6 צפייה בגלריה
השמות הכי נפוצים
(צילומים: דוד רובינגר, אורן אהרוני, ענת מוסברג, יואב דודקביץ', מוטי קמחי, קובי קואנקס)
השם הנפוץ ביותר לבנים מאז כינון מדינת היהודים ועד 2021 הוא דווקא מוסלמי - מוחמד. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי יותר מ-115 אלף ישראלים נקראו בשם זה. מדובר בשם הנפוץ ביותר במדינה.
במקום השני לבנים נמצא השם דוד (מעל 60 אלף ישראלים נקראו בשם מאז קום המדינה) ואחריו משה ויוסף. שמות נפוצים נוספים בישראל הם אברהם, יעקב, יצחק, אחמד, דניאל, אורי, נועם, איתי, חיים, ישראל, שלמה, יהודה, שמואל, אריאל, שמעון, יהונתן, גיא ומאיר.
אצל הבנים שלטו בשנים הראשונות של המדינה השמות התנ"כיים - משה, אברהם, יוסף, יעקב, יצחק, דוד, חיים, שלמה, ישראל ושמואל. במהלך השנים הצטרפו אליהם גם מאיר, מרדכי ואליהו. בשנת 1965 החלו להתקרב לצמרת שמות חדישים יותר כמו עופר, אילן, רונן, אייל, יורם ואפילו אורי. ב-1967 עם הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים חזר השם משה למקום הראשון; רבים מהתינוקות נקראו כנראה על שמו של שר הביטחון משה דיין.
שם חדש שנכנס לרשימה בתחילת שנות ה-70 היה ירון, בזכות גיבור ספרי חסמב"ה ירון זהבי. אותן שנים היו גם השיא של השם שרון לבנים, שהגיע עד למקום התשיעי ב-1974, מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים שבה בלט מוביל צליחת התעלה האלוף אריאל שרון. ב-1975 איבדו משה ודוד את הפסגה, ולמעשה בשנה זו בלט המפנה לטובת השמות החדישים. יניב, שנכנס לרשימת 50 הגדולים רק ב-1970, זינק למקום הראשון ושמר עליו כמעט עד סוף העשור. גם השמות שי, אורן ואסף המריאו לצמרת באותן שנים.
בתחילת שנות ה-90 השתלט דניאל על המקום הראשון ובצמרת הרשימה בלטו שמות בעלי הברה אחת - אור, בן, שי, גיא, טל, דור, גל, חן ובר. דניאל שמר על הבכורה יותר מעשור, בעוד יובל, עומר וגם יהונתן מזנבים בו.
בקרב הבנות השם הנפוץ ביותר הוא נועה (מעל 47 אלף ישראליות נקראו בשם זה), שכולל גם את כל הבנות שנקראו נעה ללא ו'. בצמרת הרשימה נמצאות גם רחל, יעל, שרה, מיכל ואסתר. השם הנפוץ למוסלמית ישראלית הוא פאטמה ולאחר מכן מרים, מלאק ואיה. בין השמות הנוספים של הבנות שנמצאים בצמרת ניתן למצוא את תמר, שירה, חנה, מרים, מאיה, רבקה, עדי, חיה, הילה, רות, טליה, איילה, אפרת וגם רוני.
בשנים הראשונות של המדינה ניצב השם שושנה בין שלושת הגדולים, ככל הנראה בזכות הזמרת שושנה דמארי. בשנת 1959 נכנס לראשונה לעשרת הגדולים שם שאינו של גיבורה מהתנ"ך - יפה, במקום העשירי - ככל הנראה בשל פרסומה של יפה ירקוני. היו אלה גם שנות עדנה לשם אילנית. ב-1961 נכנסו לעשירייה הפותחת שמות חדשים כמו מיכל, אורלי, רונית, ענת ואורנה. ב-1964 עלה לראשונה שם חדש למקום הראשון - ענת. אמנם זהו שם מהתנ"ך (ענת היה אביו של השופט שמגר), אבל פרט לייחוס המשפחתי היא לא מוזכרת.
במהלך השנים הבאות תפסו השמות החדישים את מקומם של השמות התנ"כיים בצמרת רשימת הבנות. ב-1974 אמנם הייתה ראשונה מיכל, אשתו של דוד המלך (בימים שלאחר השיר "למה צחקה מיכל" של נעמי שמר והגשש החיוור), אבל אחריה באו קרן, לימור, גלית, ליאת, אורית, שרון, מאיה, שרית, חגית, טלי, רויטל וגם אפרת. בשנת 1999 עלתה לראשונה למקום הראשון נועה. עם השנים עלתה נועה (כנראה אין קשר לנעה – אחת מבנות צלופחד מהתנ"ך) גם למקום הראשון ברשימה מאז קום המדינה.
ל-180 אלף איש קוראים כהן, לעוד 100 אלף - לוי
לגבי שמות המשפחה - בנתונים האחרונים בנושא זה של הלמ"ס, שפורסמו ב-2019 - שם המשפחה הנפוץ בישראל הוא כהן. אחריו נפוצים השמות: לוי, מזרחי, פרץ, ביטון, דהן, אברהם, אגבאריה ופרידמן. השם הנפוץ ביותר בקרב המוסלמים הוא אגבאריה, בקרב הנוצרים - חורי ובקרב הדרוזים - חלבי.
לפי הנתונים האחרונים כ-180 אלף ישראלים נושאים את שם המשפחה כהן, מעל 100 אלף את השם לוי וכ-30 אלף את השם מזרחי.
עוד עולה מהנתונים כי שם המשפחה של 640 ישראלים הוא הרצוג, כמו נשיא המדינה. השם נתניהו אינו מופיעה ברשימה של הלמ"ס. נכון ל-2019 היו 830 ישראלים עם שם המשפחה לפיד, 1,297 עם שם המשפחה גנץ, שם המשפחה של 11,650 ישראלים הוא לוין - כשל שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, 78 נושאים את השם גולדקנופף, שם המשפחה של 4,798 ישראלים הוא דרעי ול-39 שם המשפחה הוא סמוטריץ'.
ל-4,629 ישראלים שם המשפחה הוא ליברמן, 4,803 נושאים את השם מיכאלי וכמו נתניהו - גם בן גביר לא ברשימה של הלמ"ס. שם המשפחה הנפוץ ביותר אותו נושא ראש מפלגה הוא עודה - 6,091, קצת יותר מעבאס - 4,812.
שיאי עלייה: בהקמת המדינה ובנפילת הגוש הסובייטי
השנה שבא עלו הכי הרבה עולים לישראל הייתה ב-1949, כשעל פי נתוני הלמ"ס המדינה הצעירה קלטה קרוב ל-240 אלף עולים חדשים. 121,963 מהם היו ממדינות אירופה, 71,652 ממדינות אסיה, 39,215 מאפריקה, 5,140 מאמריקה ואוקיאניה ולגבי היתר לא היו רישומים.
ב-1951 עוד הגיעו לארץ 175,279 עולים, רובם ממדינות אסיה. ב-1952 נעצר גל העלייה כשרק 24,610 יהודים עלו לישראל. המספר ירד לנתון שפל ב-1953 – אז הגיעו לארץ רק 11,575 עולים חדשים – כמעט מחציתם ממדינות אפריקה.
מאז החל המספר לעלות בהדרגה וב-1957 הגיעו לארץ 72,634 עולים – יותר ממחציתם ממדינות אירופה, כיוון שממשלת פולין הסכימה שיהודים יצאו מתחומה. מאז מדי שנה הגיעו רבבות עולים לארץ, פרט ל-1986 – אז נרשם שפל של 9,505 עולים בלבד.
אבל כמה שנים אחר כך הגוש הקומוניסטי נפל והמוני יהודים שלא יכלו לעלות לארץ עלו על מטוס, וחלקם הגיע לישראל. ב-1990 הגיעו לארץ קרוב ל-200 אלף עולים חדשים, כמעט 190 אלף מהם ממדינות אירופה. שנה לאחר מכן הגיעו כ-176 אלף עולים חדשים, כ-152 אלף מהם ממדינות אירופה. מאז שוב ירדו המספרים – אך מדי שנה עדיין כמות העולים היא מספר בן 5 ספרות.
העיר הגדולה בשטחה בארץ - הפתעה!
על פי נתוני הלמ"ס העיר בעלת מספר התושבים הגבוה ביותר היא ירושלים. לפי הנתונים האחרונים שפורסמו מספר תושבי הבירה מתקרב מאוד למיליון - 979 אלף ליתר דיוק. הרחק מאחור נמצאת תל אביב עם כ-474 אלף תל אביב, חיפה עם כ-289 אלף, ראשון לציון עם כ-260 אלף תושבים, בפתח תקווה כ-255 אלף, בנתניה כ-233 אלף, באשדוד כ-227 אלף, בבני ברק כ-217 אלף ובבאר שבע כ-214 אלף תושבים.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי העיר הכי צפופה בישראל היא בני ברק – שם מתגוררים כ-29 אלף תושבים בכל קמ"ר. במקום השני נמצאת גבעתיים עם כ-18,800 תושבים לקמ"ר, ולאחר מכן נמצאות מודיעין עילית, בת ים, אלעד, ביתר עילית, קריית מוצקין, גבעת שמואל, רמת חולון, קריית אונו ותל אביב.
לגבי תחום השיפוט בדונמים, לפי נתוני הלמ"ס, העיר הגדולה ביותר לפי שטח היא דווקא דימונה, ואחריה ירושלים, באר שבע, ערד, אילת, חיפה, ראשון לציון, תל אביב וחדרה. הערים עם השטח הקטן ביותר הן קריית מוצקין, אלעד, גבעתיים וגבעת שמואל.
בדירוג הכלכלי-חברתי הערים שנמצאות בדרג 9 הגבוה הן מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון וקריית אונו. תל אביב, הרצליה, רמת גן, רעננה, כפר סבא, נס ציונה וגבעתיים הן כמה מהערים שנמצאו בדירוג 8. מנגד, מודיעין עילית, רהט וביתר עילית מדורגות בדירוג 1.
הנאום הארוך בתולדות הכנסת: 10 שעות ושבע דקות
לפי אתר הכנסת, חבר הכנסת המבוגר ביותר היה שמעון פרס, שכיהן בבית המחוקקים כשהוא בן 83 ו-315 ימים, 92 ימים יותר מאשר דוד בן גוריון. במקום השלישי נמצא רפי איתן, שהיה בן 82 ועוד 93 ימים כשהפסיק לכהן כח"כ.
חבר הכנסת הצעיר ביותר היה משה ניסים, כשהתחיל לכהן כח"כ בגיל 24 ו-234 ימים. חברת הכנסת הצעירה ביותר הייתה ענבל גבריאלי, שהחלה את כהונתה כח"כית בגיל 27 ו-145 ימים.
6 צפייה בגלריה
הח"כים השיאנים. למעלה: שמעון פרס, משה ניסים, דוד בן גוריון; למטה: ענבל גבריאלי, מיכאל איתן, אורנה אנג'ל
(צילום: שי פרנקו, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי, קובי גדעון לעמ,עטא עוויסאת, דוד רובינגר)
מי שמחזיק בשיא הנאום הארוך ביותר במליאת הכנסת הוא מיכאל איתן, שכיהן כחבר כנסת ומאוחר יותר כשר מטעם הליכוד. איתן נאם 10 שעות ו-7 דקות ב-29 בדצמבר 1992, בדיון על תקציב המדינה לשנת 1993.
בכנסת ה-20 נחקקו הכי הרבה חוקים – 625, לעומת 597 בכנסת ה-18 ו-485 בכנסת ה-13.
ונחזור לשמעון פרס – שמחזיק גם בתואר חבר הכנסת שכיהן הכי הרבה זמן – 47 שנים ו-105 ימים ב-14 כנסות ליתר דיוק. אחריו נמצא תופיק טובי שהחזיק בתואר ח"כ 41 שנים ו-140 ימים במשך 12 כנסות.
מנגד, אורנה אנג'ל כיהנה כחברת כנסת, כך לפי אתר הכנסת, במשך שבעה ימים בלבד בשנת 2006, יומיים פחות משבתאי דון-יחיא – שהתפטר מהכנסת לאחר שכיהן תשעה ימים בשנת 1965.
עוד עולה מנתוני אתר הכנסת כי בכנסת ה-24 היו הכי הרבה נשים – 45, לעומת שמונה נשים בלבד בכנסת השביעית.
(את הנתונים על אודות הכנסת אסף ועיבד עו"ד שמעון מלכה מדוברות הכנסת).
- האיש שהלך את שביל ישראל 18 פעמים ועוד הכי בחופש
- העיר הכי זולה, הארמון הכי מהאגדות ועוד הכי בנדל"ן
- הישראלית הכי מתגרשת ומתחתנת - הכי ביחסים
- הפרופסור הכי צעיר, האם הכי נדיבה ועוד הכי בבריאות
- הספר הכי מתורגם, המוזיקאי שניגן ב-19 הרכבים ועוד הכי בתרבות
- הכדורסלנית שכדררה עד גיל 80, השיא הכי עתיק ועוד הכי בספורט
- הרהיט הפופולרי, האדריכלית המשפיעה ועוד הכי בעיצוב / אדריכלות
- האינפלציה הכי מטורפת, הפרויקט הכי ממושך ועוד הכי בכלכלה
- בית הכנסת הכי גדול, התנ"ך הזעיר ביותר ועוד הכי ביהדות
- האתר הכי ותיק, הישראלי הכי בכיר ועוד הכי בדיגיטל
- החתונה הכי נוצצת, הפרידה הכי שוברת ועוד הכי ברכילות
- המפלס הגבוה, הנחל הארוך, הטורף הכי גדול ועוד הכי בסביבה
- המותג הכי מצליח, הסופר-מודל הכי חלוצית ועוד הכי באופנה
- הפיזיותרפיסט שפרסם הכי הרבה ספרי בישול - הכי באוכל
פורסם לראשונה: 10:51, 20.04.23
