מתחילת המלחמה בעזה פועל חמ"ל שהקימה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בשתי חזיתות מרכזיות שקשורות למשפט הבינלאומי. הראשון הוא ייעוץ בדרג הגבוה ביותר לצה"ל בנוגע להפעלת הכוח, והשני הוא הכנות ל"מלחמה המשפטית" הגדולה בעולם.
4 צפייה בגלריה
משמאל לימין, שורה ראשונה: ד"ר טל בקר, פרופ' מלקום שואו, ד"ר גיל-עד נועם, ד"ר גלית רג'ואן, ד"ר עמרי סנדר, ד"ר כריסטופר סטייקר, עו"ד תמר קפלן-תורג'מן, השגריר מודי אפרים. שורה שנייה: פרופ' אייל בנבנישתי, עו"ד אביגיל פריש בן אברהם, ד"ר ערן שמיר, עו"ד דניאל גרון, עו"ד עמית הוימן, עו"ד מאיה פרוינד, סגן השגריר ירון ווקס, דביר סער
מראש היה ברור כי ישראל תצטרך להתמודד עם ארגוני זכויות אדם בחו"ל, מדינות וטריבונלים בינלאומיים, שיאשימו אותה בפשעי מלחמה. הפלסטינים רואים בהליכים המשפטיים הללו זרוע נוספת ומרכזית של המאבק בישראל, כשבראשם עומדים ההליכים במסגרת בית הדין הפלילי בהאג (ולא בית הדין לצדק שבו נידונה התביעה של דרום אפריקה).
הפעולות של החמ"ל הזה נחשפו לעיני כל כשישראל הציגה אתמול את כתב ההגנה המרשים שלה בהאג. להכנת כתב ההגנה הזה יש שותפים משפטיים רבים, ובהם משרד החוץ, המל"ל, הפרקליטות הצבאית ובעיקר ענף הדין הבינלאומי (דבל"א) בצה"ל.
היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, נהג לומר שהמשקל של המשפט הבינלאומי בסביבה העולמית הולך וגובר, וימשיך לבוא לידי ביטוי בעשרות השנים הקרובות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אגב, בחר במנדלבליט - ד"ר למשפט בינלאומי - לתפקיד היועמ"ש בגלל תכונות אלה בדיוק.
בכל אופן, מהרגע שהחלה המלחמה בעזה התכוננה ישראל לכל התרחישים המשפטיים הצפויים והמתוזמרים. הצפי, ברובו, התמקד דווקא בבית הדין הפלילי בהאג שישראל אינה שותפה להקמתו ואינה מכירה בסמכותו, ולא בבית הדין לצדק בהאג - שאליו הצטרפה ישראל מראשית הקמתו בשנות החמישים.
"היה ברור שיהיה מדובר במערכה אדירה ובעלת חשיבות אסטרטגית", העיד אתמול דיפלומט בכיר ."ועדיין היו לישראל שבועיים להחליט אם היא נענית לאתגר וכיצד". לדברי הדיפלומט, "ההצלחה של ישראל היא בעצם פרישת הטיעונים שלה והצגת הראיות המזעזעות של מה שעברו ועוברים החטופים ותושבי ישראל. זה לא רק למען ישראל - זה חשוב גם למדינות החופשיות בעולם".
צוות ההגנה של ישראל
מטעם משרד המשפטים מרכז את ההתמודדות היומיומית עם המשפט הבינלאומי המשנה ליועצת המשפטית, ד"ר גיל-עד נועם, אחרון הנואמים של ישראל אתמול. הגדרת תפקידו היא ייעוץ לממשלת ישראל בכל הנוגע למשפט הבינלאומי, יישומו במערכת המשפט הישראלית ופרשנותו. הוא שותף למגעים שמנהלת מדינת ישראל (יחד עם משרד החוץ , המל"ל ודבל"א) עם גורמים בינלאומיים לקידום האינטרסים שלה בזירות שונות. ד"ר נועם שימש עוד קודם לכן כמרצה במוסדות אקדמיים ועסק במגוון תחומים של המשפט הבינלאומי, כולל הפלילי והכלכלי. פרסומיו עסקו בין השאר גם במאבק במימון טרור ובמשפט הבינלאומי במשפט הישראלי.
טרם מינויו לתפקיד המשנה, ד"ר נועם עמד בראש אשכול הליכים בינלאומיים במחלקה מאז שנת 2012. תחומי עיסוקו התמקדו במשפט פלילי בינלאומי ובתחומים בעלי זיקה לתחום זה, כגון נושאים של חסינויות, דיני מלחמה ודיני זכויות אדם. לצד זאת הוא עסק בשורה של נושאים משפטיים שמשליכים על ההתמודדות של ישראל אל מול הליכים בינלאומיים בכלל, והליכים בבית הדין הפלילי בפרט. אמנם רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לנושאים אלה, אך ידוע שישראל מאותגרת 365 ימים בשנה בניסיונות דיפלומטיים ומשפטיים להקשות עליה - והמאמצים החשאיים מביאים ל"סיכולים רבים" של מהלכי הפלסטינים ותומכיהם.
יחד עם נועם נאמה אתמול גם ד"ר גלית רג'ואן, שמכהנת כראש אשכול הליכים בינלאומיים במחלקת הייעוץ הבינלאומי. היא נמצאת במחלקה מזה 12 שנה, לאחר ששירתה בפרקליטות הצבאית, בדבל"א, וכתבה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי היוקרתית.
ד"ר גלית רג'ואן, אתמול
(צילום: UN)
עיקר הטיעונים של השניים מתבסס על כך שבראשות הייעוץ המשפטי לממשלה, כל צעד מבצעי משמעותי של ישראל נשקל גם בהיבט של המשפט הבינלאומי. ישראל גם פעלה על פי עקרון המשפטי הבינלאומי המכונה "משלימות" שקבוע באמנת רומא ומגדיר את סמכותו של בית הדין הפלילי בהאג. העיקרון מסדיר את היחסים בין קיום הליכים בבית הדין הבינלאומי לבין קיומם בבתי המשפט המדינתיים, וקובע כי ההליך יתנהל בהאג רק כשהמדינה המעורבת לא מסוגלת או לא רוצה לנהל הליך ראוי. לכן ישראל חוקרת ובודקת כל תלונה על הפרת חוק במהלך המלחמה, על פי כלל הדין הבינלאומי, ומונעת בכך חקירות פליליות בינלאומיות נגד אנשי ביטחון.
בישראל התמוגגו אתמול גם מההופעה של פרופ' מלקולם שואו. המשפטן הבריטי בן ה-76, שמומחה למשפט בינלאומי, גויס במיוחד למערכה בהאג, שכן הוא בעל ניסיון עשיר בהופעה בפני בית הדין הבינלאומי. הוא נחשב כמקצוען בתחום המשפט הבינלאומי וייצוג מדינות בפני בית הדין לצדק ופורומים עולמיים אחרים. בעבר הוא הגיש לבית הדין הבינלאומי הפלילי עמדות שצידדו בישראל בסוגיות שנוגעות למעמדה של פלסטין כמדינה.
פרופ' מלקולם שואו, אתמול
(צילום: UN)
פרופ' שואו גם ייצג בבית הדין בהאג ובבתי דין בינלאומיים אחרים מדינות כמו איחוד האמירויות, אזרבייג'ן, מלזיה, אוקראינה, סרביה, קמרון, אירלנד, קפריסין, צ'אד ועוד. הוא גם משמש יועץ לארגונים בינלאומיים בנושאים חוקתיים וגם בנושא סכסוכים טריטוריאליים, זכויות אדם, הגדרה עצמית ושאלות שנוגעות לבוררות. פרופ' שואו יהיה ראש צוות הטוענים הישראלי, ויסייעו לו עוד עורכי דין חיצוניים שישראל שוכרת וכן הצוות של משרד המשפטים. בישראל אומרים שהניסיון הרב שלו בא לידי ביטוי אתמול, ומציינים כי בנה את החלק הטכני של הטענות הישראליות באופן מעולה.
גם ד"ר טל בקר, שחיכה כל חייו להזדמנות להופיע בפני בית הדין הבינלאומי, העביר נאום פתיחה שיש מי שהעריכו שעוד יילמד בבתי ספר למשפטיים. בקר, יליד אוסטרליה וד"ר למשפטים מאוניברסיטת קולומביה, מכהן מזה שמונה שנים כיועץ המשפטי של משרד החוץ. בין השאר הוא היה מעורב בניסוח החלטת מועצת הביטחון 1701 במלחמת לבנון השנייה, וניהל משאים ומתנים עם מדינות הסכמי אברהם - וגם עם מדינות אחרות.
ד"ר טל בקר, אתמול
(צילום: UN)
לצידו של בקר עבדה גם עו"ד תמר קפלן תורג'מן, שמשמשת כמשנה ליועץ המשפטי במשרד החוץ מזה שמונה שנים. קפלן תורג'מן מובילה טיפול במערכה המשפטית-מדינית בזירה הבינלאומית, ומובילה הסכמים בממשק המדיני-דיפלומטי. יחד עמם עבד גם עו"ד עמית הוימן, שמכהן במחלקה המשפטית של משרד החוץ מ-2008. בתפקידו הנוכחי הוא משמש כמנהל המחלקה למשפט בינלאומי, והיה היועץ המשפטי לצוות המו"מ שניסח את ההסכם הימי עם לבנון ב-2022. חלק משמעותי לקחה גם עו"ד אביגל פריש בן אברהם, היועצת המשפטית של שגרירות ישראל בהאג, שאחראית מתוקף תפקידה על הקשר עם בית הדין הבינלאומי לצדק ועם בית הדין הפלילי בהאג.
למערכה הישראלית הבינלאומית גויס גם עורך הדין עמרי סנדר, שהגיע מהשוק הפרטי עם ניסיון עשיר מול בית הדין בהאג. סנדר, שמייצג מדינות בהליכים בינלאומיים ומייעץ להן כבר יותר מעשור, הוא ראש מחלקת משפט בינלאומי פומבי במשרד ש. הורוביץ ושות'. אתמול הוא דיבר בפני 17 השופטים במשך 15 דקות. הוא התמחה בתחילת דרכו בבית המשפט העליון אצל השופטת אסתר חיות, ובעבר שימש גם כיועץ משפטי בבנק העולמי בוושינגטון, וכעוזר בוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם.
לצד סנדר טען אתמול גם ד"ר כריסטופר סטייקר, מומחה אוסטרלי למשפט הבינלאומי שגויס למערכה במיוחד, וגם הוא ייצג בעבר מדינות בהאג. על השניים הוטלה המשימה הקשה ביותר, והיא להתמודד עם צווי הביניים שביקשה דרום אפריקה - ולגביהם יחליט בית המשפט בהאג בימים הקרובים. סטייקר התמקד אתמול בתשע הדרישות של דרום אפריקה לצווים וניסה להפריכן באמצעות תקדימים של בית הדין עצמו. עם זאת, רף ההוכחות הנדרש להוצאת צווי ביניים הוא משמעותית נמוך יותר מהרף הנדרש להרשעה, ועל כן ייתכן שהשופטים יוציאו צווים שיורו לישראל להפסיק לאלתר את המלחמה - או יסתפקו בצווים "קלים" יותר, כמו הבטחת סיעו הומניטרי.
