בין הסעיפים מעוררי המחלוקת שנחשפו בימים האחרונים מההסכמים הקואליציוניים נמצא אחד חריג, שנחתם בהסכמים עם הציונות הדתית ויהדות התורה. לפי הסעיף, יועבר תיקון לחוק האפליה, באופן שיאפשר לכל בית עסק פרטי להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית – אם ניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה. הדבר מעלה חשש מהפרדה מגדרית בבתי עסק או מסירוב לתת שירותים לחברי קהילת הלהט"ב, ולפחות משני ראיונות שהעניקו הבוקר חברי הקואליציה המיועדת נראה כי לחשש הזה בסיס.
ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית אמרה הבוקר (ראשון) בכאן ב' כי בהתאם לתיקון בחוק, "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות - אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית".
"המחשבה שעסקים יגידו לאנשים שהם לא רצויים צריכה לזעזע כל בן אדם"
(צילום: ערוץ כנסת)
היא הוסיפה כי "אני רוצה להגיד על עצמי, גם על חבריי הטובים, יש לי חברים שהם להט"בים. אני לא מנכרת אותם ולא שונאת אותם. אנחנו מגיעים לפעולות ספציפיות שהן אסורות על פי ההלכה. לא רק שאני אמכור להם במכולת, אני אארח אותם בביתי ואגיש להם ממטעמיי. אין כאן שום ניכור כלפי אדם. אבל יש פעולות מסוימות שהן לטעמי אסורות, ולאו דווקא לגבי להט"ב, אלא גם לגבי עץ אשוח, חג המולד וכדומה".
בציונות הדתית הבהירו במענה לפניית ynet כי התיקון לחוק לא יחול על רופאים - אלא רק על בעלי מקצוע שלא נותנים שירות מטעמי דת, "דוגמת ספר שלא רוצה לספר נשים". סטרוק הוסיפה כי החוק יאפשר גם קיום אירוע בהפרדה בין גברים לנשים, והסבירה: "אם אנחנו הולכים לשירותים לחוד גברים ונשים, ויש קבוצות כדורגל לחוד של גברים ונשים, אף אחד לא יגיד שזה אפליה. אבל פתאום באירוע מוזיקלי זה כן?".
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו התנער מדבריה ואמר כי הם "אינם מקובלים עליי ועל חבריי בליכוד. ההסכמים הקואליציוניים לא מאפשרים להפלות לרעה להט"בים או לפגוע בזכויותיהם לקבל שירותים ככל אזרח בישראל. הליכוד יבטיח שלא תהיה שום פגיעה בלהט"בים או בזכויותיהם של כל אזרח בישראל". ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד תקף: "נתניהו חלש ומוביל אותנו למדינת הלכה חשוכה. הוא אפילו לא מגנה את האמירות החשוכות האלה כי הוא לא מסוגל".
(צילום: אסף חן)
בהודעתו לא התייחס תחילה נתניהו לדבריו של חבר אחר מהציונות הדתית, שמחה רוטמן, שאמר הבוקר בכאן ב' כי באופן תיאורטי, בעלי מלון דתי יוכל לבחור שלא לארח קבוצת הומואים, "אם הדבר מנוגד לאמונתו ופוגע ברגשותיו הדתיים". לדבריו, "הצעת החוק לא מבקשת לבטל את איסור האפליה הכולל, אלא אומרת שכשיש מניעה דתית של האדם מלבצע פעולה מסוימת, לא נכריח אותו לעשות משהו שמנוגד לאמונתו". ראש הממשלה המיועד הבהיר ל-ynet בהמשך כי הוא מתנער גם מדברי רוטמן.
לאחר הראיון כתב ח"כ רוטמן: "נעשה את זה פשוט. חירות פירושה שאנשים יכולים לעשות גם דברים שאני לא אוהב. חופש ביטוי אומר שאפשר להגיד גם דברים לא נחמדים על דתיים, על ערבים או על להט"ב. חופש העיסוק אומר שאדם יכול גם להתנהג לא יפה ללקוחות, ולהחרים או לא, וקהל הלקוחות יעניש אותו, או לא. ככה זה חופש. מזעזע, נכון?". בהמשך הבהיר רוטמן כי על אף שהוא תומך בזכות של בעל עסק לפעול כרצונו, אין זה אומר שהוא תומך "בכל מה שכל בעל עסק יעשה עם הבחירה שלו".
בכנסת הקריא חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד את הודעת ההתנערות של נתניהו, ובדיון בוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה לעגו לראש הממשלה המיועד. "הוא לא יודע על מה הוא חתם?", תהה ח"כ גלעד קריב מהעבודה, "זה לא כתוב? מדובר על ביטול חוק איסור אפליה, זה לא כתוב לכם?".
ח"כ רם בן ברק מיש עתיד הוסיף: "נתניהו יכול לצייץ מה שהוא רוצה ולהגיד מה שהוא רוצה, אנחנו לא מאמינים לו. כשאתה קורא את ההסכמים הקואליציונים ואת ההתבטאויות של מי שיהיה יו"ר ועדת חוקה או את אורית סטרוק, אתה מבין בדיוק לאן הדבר הזה הולך. חיינו כבר בתקופה שהיו שלטים 'אין כניסה ליהודים' ואתה רואה את החוקים האלה שאומרים שבעלי עסק יחליטו למי הם מוכרים ולמי לא. תהיה מכולת שתגיד 'אין כניסה לנשים' ומחר תהיה אחרת שתגיד 'אין כניסה לערבים'".
החוק שאותו מבקשים לשנות, "חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים", נחקק בשנת 2000 ומוכר יותר בכינוי "חוק הסלקציה", כיוון שנועד בין היתר לצמצם את הפרקטיקה של אפליה בכניסה למועדונים. הוא אוסר אפליה באספקה של מוצר או מתן שירות ציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.
בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה נכתב כי מטרת השינוי המוצע היא "לתקן את העיוות בסטטוס-קוו שנעשה לאחרונה", וכי באמצעותו "תעוגן" האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים בהפרדה מגדרית. "כמו כן, יתוקן החוק האמור באופן שיאפשר יצירת וקיום קהילות מגורים על רקע דתי, וכן באופן שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאינו ייחודי ושניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה", נכתב בהסכם.
יו"ר האגודה למען להט"ב, הילה פאר, התייחסה לדברי חברי הציונות הדתית: "הניסיון להכשיר אפליה מכוערת בחסות החוק נגד אוכלוסיה שלמה בחברה הישראלית הוא מעשה בזוי ולא יהודי. חברי הכנסת סטרוק ורוטמן מבקשים לסמן להט"בים כדי שנהיה בביתנו בלבד, כמו בימים חשוכים בהיסטוריה האנושית ולא נסכים לכך בשום צורה. רה"מ המיועד נתניהו הוא זה שהצהיר שימנע כל פגיעה בזכויות להט"ב, בהיותו ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל, ובכוחו למנוע את החרפה הזאת".
הדברים שנאמרו בריאיונות הבוקר מתווספים לפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע על "הרשימות השחורות" של מפלגת נעם, שהיו"ר שלה אבי מעוז עומד להתמנות לתפקיד רב עוצמה במשרד החינוך. מסמכי הדרכה של המפלגה מ-2019 סימנו את האנשים שמפריעים לכאורה לשאיפות השמרניות שלה: חוקרות פמיניסטיות, רשימת שמות של הומואים ולסביות בתקשורת וגופים של משרד החינוך.
בדיון בוועדה המיוחדת של הכנסת שדנה בחוק הרחבת הסמכויות של השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן-גביר אמר ח״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ליו"ר הוועדה משה סעדה (הליכוד): "עצם העובדה שאתה לא מוכן לפצות את פיך ולהגיד שהדברים שסמוטריץ׳, בן-גביר, רוטמן וסטרוק אומרים לא מקובלים עלינו - זה בלתי נסלח. אתם מאפשרים את הפגיעה הממוקדת בנו״.
ח״כ סעדה: "אנחנו לא נאפשר פגיעה בכל אדם. אני מסכים איתך לגמרי, לא נאפשר הדרה של כל אדם באשר הוא אדם".
ח״כ גלעד קריב (העבודה): "אז איך זה מסתדר עם הדברים שלהם?".
ח״כ סעדה: "זו פרשנות שלהם".
