ביום שלישי הקרוב ייערך דיון חסר תקדים בבג"ץ, בהרכב מלא של 15 שופטים, בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות. שורה ארוכה של עתירות הוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שעוסק בביטול עילת הסבירות על החלטות הממשלה, השרים וראש הממשלה.
אז על מה בעצם העתירות? עילת הסבירות היא עילה של התערבות בג"ץ במקרים חריגים בהחלטות מנהליות, בשל חוסר סבירות קיצונית. ב-24 ביולי אושר בכנסת התיקון לחוק היסוד. בתיקון נקבע כי "בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין - לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
עוד באותו יום הוגשו כמה עתירות, ובהמשך צורפו נוספות. כמות העתירות והבקשה להצטרפות להליך הייתה כל כך גדולה, שבשלב מסוים השופטים לא אישרו לצרף עותרים נוספים ו"ידידי בית משפט". ביום שישי האחרון פרסמנו את הטיעונים של הממשלה נגד פסילת החוק. כעת, לקראת הדיון, צללנו לנימוקים של רוב העותרים - ואלה טענותיהם.
התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירתה כי יש לבטל את התיקון לחוק משום שהוא "תיקון חוקתי שאינו חוקתי". לטענתה, הוא מדובר בשינוי "המבנה הבסיסי" של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל. לטענת התנועה התיקון התקבל תוך "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" של הכנסת, שנותן כוח עצום לרשות המבצעת - כוח בלתי מוגבל - תוך ריסוק עקרון הפרדת הרשויות, ולפיכך אין מקומו בין הנורמות החוקתיות במדינת ישראל.
בנוסף נטען כי נפלו פגמים קשים בהליך חקיקת התיקון לחוק היסוד, ובהם הפגיעה בעקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה; היעדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו; והיעדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, באופן שחורג מהדרך שבה התקבלו חוקי יסוד בעבר. את התנועה מייצגים עו"ד אליעד שרגא ועו"ד תומר נאור.
בעתירה נוספת, 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים (כמו טל רוסו וסתיו שפיר), טענו שהתיקון לחוק לא התקבל כדין על-ידי הכנסת. לטענתם, "החוק מבקש לבטל באופן גורף את יישום עילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר. משמע, החוק מבקש לפטור את שרי ממשלת ישראל, והממשלה ה-37 בפרט, מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוק הסבירות, כחלק מחובת הנאמנות שלהם לציבור". העותרים מיוצגים על ידי עורכי הדין אוהד רוזן חגי קלעי ועידן סגר, שכתבו פשוטו כמשמעו: "בהיעדר עילת הסבירות תיעלם החובה לפעול בסבירות".
עתירה נוספת עוסקת בהשלכות אפשרויות של ביטול העילה בהקשר הביטחוני. העותר הוא אלוף במיל' רוני נומה, והעתירה הוגשה על-ידי עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן. לטענתם, התיקון לחוק חושף את אנשי מערכת הביטחון, שעוסקים בליבת הפעילות המבצעית של ישראל, לשיפוט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. העותרים טוענים שנפל פגם בהליך החקיקה, בשל סירובו החריג של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפגוש את הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, שהגיע לכנסת במיוחד כדי להציג תמונת מצב עדכנית טרם אישור החוק - וכן בשל אי כינוס ועדת חוץ וביטחון.
כתוצאה מכך, נטען בעתירה, הח"כים הצביעו על החוק מבלי שקיבלו את המידע העדכני, המהותי והחשוב על אודות ההשלכות הביטחוניות של החקיקה. "כתוצאה מביטול עילת הסבירות, משרתי כוחות הביטחון יהיו בסיכון לחשיפה מוגברת לנקיטת הליכים פליליים נגדם במישור הבינלאומי - כמו מעצר וחקירה וגם העמדה לדין פלילי במדינות זרות ובהאג. זאת, כתוצאה מהפגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק הישראלית - המגן האחרון שעמד להם הודות לעיקרון המשלימות הקבוע באמנת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין", נכתב.
גם לשכת עורכי הדין ויו"ר הלשכה עמית בכר הגישו עתירה לבג"ץ לביטול התיקון לחוק, שלפיה "החוק לביטול הסבירות לא חוקק בחלל ריק. הוא חלק מתוכנית מוצהרת, שרק חלק ממנה נחשף עד כה לציבור". הלשכה, נסביר, מתייחסת לכך שב-4 בינואר - בזמן שלוין חשף לראשונה את המהפכה המשפטית - הוא אמר כי מדובר ב"שלב הראשון" שלה, בעוד השלב השני מעולם לא פורסם.
לטענת הלשכה, התיקון לחוק "נעשה במטרה ברורה ורדיקלית - לאיין את הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל בתחומים רבים, ולבצר את כוחה של הרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית, גם בנוגע להחלטות המופרכות ביותר. הוא חלק מ'התוכנית המשפטית' שהוכרזה בנאומו הלילי של שר המשפטים יריב לוין, חמישה ימים בלבד לאחר כינון ממשלת ישראל ה-37, שבו הצהיר ללא יסוד ש'אין כזה דבר עילת סבירות', ושרטט מפת דרכים לניתוץ מערכת המשפט כפי שנבנתה ב-75 שנותיה של המדינה".
עותרת נוספת היא התנועה הדמוקרטית האזרחית, שהגישה את העתירה עם תנועת דרכנו, ודורשת כי ימנעו פיטורים של שומרי הסף בכל שדרות הרשות המבצעת לנוכח הסכנה של ביטול העילה לדרג הנבחר. באי כוחם, עוה"ד גלעד שר, גלעד ברנע ואיתן טוקר, טוענים כי התיקון לחוק ייצור מעין "אי של חסינות" לפעולות הרשות המבצעת, שיהיה מוגן מביקורת שיפוטית ויקנה לה כוח בלתי מרוסן ובלתי מוגבל במסגרתו.
עתירה נוספת ושונה במידת מה היא של המיזם למיגור העישון, בטענה כי התיקון מסיר את ההגנה על ילדים, נוער וצעירים מפני "מגפת העישון". עו"ד אפי מיכאלי טוען כי התיקון יסיר את ההגנה המשפטית על בריאות הציבור ותוך כך יפגע במאבק בתופעת העישון. הרקע הוא שורה של עתירות לבג"ץ שהגיש בעבר המיזם למיגור העישון, שנגעו לסמכות שר האוצר בחוק שהובילו נבחרי ציבור שונים שכיהנו במשרת שר האוצר, לעשות שימוש בסמכותם להטיל או להגדיל את מס הקנייה המוטל על חלק ממוצרי העישון. לדבריו, התשתית המשפטית לעתירות נסמכה כל כולה על עילת הסבירות.
הטענה היא שבמקרים דומים בעתיד, לא ניתן יהיה לבחון החלטות דומות של נבחרי ציבור (או הימנעות מהן) במבחן הסבירות. מצב זה פוגע קשות בהגנה המוענקת לאינטרס הציבור בשמירה על בריאות הציבור מכוח עילת הסבירות, ובכלל זה לנושאים הנוגעים למאבק בתופעת העישון. כך לדוגמה היו יכולים נבחרי הציבור, ובהם שר האוצר הנוכחי, לפגוע בצורה קשה במדיניות המס הנוכחית המוטלת על מוצרי עישון ובכך לפגוע באינטרס הציבור.