חברי הפלג הליטאי ביהדות התורה, אנשי "דגל התורה", פנו הערב (חמישי) לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו במכתב שבו מחו על כך שהליכוד חתם על הסכם קואליציוני עם אנשי אגודת ישראל – הפלג השני במפלגה – מבלי לסגור את הקצוות ולהגיע להסכמות גם איתם. "התפלאנו לשמוע שנחתם הסכם למרות שנושאים עקרוניים שהיו בינינו טרם לובנו ולא הגענו להסכמות", כתבו חברי הכנסת מ"דגל התורה".
במכתב שעליו חתומים ח"כ משה גפני, ח"כ אורי מקלב, ח"כ יעקב אשר וח"כ לשעבר יצחק פינדרוס שעשוי לשוב לכנסת במסגרת החוק הנורבגי, נכתב עוד כי "את המו"מ ניהלנו ביחד עם שותפינו מאגודת ישראל כפי שנהגנו תמיד, ולמרות שלא פעם התגלעו בינינו חילוקי דעות בסעיפים שונים, עשינו כל מאמץ מצידנו על מנת להגיע כגוש אחד ובמטרה אחת, כשלעיתים הסכמנו על דברים אף שלא הייתה דעתנו נוחה מהם. פעלנו מתוך גישה אחראית לאורך כל המו"מ".
הח"כים ציינו כי גילו נספחים שצורפו להסכם החתום, ובהם סעיפים שאליהם התנגדו - כמו גם תפקידים וחברויות בגופים שמהם נמנעו מאז ומתמיד, דוגמת הקבינט המדיני-ביטחוני שבו צפוי לשבת יצחק גולדקנופף. "להחתמה נפרדת זו יש משמעות רבה. אי לכך, על דעת רבותינו, אנו דורשים לפתוח במו"מ מחדש שיכלול גם נושאים שהעלו נציגי דגל התורה במו"מ", כתבו הארבעה.
הם ציינו כי בין השאר מדובר בעניינים הקשורים בחוק הגיוס שלו לא הוקדש אלא סעיף כללי בהסכם; במשבר הדיור ובמקום לציין פירוט פתרונות דיור לציבורי החרדי והכללי "ולא להסתפק באמירות כלליות", לשון המכתב; בנושא עיגון קווי הטלפון הכשרים; ובחינוך החרדי – שם דורשים אנשי "דגל התורה" לעגן ולהבטיח בהסכם את זכויות ושכר הגננות ועובדי ההוראה.
"מכיוון שרצון כולנו להגיע במהירות האפשרית להקמת ממשלה יציבה ברוב מוצק, אנו מבקשים להיכנס באופן מיידי למו"מ בין הליכוד למפלגת דגל התורה", סיכמו הח"כים במכתבם.
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה כולל יותר מ-120 סעיפים, שרובם עוסקים בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה והחינוך החרדי. בהסכם הוחלט בין היתר כי ממשלתו של בנימין נתניהו תחוקק חוק יסוד: לימוד תורה, תחוקק חוק שיעקוף את פסיקת בג"ץ הנוגעת לנשות הכותל, תתקן את חוק השבות ותפעל נגד מסחר בשבת. לפי ההסכם, ליהדות התורה יהיה וטו בסוגיות דת ומדינה, וגם בנושא בעלי חיים.
ההסכמים הקואליציוניים, נזכיר, כוללים את קווי היסוד הכלליים שמשותפים למפלגות הקואליציה, ולצד זאת גם סעיפים מיוחדים שנוגעים ספציפית למפלגה שחותמת עליהם מול מפלגת השלטון. הם אמנם נראים כמו חוזה משפטי ומנוסחים לעיתים בהתאם, אבל אין להם שום תוקף משפטי - ולכן אין הבטחה מלאה שכלל הסעיפים ימולאו. מפלגה לא יכולה לפנות לבית המשפט על אי כיבוד סעיפים בהסכמים הקואליציוניים.
