במערכת הפוליטית מעריכים כי שר הביטחון בני גנץ יתקשה כעת, בעקבות ההחלטה לפזר את הכנסת, לסיים את תהליך בחירת הרמטכ"ל הבא. הסוגיה תיבחן בהמשך מבחינה משפטית, ובין היתר תיבדק האפשרות שהרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, ימשיך בכהונתו - שמסתיימת בינואר הקרוב - לזמן קצר.
שר הביטחון פתח בתהליך הבחירה של הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל שבעה חודשים לפני סיום כהונת כוכבי, והמועמדים שלו הם האלופים יואל סטריק, אייל זמיר והרצי הלוי - כאשר סגן הרמטכ"ל הלוי הנחשב למועמד המוביל. אולם בתקופה של ממשלת מעבר מינוי בכירים מוקפאים לרוב, כפי שקרה למשטרה עם תום כהונת רוני אלשיך ב-2019, כששנה שלמה התנהלה המשטרה בלי מפכ"ל קבוע - עד למינויו בדצמבר 2020 של המפכ"ל הנוכחי יעקב שבתאי.
גנץ, נזכיר, זירז את תהליך הבחירה בדיוק במטרה למנוע מצב שבו יתקשה לבחור רמטכ"ל בתקופה של ממשלת מעבר - ורק הבוקר הביע חשש מהאפשרות שלצבא לא יהיה מפקד קבוע אם הממשלה תתפזר - כפי שהודיעו שעות לאחר מכן במפתיע שותפיו לקואליציה ראש הממשלה נפתלי בנט ורה"מ החליפי יאיר לפיד. "אני קובע שלצה"ל לא יהיה ממלא מקום רמטכ"ל. אני לא אאפשר לצה"ל לעבור תהליך כפי שקרה במשטרת ישראל במשך שנתיים", אמר גנץ.
4 צפייה בגלריה
אייל זמיר, יואל סטריק והרצי הלוי. המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא
(צילום: מוטי קמחי, נחום סגל, יריב כץ )
בימים הקרובים תפרסם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את הנחיותיה לממשלה באשר למה מותר ומה אסור בתקופת הבחירות. היא תזהיר את ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד ואת שאר השרים מפני שימוש לרעה בסמכויותיהם בזמן כהונת ממשלת מעבר. "מרחב הפעולה ואופן הפעלת הסמכויות של ממשלה זו, כמו גם של העומד בראשה ושל חבריה, שונים משל ממשלה רגילה", היא תמסור להם, על פי הנחיות עבר.
בהסתמך על פסיקות בג"ץ, ממשלת מעבר נדרשת ל"איפוק" בהפעלת סמכויותיה, "לגבי כל אותם העניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר. מתחם הסבירות לעניין זה נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה לבין דרישת האיפוק. ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת ולהיפך".
4 צפייה בגלריה
היועמ"ש בהרב-מיארה. תנחה את הממשלה באשר לסמכויות שהיא תוכל להפעיל
(צילום: יואב דודקביץ)
היועמ"ש תבהיר שעל הממשלה הנוכחית, כממשלה יוצאת המכהנת לאחר קבלת חוק התפזרות, חלות מגבלות הנובעת ממעמדה כממשלה זמנית עד לכינון הממשלה החדשה. פסיקת בית המשפט העליון הביעה חשש שממשלת מעבר תעדיף את "האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי, ותפעל כדי ליצור עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד ממשלה נבחרת בפני מצב בלתי הפיך". היועצת תציין שקשה לקבוע מהן בדיוק המגבלות הללו. העליון הבהיר בפסיקותיו שכאשר עומדות על הפרק החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף, על השרים והרשויות המוסכמות במשרד לערוך בדיקה מוקדמת בעניין מול היועץ המשפטי של המשרד, בטרם קבלת ההחלטה.
שר הפונה למזכירות הממשלה בתקופת הבחירות על מנת להניח הצעת החלטה או טיוטת הצעת חוק, חייב להצמיד לה אישור של היועץ המשפטי של המשרד המאשר את הגשתה, וזה מה שיצטרך לעשות גנץ כדי לאשר מינוי רמטכ"ל חדש. במכתב ליועצים המשפטיים נכתב בעבר: "על הממשלה היוצאת להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה החדשה שתכהן מכוח אמון הכנסת לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר".
על סמך כל אלו, היועצים המשפטיים במשרד הביטחון יצטרכו לבחון את נחיצות המינוי של רמטכ"ל חדש בהתאמה לאינטרס הציבורי, כמו גם לבחון אם ההחלטה תגרום לקושי משפטי, תקציבי, או מינהלי לממשלה הבאה - ואם ההחלטה יכולה לקבוע עובדות בשטח שיקשו לאחר מכן על הממשלה הנכנסת.
המועמד שנהנה מיתרון יחסי מסוים הוא האלוף הרצל (הרצי) הלוי, בשל תפקידו הנוכחי כסגן הרמטכ"ל, שאותו החל ביולי 2021. לפני תפקידו הנוכחי שימש כמפקד סיירת מטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום, ראש אמ"ן, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל וראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן.
