משפחתו של סוג'ית ניסנקה, אזרח סרי לנקה שעבד בקיבוץ בארי, התבשרה אתמול (יום שישי) על מותו בטבח שהתרחש ב-7 באוקטובר - אחרי שהוגדר נעדר במשך 28 ימים.
הסרטון של סטהולי
(צילום: המוקד לפליטים ולמהגרים)
"במשך קרוב לחודש בתו, סטהולי, חיפשה וקיוותה שסוג'ית מוחזק בשבי, וישוב לחיק המשפחה יום אחד", נמסר מהמוקד לפליטים ולמהגרים. "סוג'ית חצה את העולם כדי לפרנס את משפחתו ולהבטיח לילדיו עתיד טוב יותר. הוא נרצח בטבח מחריד, במלחמה לא לו".
בשבוע שעבר, כשגורלו של אביה לא היה ידוע, פרסמה סטהולי סרטון שבו הציגה את תמונותיהם המשותפות. "כשהייתי קטנה, אבא שלי נסע לישראל לעבוד כמטפל", סיפרה. אחרי זמן מה הוא ביקר אותה במשך חודש אחד, ואז שב לארץ. "לא שמענו ממנו כבר שישה עשר ימים", אמרה. "כשזה נודע לנו לראשונה ניסינו להתקשר אליו והוא לא ענה. ניסינו, וניסינו, וניסינו והוא לא ענה, ואני דואגת לביטחונו ולשלומו".
סטהולי ציינה את "התנאים הלא-ודאיים של המלחמה", והוסיפה כי היא לא יודעת אם אביה במצוקה או במקום מבטחים. "אני מבקשת את עזרתכם הדחופה, במיוחד מנשיא המדינה וראש הממשלה, כדי שיעזרו לשחרר את אבא שלי", אמרה. כעת, כאמור, התברר כי הוא נרצח.
במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס נרצחו ונחטפו עשרות עובדים זרים, רובם אזרחי תאילנד - שפועלת בשבועות האחרונים מול איראן, קטאר ומצרים כדי להשיב את השבויים שלה.
מהמוקד לפליטים ומהגרים נמסר כי "מהגרי העבודה ומבקשי המקלט הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ואירועי ה-7 באוקטובר הבהירו זאת בצורה הכואבת ביותר. מחבלי חמאס לא בדקו אשרות ולא הבחינו בין אזרחים ישראלים, סטודנטים זרים, מהגרי עבודה בסיעוד ובחקלאות ומבקשי מקלט תושבי הדרום. סוג'ית, פול ושאר ההרוגים מקרב עובדי הסיעוד נרצחו כישראלים; קלמנס וג׳ושוע הסטודנטים מטזנזיה, ועשרות עובדי החקלאות מתאילנד שנלקחו בשבי החמאס נחטפו כישראלים. על ישראל מוטלת החובה המוסרית להשיב אותם לחיק משפחותיהם, יחד עם כל החטופים".
