חוק עונש מוות למחבלים שעבר השבוע בקריאה טרומית במליאת הכנסת, וגרר אחריו ביקורת מצד גרמניה שהביעה תמיהה, מעלה שאלות עד כמה עונש מוות עשוי לייצר הרתעה אמיתית בקרב מחבלים ולהפחית את כמות הפיגועים, כיצד החוק עשוי להשפיע בזירה הבינלאומית והאם זה נוגד את ערכי המדינה היהודית. בכירים לשעבר בשב"כ סבורים שעונש מוות לא ייצר הרתעה ואף עלול לגרום נזק. מנגד, יועץ במערכת הביטחון סבור שהעונש ירתיע: "רוב המחבלים הערבים אינם רוצים למות".
עדי כרמי, בכיר לשעבר בשב"כ, מתנגד לרעיון של עונש מוות למחבלים. "כאזרח ישראלי שחי במדינה יהודית ודמוקרטית, אני חושב שכל מפגש עם מחבלים צריך להסתיים בנטרול ובמידת הצורך בחיסול של המחבלים. ברגע שמחבל הרים ידיים וברגע שהוא נעצר ושמים לו אזיקים על הידיים, מבחינתי נגמרה המערכה וכרגע הוא צריך להישפט. עונש מוות זה דבר שאני לא רוצה לראות כיהודי המקדש את קדושת החיים", אמר כרמי.
לדבריו, לעונש מוות עלול להיות נזק אדיר בכמה פרמטרים. "מחבל שהולך לבצע פיגוע, לרוב אם זה פיגוע התאבדות או הקרבה, הוא בתחשיב שלו כבר עשה את הערכה שהוא לא ייצא מזה גם אם הוא יימלט על נפשו", הוא אמר. "אני לא מאמין שעונש כזה יפחית או ייצר הרתעה. הם יודעים שאת המחיר שלהם משלמים".
כרמי טען עוד כי עונש מוות יגרום להתססה וליצר נקמה בחברה הפלסטינית. "כשיווצר מצב שנניח אחת לחודש יקנה הוצאה להורג, זה ייצור התעוררות וזה יצור מצב של מניעים של נקמה", הוא הסביר. "זה יגבש את האנשים שיושבים על הגדר להיכנס למצב הזה של טרור שלא היו מעורבים בו קודם, אחרי שלנגד העיניים שלהם יהיה תהליך של הוצאה להורג וזה יגרום לתסיסה בקרב כל החברה הפלסטינית, מה שעלול להגביר את ההתמודדות שלנו מול ארגוני הטרור".
לדברי כרמי, עונש מוות עלול להזיק לישראל גם בזירה הבינלאומית וגם מול המדינות השכנות שאיתן אנחנו נמצאים בשלום. "המדינות השכנות שלנו אלה מדינות מוסלמיות שאיתן יש לנו שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים, ופתאום אנחנו מוציאים אנשים להורג על משהו שעשרות שנים נוהגים אחרת? איך האוכלוסייה באותן המדינות תגיב לזה? גם מול מדינות המערב אנחנו מצטיירים כמדינה שמוציאה להורג פלסטינים. עם כל הפגיעה שלנו פתאום נוציא להורג בפרהסיה. כל המרכיבים האלה זה נזק אדיר בעיניי ובשורה התחתונה זה לא מייצר הרתעה", הוא אמר.
(צילום: שמוליק דודפור)
לטענת כרמי, מה שכן עשוי לייצר הרתעה ולהביא להקטנת מספר הפיגועים זה גירוש משפחות, אטימת והריסת בתים והקטנת החיכוך בין האוכלוסיות. "אנחנו יודעים שמתחילת השנה סוכלו 120 פיגועים ונעצרו יותר מ-300 מחבלים, כלומר יש פעילות כל הזמן", הוא אמר. "צריך ליצור מצב עכשיו של הקטנת החיכוך אם זה צירים חלופיים, שפלסטינים לא יוכלו להגיע לצירים מסוימים. זה יפגע בפלסטינים. גם הריסת בתים ואטימת בתים מייצר התרעה אבל צריך במקביל לחשוב על עוד פתרונות כמו גירוש משפחות מחבל".
גם ליאור אקרמן, בכיר נוסף לשעבר בשב"כ וחוקר בכיר וראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, מתנגד לרעיון של עונש מוות למחבלים. "ההיבט המוסרי הוא סובייקטיבי ובמדינות שונות חל דין שונה שהתפתח לאורך השנים. לעניין ההרתעה יש הבדל בין עבירות פליליות וביטחוניות. ברוב המקרים של מחבלים הרוצחים, עונש מוות לא צפוי לייצר כל הרתעה. מהיכרות מעמיקה עם מחבלים רוצחים לאורך שנים רבות, מדובר בכאלו היוצאים לבצע את הפיגועים בידיעה ואף רצון שימותו וייהרגו במהלכם. כך שעונש מוות לא רק שלא ירתיע במקרים אלו אלא לפעמים אף ינציח אותם כשהידים", הוא אמר.
כמו כרמי גם אקרמן התריע מהשפעה לרעה בזירה הבינלאומית ושל המדינות השכנות. "ההשפעה עשויה להיות בעיקר בתחומי המוסר והחמרת יחס מדינות העולם אלינו, מה שממילא כבר מתרחש על רקע התנהלות הממשלה הנוכחית", הוא אמר. "לגבי הזירה המקומית, צפוי שההוצאות להורג אם תתרחשנה, יביאו לפיגועי נקם על הוצאתם להורג של המחבלים, מה שלא קורה במצב שבו המחבל נהרג תוך כדי פיגוע".
3 צפייה בגלריה
"מייצר התרעה אבל צריך לחשוב על עוד פתרונות כמו גירוש משפחות". הריסת בית מחבל במחנה הפליטים שועפט
(צילום: דוברות המשטרה)
לדבריו, גם כל ענישה אחרת לא תוביל להרתעה כלל. "מחבלים רוצחים הפועלים מטעמים אידאולוגיים, דתיים ולאומניים אינם מורתעים מעונשים. הם צועדים בגאווה אל מותם", הוא אמר. "הדרך להתמודדות היא ראשית, סיכול באמצעות מודיעין מוקדם, מה שמתרחש אכן ברוב המקרים, או סיכול באמצעות מעגלי אבטחה, גדרות הפרדה, מחסומים ונוכחות משטרתית וצבאית רחבה. במעגל הרחב יותר, רק תהליך מדיני עם אופק חיובי יביא לירידת מפלס הנכונות לטרור בטווח הארוך".
גם אבי אריאלי, לשעבר ראש החטיבה היהודית בשב"כ, אמר השבוע כי הוא מתנגד לחוק. "משחקים באש. זה אחד הדברים המסוכנים ביותר שיש, והוא יכפיל את כמות הפיגועים. המחבלים שיקבלו פסק דין של מוות אחרי שרצחו יהפכו לקדושים ברמה הגבוהה ביותר שאפשר לדמיין - מה שיגביר את המוטיבציה שלהם", אמר ביום חמישי האחרון ל-ynet radio.
מנגד, יאיר אנסבכר, יועץ במערכת הביטחון, דווקא תומך ברעיון של עונש מוות למחבלים. "העמדה המסורתית של השב"כ היא התנגדות להוצאה להורג. ובזה לכאורה גם תם הדיון שהרי, אם השב"כ, שאמור להבין טוב יותר מכולם את המנטליות הערבית, מתנגד לכך, אזי נסתם הגולל על הדיון עוד בטרם התחיל", אמר אנסבכר. "ואולם, יש לדעת כי השב"כ כמו גופים אחרים במערכת הביטחון - מעוניין בביטחון, כלומר, בייצור שקט תעשייתי. הוא אינו קובע מדיניות או חזון עתידי למדינת ישראל, ועוסק בעיקר בהגנה על הכאן ועכשיו. לשיטתו, וייתכן שבצדק, בטווח הקצר סביר מאוד להניח שהפעלת עונש מוות או ענישה קשה אחרת, בייחוד אם זו תהיה מהוססת, הדרגתית וסלקטיבית ותלווה בסיקור תקשורתי נרחב, אכן תיצור זעם ברחוב הערבי, ועלולה בהחלט להוביל להסלמה ביטחונית ולמחאות אלימות, שאותן יהיה על השב"כ לדכא".
אנסבכר טען כי הגיע הזמן שישראל תגדיר באופן חד וחלק את כל העוסקים בטרור בני מוות. "אני מתכוון לטרוריסטים עצמם ולאלה המסייעים להם, לשולחיהם ולאידיאולוגים העומדים מאחוריהם. המצב הקיים הוא שטרוריסטים מורשעים יושבים בבתי כלא ישראליים, ושירות בתי הסוהר, המעוניין להתחכך עימם כמה שפחות, מאפשר להם לנהל חיים עצמאיים כרצונם על חשבון משלם המיסים הישראלי ומנסה לאפשר להם אוטונמיה עצמאית מאחורי הסורגים. הדבר מעודד את ארגוני הטרור לבצע פיגועי מיקוח שבסופם ניתן יהיה לדרוש מהממשלה לשחרר חלק מן המורשעים. זהו עיוות מוסרי מטורף. טרוריסטים אינם עבריינים. הם לא בני אדם שטעו או שנכשלו ולכן צריכים 'לשלם את חובם לחברה'. למעשה, כל מוסד בתי הכלא הידוע לנו במערב פשוט אינו רלוונטי לטרוריסטים או לסוג הפשעים שהם מבצעים. למדינות במערב אין שום יכולת 'לשקם' טרוריסט מוסלמי לאומני המעוניין לרצוח חפים מפשע למען השגת מטרתו - השמדת המדינה המארחת אותו על חשבונה בתנאים לא רעים בעליל יחד עם חבריו לתא. אני סבור שיש להטיל עונש מוות על העוסקים בטרור", הוא אמר.
3 צפייה בגלריה
"הוצאות להורג יביאו לפיגועי נקם, מה שלא קורה כשהמחבל נהרג תוך כדי פיגוע". המחבל שהרג את לוחמת צה"ל נועה לזר בתיעוד מהפיגוע, אוקטובר 2022
לדבריו, בהחלת עונש מוות על כל אלה הקשורים לטרור - ישראל לא רק תעשה צעד ראשון ומשמעותי מעין כמוהו בהרתעת משנאיה ובאיחוי הקרעים עם אוהביה, אלא גם תעשה חסד גדול עם רוב רובה של האוכלוסייה הערבית בארץ ובאזור. "כך תקבל האוכלוסייה הזאת בפעם הראשונה מאז תחילת הסכסוך הישראלי-ערבי מסר בהיר ונחרץ בנוגע לעמדתה של ישראל בעניין הטרור, ותפנים בטווח הארוך שישראל לא תאפשר שום עיסוק בכך נגדה, או אפילו ניסיון לפעול בדרך הזאת", הוא הסביר. "אין ספק שהאפשרות של עונש מוות מיידי תעודד בסופו של דבר את הערבים לבחור בדרך אחרת - חיים שלווים לצד ישראל - ובכך דווקא תקרב את השלום המיוחל".
אנסבכר טען בניגוד לקודמיו כי רוב רובם של המחבלים אינם רוצים למות. "תופעת המחבלים המתאבדים, שהייתה שכיחה בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 בישראל, פסקה כמעט לחלוטין, והדבר נובע מכך שלארגוני הטרור קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לאתר, לאמן ולהפעיל מתאבדים", הוא אמר. "האמת היא שרוב רובם של המחבלים הערבים אינם רוצים למות. הערבים אהבו תמיד את החיים, והדבר נכון במיוחד בעשרות השנים האחרונות, שבהן הם עברו תהליך של התמערבות ולמדו ליהנות ממנעמיה של החברה המודרנית, והם כמו כל אדם אחר מבקשים לשמור על חייהם היקרים. עובדה היא, שמספרם של המחבלים המתאבדים נמוך מאוד. רוב המחבלים היוצאים לפיגועים אמנם מביאים בחשבון שיש סיכוי שהם ייהרגו במהלכם, אך הם מעריכים שקיימת אופציה סבירה שיספיקו להרים ידיים כדי להמשיך לחיות, כלומר, לשבת בבית כלא ישראלי בתנאים נוחים, ולאחר כמה שנים להשתחרר ולצאת לפיגוע נוסף. בנוסף, קיימת אפשרות להשתחרר בעסקת שבויים ולחזור הביתה כגיבורי ההתנגדות".
על הסוגייה המוסרית והיהודית המקדשת את החיים אמר אנסבכר כי הפגיעה במחבל אינה דומה לפגיעה באזרח. "מי שעוסק בטרור שונה באופן מהותי מלוחם מדינתי ולו רק בגלל שאינו בוחל באמצעים ואינו בורר את מטרותיו כדי להשיג את מבוקשו", הוא אמר. "הוא פוגע במזיד באזרחים בניגוד לכל דיני המלחמה המוכרים בעולם ולכן על פי הדין הריגתו היא אינה בבחינת מעשה פלילי, היא דומה יותר להריגת חייל אויב במלחמה, ודיני המלחמה של התורה חלים עליה".
