ההודעה הרשמית שלפיה ארצות הברית חתמה אתמול עם חברת בואינג על עסקה לאספקת ארבעה מטוסי תדלוק מדגם KC-46A עבור חיל האוויר הישראלי היא חשובה כי סוף-סוף הגיעה, אבל היא אינה כוללת את ההודעה שמערכת הביטחון ציפתה לה, אולי, יותר מכל - היענות לדרישת חיל האוויר להקדים את קבלת המטוסים, כדי להתכונן לאפשרות של תקיפה ישראלית באיראן, ומאירה את אי המוכנות הישראלית בנושא.
מטוסי התדלוק החדשים יאפשרו לבצע תדלוק אווירי לכל המטוסים שנמצאים בשימוש חיל האוויר, בין השאר למקרה של תקיפה באיראן. ישראל תהיה המדינה השלישית בעולם שתצטייד במטוסי התדלוק והיא תקבל את המטוסים בשנים 2025–2026, כך לפי ההודעה הרשמית.
שווי העסקה עומד על 927 מיליון דולרים, ועל הסכם המכירה חתמו ראשי משרד ההגנה האמריקני מול חברת בואינג, כיוון שוושינגטון היא זו שמממנת את רכישת המתדלקים, באמצעות כספי הסיוע הביטחוני. מטוסי התדלוק החדשים יחליפו את מטוסי ה"ראם" (בואינג 707) שנמצאים בשימוש חיל האוויר הישראלי כבר שנים רבות.
"חתימת החוזה לרכישת ארבעת מטוסי התדלוק היא ציון דרך חשוב בחיזוק הזרוע הארוכה של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה", אמר נשיא בואינג ישראל, מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן. "מטוסי התדלוק החדישים יהוו תרומה חשובה ומשמעותית ליכולות האסטרטגיות של צה"ל וחיל האוויר".
אבל לצד השיפור העתידי ביכולות, גורמים במערכת הביטחון מאוכזבים מאי הצלחתה של ישראל לשנות את לוחות הזמנים של העסקה. בדצמבר האחרון נחשפה ב"ידיעות אחרונות" בקשתה של ישראל להקדים את הגעתם ארצה של שניים מהמטוסים - אך האמריקנים סירבו. בכירים בצה"ל ניסו לשכנע את מקביליהם בארה"ב לספק את המטוסים כחלק מההיערכות מול הגרעין האיראני, אך ללא תוצאות. בהמשך ניסו בכירים נוספים להקדים קבלת שני מטוסים, אבל האמריקנים התעקשו ועמדו בסירובם.
3 צפייה בגלריה
עסקת המתדלקים אושרה בתקופת כהונתם - ומאז לא תוקצבה. איזנקוט וליברמן
(צילום: דובר צה"ל)
את עסקת המתדלקים היה צריך לתקצב לפני כשנתיים לפחות, לאחר שהיא כבר אושרה בתקופתם של גדי איזנקוט כרמטכ"ל, ואביגדור ליברמן כשר הביטחון. אלא שבשל המשבר הפוליטי בישראל העסקה לא אושרה בוועדת השרים לענייני הצטיידות, שלא התכנסה באותה תקופה.
כל זה מתחבר למחדל הכולל שהתרחש כאן מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין, כאשר ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לא הורה לצבא לבנות אופציה צבאית כחלופה להסכם. נזכיר שמאז חתימת ההסכם ב-2015 החליט הרמטכ"ל באותה עת, איזנקוט, להסיט משאבים מבניית התוכנית לתקיפה באיראן, לטובת צבא היבשה שהיה מנוון – החלטה הגיונית שגובתה על ידי הקבינט.
אבל מרגע הפרידה מההסכם ב-2018, ובעיקר מ-2019 שבה היה כבר ברור שאיראן מתקדמת בתוכנית הגרעין שלה, חובה היה לבנות את המענה, שבחלקו נשען על מטוסי התדלוק, אבל זה לא קרה. הגעתם המאוחרת הצפויה של מטוסי התדלוק, כמו גם של כמה אמצעים נוספים חשובים שרובם מסווגים, מלמדת עד כמה האפשרות לתקיפה באיראן רחוקה בשנים הקרובות, שכן מטוס התדלוק הראשון שייקלט יהיה מבצעי רק בשנת 2026.
