"נרצחה בזמן שעזרה לאנשים"
סיגל לוי ז"ל
סיגל לוי, עובדת סוציאלית מנתניה, הגיעה למסיבת הטבע ליד רעים לא כמבלה, אלא בתפקיד. "היא נרצחה כשעשתה את הדבר שהכי האמינה בו – לעזור לאנשים", סיפר אחיה אלון. "היא הגיעה להתנדב בניידת של עלם כדי לעזור לצעירים שמרגישים אבודים בגלל סמים, או כל סיבה אחרת. צעירים שצריכים אוזן קשבת או עזרה מקצועית".
בעוד שלושה חודשים סיגל אמורה הייתה להתחתן. "היא הייתה בן אדם מופלא ורגיש, ידעה איך לפנות לאנשים ולעזור להם. הרבה נוער ותלמידים שלה הגיעו להלוויה, אמרו שהיא שינתה להם את החיים". סיגל הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.
נפגע מרקטה כשחזר מבית הכנסת
יהושע חטב ז"ל
יהושע חטב, בן 67 מאשקלון, נפגע בשבת מירי רקטה שנפלה סמוך אליו כשחזר מהתפילה בבית הכנסת. במשך מספר ימים הוא אושפז במצב אנוש בבית החולים ברזילי בעיר, עד שאתמול נקבע מותו.
בשבת האחרונה התייעץ חטב, גמלאי צה"ל, אם לצאת להתפלל בבית הכנסת השכונתי לאחר הפוגה בירי הרקטות. לבסוף החליט לצאת מכיוון שבבית הכנסת יש ממ"ד. "כשראיתי שמתפללים חזרו מהתפילה ויהושע לא חזר מאוד דאגתי", סיפרה רעייתו רחל. "אמרו לנו שכולם יצאו מבית הכנסת, ושכנים הלכו לחפש אותו שם בכל זאת. אחד השכנים סיפר שטיפל בפצוע ונתן תיאור של הבגדים שלבש, אני הייתי בהכחשה. סירבתי להאמין".
לפני כשלושה שבועות חגגה המשפחה הולדת נכדים-תאומים יהונתן ואליה. "האובדן קשה מנשוא ואנחנו מתקשים לעכל ולדבר על יהושע בלשון עבר. אנחנו בתחושה קשה של ריקנות וחוסר גדול. חווינו סבבי ירי רבים במשך השנים ועברנו את זה בשלום, עם כל הקושי, אבל לא חלמתי בחלומות הגרועים שלי שיקרה לנו אסון כזה".
הגן בגופו על חיי האחייניות שלו
אבי סאסי ז"ל
אבי סאסאי, ישראלי שגר ב-30 השנים האחרונות בלוס אנג'לס, הגיע לביקור משפחתי בישראל וביקר במסיבת הטבע שאחיין שלו ארגן. "הבן שלי היה ממארגני המסיבה, וגם אני הייתי אמור ללכת לשם בשעה 6:00 בבוקר, אבל קיבלתי טלפון לא לבוא כי יש טילים", סיפר ויקטור, אחיו של אבי.
"הוא וחבר שלו ואחייניות שלנו היו במיגונית, ואז באו מחבלים שירו עליהם וזרקו רימונים. הם כנראה נהרגו במקום", שחזר ויקטור. "אחיינית שלי שלחה לי הודעה שהוא מת. לא האמנתי, חייגתי אליה בפייסטיים והיא הראתה לי את המיגונית שמלאה בהרוגים אחד על השני. היא סיפרה שהוא נשכב עליהן והציל אותן". אחיינית נוספת של השניים, ניצן, מוגדרת נעדרת, בן זוגה לידור לוי ז"ל נרצח במסיבה.
"מהרגע שנולדתי אתה היית הגיבור שלי, ואפילו ביומך האחרון על פני האדמה עזבת בתור גיבור שהציל את חייהן של דניאל ולי", ספדה לאבי בתו מורן. "היית הכל עבורי, לא יודעת איך אוכל להמשיך בלעדיך. אם רק הייתי יכולה להתעורר מהסיוט הזה ולרוץ לזרועותיך".
"ראינו אותו עם חיוך על השפתיים"
סמל אריאל אוחנה ז"ל
סמל אריאל אוחנה הוא חלל צה"ל הראשון של קיבוץ רבדים מאז שהוקם מחדש במקומו הנוכחי. אוחנה היה בכוחות הראשונים שהוקפצו להגנת יישובי העוטף ונפל בקרב פנים אל פנים מול מחבלים באחד הבתים.
"היית ילד מתנה. ראשון להסתער, ראשון לעזור, ראשון בהכל", ספד לו אביו יניב. "אריאל והחברים שלו לא היססו והסתערו כדי לשמור על כולנו, אנחנו חייבים להיות ראויים למחיר שהם שלימו. אני אוהב אותך אריאל, התחלת לנו מסע חדש בחיים, אבל המשפחה שלנו תוכל לו".
"אריאל אהוב, השמש זרחה אחרי לילה מסויט, וההבנה שלא תחזור הולכת ומחלחלת", ספדה האם ליאת. "כל כך הרבה כישרונות קיבלת. יכולת לראות את האחר, מנהיגות, חוש הומור מטורף, יכולת ניהול מדהימה. כשראינו את אריאל עכשיו הוא היה עם חיוך על השפתיים. מרגיע אותי לדעת שכשהוא נפטר הוא הלך בטוב".
"דנה חטף פיק ברכיים, דניאל הגן עליה בגופו"
דנה פטרנקו ז"ל
דנה פטרנקו, בת 23 מחיפה, אמרה לאחת החברות שאין לה כל כך מצב-רוח לנסוע לפסטיבל "נובה" ליד רעים. בסופו של דבר היא ובן זוגה דניאל גולטמן נסעו למסיבה, ושם נרצחו בידי מחבלי חמאס.
"היא הייתה בחורה מאוד חרוצה. תמיד כלכלה את עצמה והייתה מאוד מחושבת", סיפרה חברתה הטובה אליסה אבלסקי. "לא היה אכפת לה מה אנשים יגידו, היא עשתה את מה שהיא אוהבת. היה לה קשר חם וקרוב לאמה ולאחים הקטנים שלה, תמיד טיילה איתם ולקחה אותם איתה".
דנה ודניאל התגוררו אצל הוריו של בן הזוג בראשון לציון. "ב-7:00 בבוקר היו את האזעקות ודנה כתבה בקבוצה של החברות 'אנחנו פה, איפה שמפוצצים'. חשבנו שהיא בראשון, לא ידענו שהיא במסיבה. אחת מהחברות התכתבה איתה ודנה שלחה לה 'את לא יודעת איזה סיוט, זה כמו סרט. 200 טילים מעל הראש שלי'".
אמו של דניאל התקשרה אליו, דנה ענתה לה ואמרה שהם מתחבאים. בהמשך, גילו החברים שדנה ודניאל נרצחו במנוסה. "היה שלב שכולם הבינו שצריך לרוץ לכיוון השני, ודנה פשוט קפאה במקום. היא חטפה פיק ברכיים ולא הצליחה לזוז. דניאל נשאר איתה, חיבק אותה והגן עליה בגופו". דנה הותירה אחריה הורים, אביה מתגורר ברוסיה, ושני אחים.
"המחבלים פשוט וידאו הריגה"
מור גבאי ז"ל
מור גבאי, בת 30 משדרות, בדיוק חזקה מקיבוץ זיקים לשדרות כשהחל המטח הכבד של הרקטות בשבת בבוקר. כשחזרה לרכב היא נתקלה בחוליית מחבלים, היא נפצעה וכשניסתה להציל את עצמה – היא נורתה שוב. "המחבלים פשוט וידאו הריגה", סיפרו בני המשפחה.
האב מאיר החל במסע חיפושים ואחיה דניאל איתר את המכונית המנוקבת סמוך למיגונית בכניסה לשדרות. אחרי יומיים נוספים של חיפושים וניסיונות היא אותרה ובני המשפחה נקראו לזהותה. היא הובאה למנוחות עולמים בבית העלמין במועצה האזורית שדות נגב, ובשל המצב המשפחה יושבת שבעה בראש העין. מור הותירה אחריה הורים וחמישה אחים ואחיות.
"הייתה מאוהבת בצבא"
סרן אלינה פרבוסדובה ז"ל
רק לפני חודש האריכה סרן אלינה פרבוסדובה, בת 23 מחיפה, את השירות בצה"ל עד 2027. בשבת בבוקר, בהיותה קצינה תורנית בבסיס צורים שליד קיבוץ רעים, היא נפלה כשהגנה על הבסיס מפני מחבלי חמאס.
"אלינה הייתה אחראית בשגרה ובחירום על הפזורה הבדואית בדרום. היא הייתה מאוהבת בצבא, היו לה תוכניות. היא כל כך רצתה לשפר דברים בתוך הצבא, ועשתה את זה מכל הלב ומתוך אכפתיות", סיפרה חברתה הטובה אמילי מוש. "ג'ינג'ית כובשת עם לב טהור, כל מי שפגש בה, התאהב בה ונסחף אחריה. לא היה בה טיפה של רוע".
השיחה האחרונה של אמילי עם אלינה הייתה בשבת בבוקר, בסביבות 7:30. "כשהחלו האזעקות התקשרתי אליה רק כדי לוודא שהיא בסדר. היא אמרה שהכל בסדר ושהיא מנסה לתמרן בין הכל כרגע. ביקשתי רק שתעדכן אותי שהיא בסדר. ב-8:30 כתבתי לה והתקשרתי אליה, אבל הקשר נותק. היא כנראה כבר לא הייתה בין החיים".
קצין המילואים שחילץ רבים מהתופת
אל"מ במיל' ליאון בר ז"ל
כשאל"מ במיל' ליאון בר שמע על חדירת המחבלים הוא לא המתין לצו 8, אלא עלה על מדים ונסע בלי לחשוב ובלי למצמץ. משעות הבוקר ועד לצהריים הוא פינה פצועים לכל בתי החולים בדרום, כולל פצועים מהמסיבה ליד רעים.
ביום השני של הלחימה הוא ירד שוב לעוטף עזה, יחד עם בנו עומר. "אמרתי לו שלפחות אוכל לשמור עליו. אז נסענו ולא ראינו פצועים, אבל כמה גופות. כמויות הזויות", תיאר בפוסט שכתב בפייסבוק. הם סייעו לצוות של זק"א, ובהמשך נסעו לחלץ אדם שמשפחתו דיווחה על מיקומו. לדברי עומר, הצבא כבר היה במקום והם היו בטוחים שמלאכתם הסתיימה.
"הגענו לאנדרטת חץ שחור. באנו להסתובב לכיוון הבית אבל ראינו רכב משטרתי ירוי. ירדנו לבדוק אם יש שם לפחות גופה שאפשר לקחת, ומשם הסיוט הכי גדול שלי התחיל". ליאון נורה על ידי המחבלים, גם עומר נפצע באירוע אך הצליח להימלט מהמקום.
שרית, אחותו של ליאון, ספדה לו: "אחי, אתה כל כך חסר לנו, אנחנו כל כך מתגעגעים אליך. מבקשים ממך שתשמור עלינו ועל עם ישראל".
האחים שנלחמו על המושב שבו גדלו
עמית ויגאל וקס ז"ל
עמית וקס, גמלאי שב"כ בן 48, נלחם יחד עם אחיו יגאל והחברים בכיתת הכוננות במושב נתיב העשרה. השניים נפלו בקרבות עם המחבלים בשבילי המושב שבו גדלו. המוזיקאי מיכה ביטון, תושב המושב וחבר קרוב של השניים, ספד להם. "הלב קרוע, הלב שבור, וקשה להכיל את ההרג והאובדן הגדול שספגנו".
בשנה האחרונה התנדב עמית ב"בית הגלגלים", במקביל לפעילותו בעמותה למען נכי צה"ל. "הוא תמיד הגיע עם עיניים נוצצות, עם חיוך רחב, עם חיבוק, סבלנות ואהבת אדם שלא נגמרת", סיפרו בבית הגלגלים.