים. העוקץ במענק זה: הוא יינתן למשרתים לאחר פקיעת צו 8 ובתנאי שהמשרת ביצע לפחות 60 ימי מילואים משנת 2023 שבה פרצה המלחמה ועד 2025. המשמעות: חייל ששירת תחת צו 8, כמו הלוחמים, לא ייהנה ממענק ההתמדה.
100 חטופים עדיין בשבי חמאס - כבר 452 ימים
ובינתיים, בעוד בממשלה עסוקים בחילופי האשמות בנוגע לתקציבים ובריבים על חוק ההשתמטות, 100 חטופים עדיין נמקים בשבי חמאס ברצועת עזה מאז טבח 7 באוקטובר. למרות מחאות שבועיות וקריאות בלתי פוסקות לפעול לשחרורם המיידי, לעיתים נדמה כי דעך הקשב לעיסוק בסוגיה החשובה כל כך הזאת.
(צילום: ליאור שרון)
בשבועות האחרונים, ובעיקר לאחר הפסקת האש בלבנון, נדמה היה כי סוגיית החטופים שבה למוקד וכי ניתן לגבש עסקה עוד לפני סוף שנת 2024. עם זאת, זמן לא רב לאחר מכן כבר התחלפה, שוב, האופטימיות בספקנות, וכמו בסבבים קודמים בשיחות הלא ישירות בין ישראל לחמאס על עסקת חטופים והפסקת אש ברצועת עזה, הגיעו הסימנים הבעייתיים או ההצהרות של גורמים עלומי שם על המכשולים במשא ומתן.
בתוך כך, בין אופטימיות זהירה לספקנות, המתווכות מפעילות לחץ כבד על ישראל וחמאס להתגמש בסוגיות שנמצאות במחלוקת ולהסכים על עסקת חטופים שתצא לפועל בזמן הקרוב. בתקשורת המצרית דווח שלשום כי במרכז השלב הראשון של העסקה עומד שחרור של 34 חטופים - אך הוויכוח הוא על מספר החיים מתוכם. חמאס מתנגד למסור רשימות של חטופים חיים ועומד על כך שמתוך 34 החטופים יחזיר מספר לא מבוטל של גופות. לפי הערכות, בכל מקרה השלב הראשון יכלול גם החזרת גופות ולא רק חטופים חיים.
ויכוח נוסף הוא הדרישה של חמאס לקבל ערבויות ברורות יותר מהמתווכות להפסקת המלחמה כתנאי לעסקה כוללת. אומנם סיום המלחמה הוא לא תנאי להתנעת השלב הראשון של העסקה, אך חמאס מתעקש על הערבויות האלה לנוכח הדברים שאומר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפורומים שונים - ובהם גם בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" - על כך שישראל תחזור ללחימה.
ביום חמישי, אולי כאיתות לחמאס, ייערך דיון של שרים, בראשות שר הביטחון ישראל כ"ץ ובהיעדרות צפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו - שתעסוק בין היתר גם ביום שאחרי וביצירת חלופה שלטונית לחמאס. הכותרת הרשמית של הדיון היא "סוגיית הסיוע ההומניטרי", אך בישראל מעריכים כי הוא יעסוק בחלופה שלטונית ברצועת עזה - ביום שאחרי, אולי כדי לקדם עסקה.
שלשום פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי בכירים בצה"ל סיפקו אזהרה לראש הממשלה נתניהו וטענו כי ללא רגל מדינית מסיימת - חמאס לבסוף ישתקם, ימשיך לשלוט בעזה - ונחזור ל-6 באוקטובר. שעות לאחר מכן גורם מדיני הגיב על אותה אזהרה, ומסר כי לפי נתניהו, "גם אם ישראל תיכנס לעסקה, היא תחזור ללחימה לאחריה כדי להשלים את מטרות המלחמה שהציבה". בכך, למעשה, מודה הגורם שהכיוון של ישראל הוא לעסקה חלקית, שלא תכלול את סיום המלחמה ואת נסיגת צה"ל מרצועת עזה, מה שנחשב לתנאי מצד חמאס לעסקה כוללת.
אזרחי ישראל עדיין תחת איום הטילים
למרות שרבים מאזרחי המדינה שבו לשגרת חייהם, המלחמה עוד כאן - ובשבועות האחרונים קיבלו על כך תזכורת מיליונים מתושבי ישראל במרכז הארץ. בלילות רבים בחודש האחרון הופעלו אזעקות בעשרות יישובים באזור גוש דן, השפלה, לכיש, הנגב, השרון והרי יהודה - בעקבות שיגורים של טילים בליסטיים מתימן.
רגע פגיעת הטיל בבית ספר רמת אפעל ברמת גן
ההרס בתימן אחרי התקיפות הישראליות
6 צפייה בגלריה
נזקים שנגרמו מפגיעת טילים ששיגרו החות'ים
(צילום: מור שטיינברג, יובל חן, Amir Levy/Getty)
בשני מקרים כאמור אף נרשמו פגיעות, שגרמו לפצועים רבים ולהרס רב, וישראל הבטיחה כי תגיב על כך. עם זאת, למרות התקיפות בתימן, של ישראל ושל מדינות הקואליציה, החות'ים ממשיכים לאיים ומבטיחים לתקוף פעמים נוספות את ישראל עד ל"הסרת המצור והפסקת התקיפות נגד עזה". במקביל, גם חמאס חוזר לבצר את כוחו בנקודות שונות ברצועת עזה, ובשבוע האחרון שיגר רקטות מבית חאנון, שם פועל צה"ל, לאזור העוטף - וגם לירושלים.
מתקפות על היועמ"שית והמהפכה המשפטית ששבה לחיינו
בשנה האזרחית הקרובה, כך נדמה, נמשיך לשמוע גם על מתקפות רבות של הקואליציה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בין היועמ"שית לחברי הקואליציה נרשמו בחודשים האחרונים עימותים רבים. בין היתר, בשל כך שדרשה לפתוח בחקירה נגד שרה נתניהו על הטרדת עד, ופסלה את המועמד של נתניהו לממלא מקום נציב שירות המדינה.
בישיבת הממשלה ביום ראשון דרשו שרים להביא להצבעה את הדחתה של בהרב-מיארה, שלא נכחה בדיון. "היא חייבת לבוא לתת הסברים ואחר כך ללכת הביתה", אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השרה מירי רגב תקפה אף היא, ופנתה לשר המשפטים יריב לוין: "אתה חייב להביא את זה כבר ולדון בנושא". השר שלמה קרעי קרא "לשלוח אותה הביתה. אפילו שלא תבוא לכאן אבל שנקבל כולנו החלטה", ובן גביר הוסיף: "היא תתפור את כולנו ותגיד שכולנו מנועים מלדבר. אמרתי לכם לפני חודשיים ולא האמנתם".
בשבוע שעבר פורום ראשי מפלגות הקואליציה נתן "אור ירוק" לקדם מהלך להדחתה של בהרב-מיארה. מדובר בהליך של שימוע שצפוי להתחיל באחת מישיבות הממשלה הקרובות, אך שר המשפטים יריב לוין עוד לא החליט האם להביא את הנושא לדיון בממשלה. מי שהתנגד היה שר החוץ גדעון סער, שגם מינה את בהרב-מיארה לתפקיד. המהלך הנכון, לטענתו, הוא לפעול לפיצול משרת היועץ המשפטי.
התנגשות הרשויות הגיעה החודש לשיא נוסף: בג"ץ קבע כי על לוין למנות נשיא לעליון, והוא הודיע כי יקדם שוב את חוקי המהפכה המשפטית. זמן קצר לפני כן, נשא מ"מ נשיא העליון השופט יצחק עמית נאום תוכחה תקיף במיוחד, שבו אמר כי "בימים אלה אנו עדים לניסיונות לחתור תחת הרשות השופטת ולהחלישה - עד כדי חשש ממשי לכרסום בעצמאות המוסדית של הרשות השופטת וביסודות הפרדת הרשויות".
בג"ץ, כאמור, קבע כי על שר המשפטים לבחור נשיא עד 16 בינואר. "פועלו של שר המשפטים עד כה אינו מגשים את הקביעה העקרונית - החובה להביא את בחירת נשיא בית המשפט העליון להצבעה על-ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים", נכתב בהחלטה.
6 צפייה בגלריה
התנגשות הרשויות הגיעה לנקודת רתיחה
(צילום: שריה דיאמנט, אבי מועלם, אלכס קולומויסקי, נחום סגל, עמית שאבי)
לוין הגיב להחלטה, שלפי ההערכה בקואליציה תוביל אותו לבקש לקדם שוב את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומסר כי "הצו הבלתי חוקי והמביש שהוציא בג"ץ, שבאורח פלא ניתן דקות אחדות אחרי הנאום המתלהם של השופט יצחק עמית, הוא תמצית אובדן הדרך, הניתוק, והרמיסה שקומץ קיצוני מרשה לעצמו רק משום שנדמה לו שהוא יכול".
הוא טען כי מדובר בפועל ב"הדחתו של שר המשפטים הנבחר מתפקידו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים", ואמר: "הסיכול המכוון שעשו השופטים להצעה לשידור הדיונים לבחירת נשיא בית המשפט העליון, הוא עדות למה שמתרחש כאן בשנים האחרונות". לדבריו, "שופטי בית המשפט העליון לוקחים לעצמם את סמכויות הממשלה והכנסת, רומסים את בחירת העם, משליכים פעם אחר פעם לפח את קולם של מיליוני אזרחי ישראל, והופכים את עצמם לשליטים דיקטטורים, המתערבים וקובעים בכל דבר, במקום בחירתו של העם".
באותו יום, בצעד חסר תקדים, נטשו שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז את כינוס הוועדה לבחירת שופטים במחאה על החלטתו של השר לוין להביא לדיון מומחים שיביעו את דעתם בנושא עקרון הסניוריטי והכנסת מצלמות לישיבות הוועדה. לטענתם, הם לא יכולים להיות בדיון על הסניוריטי בגלל ניגוד העניינים. לאחר שהמומחים יצאו מהחדר - השופטים חזרו לישיבה.
פורסם לראשונה: 23:20, 31.12.24
