נשיאת הרווארד קלודין גיי התנצלה על הדברים שאמרה בעדותה בפני הקונגרס השבוע בעקבות האופן שבו הגיבה לאנטישמיות בקמפוס - סימן לכך שהמחלוקת בעקבות דבריה, והאמירות הדומות שהשמיעו נשיאות MIT ואוניברסיטת פנסילבניה - לא נעלמה מסדר היום. "אני מצטערת", אמרה גיי בריאיון שפורסם בעיתון הקמפוס, "למילים יש משמעות. כשהן גורמות למצוקה וכאב, אני לא יודעת איך ניתן להרגיש משהו מלבד חרטה".
1 צפייה בגלריה
ד"ר בשימוע בקונגרס. כ-70 מחוקקים טוענים כי עליה להתפטר עקב דבריה
(צילום: EPA-EFE/WILL OLIVER)
בראיון, טענה ד"ר גיי שהיא "נקלעה" למטח שאלות מצד הנציגה הרפובליקנית של מדינת ניו יורק אליס סטפניק, ו"למה שהפך לחילופי דברים קרביים על מדיניות ונהלים. מה שהייתי צריכה לעשות באותו הרגע היה לחזור לאמת המנחה שלי, והיא שלקריאות לאלימות נגד הקהילה היהודית שלנו - איומים על הסטודנטים היהודים שלנו - אין מקום בהרווארד - ולעולם לא יהיה".
הריאיון התקיים בזמן שד"ר גיי, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn) ליז מגיל ונשיאת MIT סאלי קורנבלות', מתמודדות עם השלכות הסערה שעורר השימוע בבית הנבחרים האמריקני בנושא התגובה שלהן כלפי העלייה בפשעי השנאה והאנטישמיות בקמפוסים מפרוץ המלחמה. בין ההשלכות, גם דרישתם של יותר מ-70 חברי קונגרס - כולם רפובליקנים למעט שלושה דמוקרטים - שיתפטרו מתפקידן.
מחוקקים אמריקנים טענו כי עדותן של הנשיאות בקונגרס "הציגה היעדר מוחלט של בהירות מוסרית", והדגישו כי היא "שפכה אור על המוסר הכפול והבעייתי, ועל הדה-הומניזציה כלפי קהילות יהודיות", שטופחו על ידי הנשיאות.
כשד"ר גיי נשאלה בשימוע שהתקיים ביום שלישי אם הקריאה לרצח יהודים מפרה את קוד ההתנהגות נגד בריונות והטרדות של המוסד האקדמי שהיא עומדת בראשו, היא השיבה: "יכול להיות, זה תלוי בהקשר". במהלך השימוע היא טענה כי הקריאות נגד ישראל ויהודים עומדות במבחן חופש הביטוי.
עדותה הובילה לוויכוח על האופן שבו אוניברסיטאות העילית מתמודדות עם תופעות גזעניות במוסדות האקדמיים. ד"ר גיי לא הראתה שום סימן לכך שבכוונתה להתפטר, ואין אינדיקציה לכך שהיא עומדת בפני מרד במוסד האקדמי, למרות התפטרותו של חבר הוועדה המייעצת נגד אנטישמיות בהרווארד, הרב דוד וולפה - בעקבות דבריה.
ד"ר גיי מסרה בהצהרה כי הרב וולפה "העמיק את ההבנה שלי ושל הקהילה שלנו לגבי הנוכחות הבלתי מקובלת של אנטישמיות כאן בהרווארד". היא הוסיפה כי היא "מחויבת להבטיח שאף אחד מחברי הקהילה היהודית שלנו לא יתמודד עם השנאה הזו בשום צורה". אבל הרב וולפה אמר שנגרם נזק עצום לאמינותן של כמה מהאוניברסיטאות מאז 7 באוקטובר. בריאיון אחרי התפטרותו, אמר וולפה כי הורים התקשרו אליו ואמרו שהם כבר לא חולמים לשלוח את ילדיהם לאוניברסיטאות כמו הרווארד ופנסילבניה, "בעבר, לא היו מעלים דברים כאלו על הדעת".
במקביל חתמו 74 חברי קונגרס – רובם רפובליקנים - על מכתב פתוח שיזמה סטפניק לדירקטוריונים של אוניברסיטאות הרווארד, UPenn ו-MIT, שבו הם דורשים את התפטרותן המיידית על שלוש הנשיאות רקע השימוע: "בהתחשב ברגע זה של משבר, אנחנו דורשים להדיח לאלתר כל אחת מהנשיאות מתפקידן ולספק תוכנית מעשית כדי להבטיח שסטודנטים, מורים וסגל יהודים וישראלים יהיו בטוחים בקמפוסים שלכם. כל דבר פחות מהצעדים הללו ייראה כאישור למה שאמרו הנשיאות ומעשה של שותפות בעמדה האנטישמית שלהן".
נשיאות שלושת המוסדות ספגו ביקורת גם מסקוט גאלווי - פרופ' לשיווק ויזם פופולרי. הוא מרצה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU), שבעצמה עומדת במוקד הסערות מאז 7 באוקטובר. בפודקאסט Pivot המשותף לו ועיתונאית ה"ניו יורק מגזין" קארה סווישר, הוא הגדיר את השימוע כ"מביך" והוסיף שהנשיאות התגלו כחלשות ומתודרכות יותר מדי על ידי עורכי דין.
"היה ברור שהן מנסות להישמע אמפתיות אבל בלי לומר דבר", ציין וציטט הצהרה של נשיאת הרווארד גיי על רצח ג'ורג' פלויד ב-2020 שבו גינתה בחריפות "שנאות ישנות ומורשת מתמשכת של גזענות ואי-שוויון". גאלווי תהה היכן העקביות שלה: "מה שכל כך מטריד כאן זה שלראשים יש ביצים גדולות מאוד כשזה מגיע להתקפות, תוקפנות או דברי שטנה נגד קהילות פגיעות אחרות. אבל כשיש קריאה לפי ההגדרה של דבר שטנה לאלימות ולרצח עם נגד קבוצה שמהווה 2% מהאוכלוסייה שלנו - הן פתאום רוצות לקחת נשימה, הן רוצות לקחת רגע ולדבר על הניואנסים בהקשר. כשקורים אירועי 7 באוקטובר אנחנו פתאום מתחילים לשמוע מילים כמו 'הקשר' או 'ניואנסים'".
הוא טען שהמהלך המתבקש כעת הוא התפטרות של הנשיאות. הוא הגדיר את האוניברסיטאות "בתי ז*** יוקרתיים שמספקים את התעודות הגבוהות ביותר. כדי להאכיל את חיית הבזבוז, ההתנשאות והתחסדות הזאת צריכים לגייס הרבה כסף מהרבה בוגרים, במיוחד יהודים. ועכשיו האנשים האלה יעזבו".
