למרות המשך המלחמה וכשסופה לא נראה באופק, מרבית תושבי עוטף עזה שמתגוררים ביישובים שאין מניעה לחזור אליהם שבו לבתיהם בחודשים האחרונים. כך גם בעיר שדרות, שאליה חזרו כבר 95% מהמפונים. בימים הקרובים צפויים אחרוני המפונים באותם יישובים לעזוב את המקומות שאירחו אותם בעקבות טבח 7 באוקטובר. "אנחנו חוזרים רק בגלל שאין ברירה, יש תחושות שהפקירו אותנו שוב", אמרו חברים בקיבוץ ניר עם שצפויים להתפנות ביום חמישי מהמלון בתל אביב. אחרים מעדיפים להמתין ולמצוא פתרון זמני על חשבונם.
החזרה הביתה אחרי יותר מעשרה חודשים נעשית על רקע המשך הירי מעזה, והחשש שאזעקות "צבע אדום" והמושג הכל-כך שנוא בעוטף, "טפטופים", ילוו את התושבים כל עוד צה"ל נלחם בחמאס בשטחי הרצועה. המצב המורכב יצר פערים בין יישובי האזור: במקומות כמו ניר עוז, כפר עזה ובארי, שאליהם פלשו מחבלי חמאס ביום הטבח, לא צפויה חזרה של התושבים בקרוב. למקומות שפונו עקב המלחמה אך לא ניזוקו ב-7 באוקטובר אין כעת מניעה ביטחונית לחזור, אבל בקרבם יש מי שחושש מהעתיד הקרוב.
במלון דן אכדיה בהרצליה, שאכלס מתחילת המלחמה את תושבי קיבוץ מפלסים, מוכנים להעמסה הרבה קרטונים עם ציוד ארוז ומגולגל בניילונים. משאית צבאית ממתינה מחוץ ללובי על מנת להוביל את הרכוש חזרה לקיבוץ. חיילות מפיקוד העורף מסייעות באריזה, ומתנדבים מסייעים בהכנת הבתים שננטשו לפני עשרה חודשים על מנת שיהיו הולמים למגורים.
ואולם, לא כל תושבי הקיבוץ יחזרו השבוע לבתיהם. 30% מהם מצאו לעצמם אופציות אחרות, ובכללם משפחות עם ילדים שבחרו בשלב זה להמתין למצב רגוע יותר בעוטף. הדס פטרנק, אם לחמישה, סיפרה: "אנחנו פה מ-15 באוקטובר, עשרה חודשים במלון. הופנינו לפה אחרי שהיינו בנתניה ורצינו להיות עם כל הקהילה יחד. בתקופה הזאת בנינו פה מערכת חינוך, יש פה עשר מסגרות שבעצם הולכות להיסגר, וביום חמישי כולנו אמורים לעשות צ'ק אאוט מהמלון".
פטרנק סיפרה עוד: "המדינה הציעה לנו מתווה מאוד בעייתי. הוא אמור לתת מענה, אבל המדינה לא מבינה שיש פה אנשים משלושה קיבוצים (גם חברים מהקיבוצים ניר-עם וארז - ר"ב), ויש פה פגיעה שלא מסתיימת ב-15 באוגוסט. צריך לזכור שהמלחמה לא הסתיימה, וזה הדבר המשמעותי. אף אחד לא יודע מתי שוב ייכנסו חמושים לצפון הרצועה, ואנחנו חוזרים לאזור שהוא אזור מלחמה. אנחנו לא אותם אנשים, עברנו שעות ארוכות וקשות בממ"ד. רעשי המלחמה עדיין קיימים, יש מטחי רקטות, זאת לא סיטואציה שצריך לחזור אליה".
חברת קיבוץ מפלסים ציינה עוד כי הבית של משפחתה חטף הדף ב-7 באוקטובר, והבית של השכנים ממול ספג פגיעה ישירה של רקטה. "אנחנו התחלנו את היום ב-6:29. הבית שלנו קיבל מהלומה רצינית, הבית ממול נפגע בצורה קשה מאוד, ועכשיו אנחנו רק מתחילים לתקן את הנזקים של הבית. בית אפשר לתקן, את המצב הרגשי של האנשים ייקח עוד זמן. אם רוצים לעשות תהליך של בנייה ותקומה, אז בטח לא צריך להצמיד אקדח לרקה של אנשים ולחייב אותם לחזור במתווה שהוא לא הגיוני".
היא הוסיפה: "אני חושבת שאם היו קודם כל מגדירים איך המלחמה הזאת מסתיימת, מי הולך להיות בצד השני, עם איזו סיטואציה אנחנו הולכים להתמודד - זה היה מאוד מסייע. אנחנו בסך הכול מבקשים שאם הפקירו אותנו כבר פעם אחת ב-7 באוקטובר, שלא יפקירו אותנו פעם שנייה ב-15 באוגוסט. יש פה קהילה מאוד חזקה שהולכת בחלקה להתפרק.
"אם רוצים תקומה אמיתית - צריך לעשות את זה בקצב הנכון. אנחנו חוזרים לאזור מלחמה. 7 באוקטובר התחיל 20 שנה לפני כן עם סבבים, מבצעים, בלונים ועפיפונים. באחד בספטמבר אנחנו אמורים להעלות את הילדים שלנו על הסעות בכביש 232 הידוע לשמצה. זה כביש שיורים עליו קסאמים, זאת תחושה מאוד קשה שהתלווה אליה עכשיו הנושא של חדירת מחבלים. אנחנו רוצים לחזור הביתה, אבל לא רוצים לחזור לאזור מלחמה".
ואיך מסבירים לילדים שצריך לחזור הביתה כשהמלחמה נמשכת?
"הבת שלי שעולה לכיתה ה' הגדירה את זה בצורה הכי יפה. היא אמרה לי 'אמא, ב-15 באוגוסט החטופים חוזרים ונגמרת המלחמה, נכון?'. שאלתי אותה למה, והיא ענתה לי: 'כי אנחנו חוזרים'. היגיון של ילדה הוא לפעמים לא היגיון של מבוגר. תראה, הילדים, זה הבית שלהם, הם לא מכירים מקום אחר. הקושי עם ילדים זה שהם חושבים שהם חוזרים לאותו מקום, אבל אנחנו לא חוזרים לאותו מקום, כי אנחנו לא אותם אנשים".
למעשה אתם חוזרים לסכנה שברחתם ממנה.
"נכון, ואין לנו שום יכולת להסביר את ההפקרות הזאת. בסוף, כאנשים בוגרים, אנחנו חייבים לתווך לילדים שלנו את הסיטואציה. הילדים האלה נולדו לירי של טילים, זה לא חדש עבורם, אבל פה התווסף ליום הזה מרכיב משמעותי, כל ההפגנות במשך כל השנים על הגדר הפכו להיות הלכה למעשה למציאות מעבר לגדר. הם פרצו אותה ונכנסנו אלינו הביתה, הפחד הכי גדול התממש. אנחנו חוששים לחזור הביתה".
"עם כל העצב שמהול בתוך זה"
תמר כהן התפנתה למלון בהרצליה עם בעלה ושלושת ילדיהם. כהן מספרת כי החליטה לא לחזור בשלב זה הביתה: "מבחינת המסוגלות הנפשית אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אני לא מסוגלת לקחת את זה על עצמי אם חס וחלילה שוב יקרה משהו. בינתיים נעבור למקום קרוב באזור. עצוב לנו מאוד, מלא רגשות מעורבים, אבל לעכשיו זה מה שאנחנו רואים לנכון עבורנו, עם כל העצב שמהול בתוך זה".
כלומר, אתם מפחדים.
"בסיטואציה שקיימת היום זה לחזור למצב מלחמה. שום דבר לא השתנה שם בעשרת החודשים האחרונים. עדיין יש ניסיונות חדירה, עדיין יש אזעקות, יירוטים ופיצוצים. אנחנו מסבירים לילדים שלא נחזור כל עוד אין הרגשה שבטוח שם". ים (8), אחד מילדיה של כהן, אמר שהוא רוצה לחזור לקיבוץ, וכשהיא שאלה אותו למה זה לא קורה, הוא השיב: "בגלל שאבא ואמא פחדנים".
חברי קיבוץ ניר-עם, שצפויים כאמור לפנות את בית המלון בתל אביב שבו שהו מתחילת המלחמה, מקבלים את ה"גזירה" ברגשות מעורבים. במנהלת תקומה, שהוקמה לצורך שיקום יישובי עוטף עזה, הסבירו בהתייחס לתחושות הקשות של חברי הקיבוץ כי "במרץ 2024 נקבע שניתן לחזור לחבל ליישובים שלגביהם אין מניעה ביטחונית, ולפיכך מרבית היישובים החלו לשוב לחבל".
עוד אמרו במנהלת כי "בהתאם להחלטת הממשלה מ-16 ביוני 2024, ולאחר מתן הארכה נוספת של המנהלת לאפשרות להישאר בבתי המלון מעבר ל-7 ביולי, וזאת מתוך הבנת המורכבות ורצון ללכת לקראת התושבים, התאפשר להם להישאר במלונות או בהסדר מגורים אלטרנטיבי עד לקיץ. לבקשת חלק מהתושבים, הסדר זה אף הוארך עד 15 באוגוסט 2024, במקביל להסדרת מערכת החינוך בחבל באופן שיאפשר לכל תלמיד להתחיל באופן מסודר את שנה הלימודים.
"לפיכך, לפי ההסבר שניתן לתושבים עודכנו כלל התושבים אשר טרם חזרו לחבל כי ב-15 באוגוסט 2024 מסתיים המענה המלונאי שניתן על ידי המדינה לתושבי היישובים שאין מניעה ביטחונית לחזרתם הביתה. מדובר בכ-3,800 תושבים אשר יצטרפו ליותר מ-70% מתושבי החבל, יותר מ-47 אלף תושבים, שכבר שבו לביתם. כאמור, ב-15 באוגוסט יופסק המימון לשהות במלונות לתושבים אלו. במסגרת הליך החזרה הביתה ובהתאם למחויבות והרגישות של המנהלת לכלל התושבים באשר הם, המנהלת גיבשה 'מתווה ייחודי' לאותן משפחות שלא מסוגלות כעת לחזור לחבל, ומבקשות עוד מספר חודשים לריפוי ושיקום".
במנהלת ביקשו לציין עוד כי היא "סיפקה פתרונות דיור זמניים לאותם תושבים שלא יכולים לחזור לחבל עקב בעיה תשתיתית ושיקומית ובהם בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, כיסופים, חולית, נירים, עין השלושה, כרם שלום ורעים, ולהם סיפקה מענה עירוני או כפרי למשך השנה הבאה או עד להשלמת תהליך הבנייה מחדש של ביתם בחבל. נציין כי המנהלת האריכה בנוסף את השהות לתושבים אשר יש מניעה ביטחונית לחזרתם הביתה עד 27 באוקטובר 2024, ובכללם היישובים ניר יצחק, נתיב העשרה וסופה".