יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ גלעד קריב (העבודה) סבור כי העננה סביב פרשת הפעלת תוכנת פגסוס של חברת NSO מצד המשטרה "הוסרה", אך לדבריו יש סוגיות שעדיין דורשות בירור. ח"כ קריב הציע להקים צוות בדיקה חיצוני. "כעומק עוצמת הכלי - עומק הפיקוח וההסדרה", אמר יו"ר הוועדה.
בשבוע שעבר קבעה ועדת הבדיקה שבראשה עמדה עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כי המשטרה לא הדביקה בפגסוס ללא צו את מכשיריהם של 26 אנשים ששמותיהם פורסמו בתחקיר כלכליסט. על רקע פרשת NSO, קיימה היום (שלישי) ועדת החוקה של הכנסת דיון מעקב על יישום חוק האזנת סתר ועל ההפעלה השוטפת של הכלים להאזנת סתר אל מול האתגרים הטכנולוגיים החדשים.
"אחת לשנה מוגש דיווח בנושא האזנות סתר מהמשטרה לוועדת החוקה", אמר היו"ר ח"כ קריב. "הדבר לא נעשה בשנים האחרונות מטעמים שונים ואנחנו מבקשים לחדש את המסורת הנדרשת. שמחתי לראות מהבדיקה של הצוות המשפטי בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, שהתחקיר העיתונאי לא שיקף את תמונת המצב בשטח וטוב שכך. העננה הוסרה מעל משטרת ישראל. חלקים מטרידים מהסיפור מונחים בצד, אבל ישנן סוגיות מערכתיות שעדיין דורשות בירור, הסדרה, טיוב נהלים וחקיקה".
4 צפייה בגלריה
"העננה הוסרה מעל משטרת ישראל". יו"ר ועדת החוקה ח"כ קריב
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר: "אני לא מכיר סיטואציה של מערכת שבודקת את עצמה, רב הנסתר על הגלוי. מבחינתי, הבדיקה המשפטית בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עמית מררי לא רק שלא הסירה את החשדות אלא הגבירה אותן, עד כדי כך שהוועדה אפילו חשופה לטיוחים ויש לסגור את הצוות בראשותה. יש פה זריית חול שהם זורים לעצמם בעיניים. הם מרמים את עצמם. אפילו לא אותנו".
ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה), שתומך בכנסת באופוזיציה, אמר: "הריגול שכן התבצע היה בתיק ספציפי. (כוונתו לחריגה מהצו שאישר בית המשפט להפעלת תוכנת רוגלה בהאזנת סתר לשלמה פילבר, עד המדינה במשפט יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו). מררי הייתה מעורבת בתיק הזה, היא עשתה את השימוע בתיקי נתניהו, יש פה ניגוד עניינים. בנוסף, הדו"ח של עמית מררי אומר דבר והיפוכו".
התייחסות מפכ"ל המשטרה רנ"צ שבתאי לפרשת NSO
(צילום: שמיר אלבז)
עו"ד גבי פיסמן ממשרד המשפטים התייחסה לממצאי הביניים של "צוות מררי". לדבריה, "זאת הייתה בדיקה קפדנית ויסודית. בדקנו מערכת נוספת שלא הוזכרה בתקשורת ולא נמצאה חריגה ביחס לאותה רשימה שפורסמה. יש עדיין בדיקה שמתנהלת. אנחנו בודקים את בסיס הנתונים שקיבלנו אל מול כל הצווים שהתקבלו מהמשטרה. אנחנו בודקים את כל השימושים במערכת מרגע תחילת פעולתה. החריגה שכן נמצאה מחייבת המשך בדיקה ונבחן אותה, אבל אין כאן עדיין אינדיקציה לביצוע עבירות פליליות".
יו"ר הוועדה ח"כ קריב ביקשה להקים צוות בדיקה חלופי: "האם הגיוני שהצוות הזה ימשיך לפעול במתכונת הנוכחית, כשהוא מנוהל על ידי עובדת ציבור שיש לה עומס משימות? האם לא נכון היה להקצות צוות בדיקה שיכול להעמיד את כל שעותיו לטובת העניין הזה? איך נוכל להמתין עד חודש יולי כדי לקבל את ממצאי הבדיקה? יש לזה גם השלכות על הפעולות האופרטיביות של המשטרה.
"הדיון בשימוש בכלים הטכנולוגיים מתרחש כעת בעקבות התחקירים העיתונאיים. הנהלים שקשורים בהפעלת הכלים רבי-העוצמה האלה עוברים כעת בפעם הראשונה לפיקוח מחוץ למשטרה. האם לא הגיוני שמי שבודק את הממשק הזה יהיה חיצוני?".
עו"ד פיסמן השיבה לו: "הצוות שהוקם מאפשר לתת את המענה בזמן הקצר ביותר. יש בו אנשים עם מומחיות גדולה. הפיקוח נעשה על ידינו באופן שוטף. התחקיר העלה צורך בפיקוח רחב יותר. קיים חסר בחקיקה הקיימת, היום אין חובה להגשת דיווחים שוטפים לגבי תפיסה של חומרים דיגיטליים".
4 צפייה בגלריה
"לא מכיר סיטואציה של מערכת שבודקת את עצמה". ח"כ רוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת )
ח"כ רוטמן דרש מנציגת משרד המשפטים לומר האם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נתן אישור למשטרה. עו"ד פיסמן השיבה: "למיטב ידיעתנו, היועמ"ש לא נתן אישור מפורש להפעלת מערכת פגסוס. הבדיקה בעניין הזה תמשיך להיעשות. זה לא אומר דבר על חוקיות או חריגה מסמכות שהיא".
נציגת משרד המשפטים אמרה עוד: "תוך חודשים ספורים נביא את הצעת חוק החיפוש בפני הכנסת והיא כוללת רפורמה מקיפה בדיני החיפוש הפיזי וגם במחשב. אחד הסעיפים מאפשר תפיסה של חומרי מחשב באמצעות פנייה לספקיות אינטרנט. עד שייכנס חוק החיפוש לתוקף, נבקש להסדיר נוהל מול המשטרה.
"אין מדובר בחיפוש סמוי, שהרי הפעולה נעשית בגלוי מול ספקית האינטרנט, בהמשך לסמכויות משטרתיות שניתנות לרוב במעמד צד אחד. יו"ר הוועדה ביקש לקבל בכתב התייחסות מהמשטרה ומשרד המשפטים לגבי הנהלים הקיימים של תפיסת חומרים דרך ספק האינטרנט".
ח"כ גבי לסקי (מרצ) פנתה לנציגי המשטרה: "יש הבדל בין האזנות לבין חיפוש אצל הספקיות. יש פה לקונה חמורה שמאפשרת פגיעה מאוד קשה בפרטיות. אין יותר אי הפללה עצמית כי תמיד תוכלו ללכת לספקית האינטרנט". סגן-ניצב גלעד בהט, ראש מדור אח"מ וטכנולוגיות במשטרה, השיב: "לאדם יש זכות לא להפליל את עצמו. ככל שהראיות מושגות בדרך חוקית אחרת, הן צריכות להיות בידי האזרח".
תת-ניצב יואב תלם, סגן ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, אמר בהתייחסו לפרשת NSO: "האירוע עדיין לא מאחורינו. אנחנו נתונים תחת סדרת בדיקות ובקרות. אנחנו לא מרגלים אחרי אזרחים. אנחנו כן עושים שימוש כדי לאסוף מידע, בין היתר, לפי חוק האזנת סתר ובין היתר באמצעות טכנולוגיות מחשבים".
תנ"צ תלם הוסיף: "קיבלנו הודעה כי גם מבקר המדינה יתחיל לקיים ביקורת בכל הקשור לשימוש בכלים טכנולוגיים בידי אכיפת החוק. אנו מציגים את השימוש בטכנולוגיה בוועדה חסויה בראשות ח"כ מירב בן ארי. בינתיים יש פגיעה מסוימת בהשהיית השימוש בכלים הטכנולוגיים. יש תעוזה מסוימת בקרב ארגוני הפשיעה שלא מחכים לנו". תנ"צ תלם ביקש להבהיר: "כדי לקלוט תוצרים דיגיטליים מעתה ואילך אנחנו סבורים שהחוק מאפשר. אין לנו סמכות לחדור בצורה סמויה למידע שנקלט בעבר".
"4,000 בקשות להאזנה למעגל של 30 שופטים"
תנ"צ תלם התבקש על ידי ח"כ שיקלי להסביר את הכוונה במושג "הדבקה". קצין המשטרה השיב: "'הדבקה' מביאה לידי ביטוי את היכולת הטכנולוגית לפי צו במקום שבו התקיים חשד לעבירת פשע תייצר אינטראקציה מרחוק עם מדיות ולראות האם ניתן, כמו בהאזנות סתר, ליירט תעבורה עתידית בין מחשבים כמו בהאזנות סתר".
יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם: "ישנו גידול משמעותי בשיעור של 350% בבקשות ואישורים של צווי האזנות סתר הניתנים ב-20 השנים האחרונות. מדובר על בקשות ל-4,000 האזנות סתר למעגל של 30 שופטים בלבד. האם לא נכון להגדיל את מעגל השופטים?".
