פוגרום חווארה, בשבוע שעבר
לאחרונה דיבר ראש שב"כ רונן בר בפני חברי "ועידת הנשיאים" - המאגדת עשרות ארגונים יהודיים-ציוניים מארה"ב – שביקרו בישראל. בין היתר הוא סקר בפניהם את המצב הביטחוני בשטחים והתייחס לאירועי החיכוך בין יהודים לפלסטינים. מוצע לשים לב היטב לתהיות שעולות מהסקירה שהציג שם.
הנושא הראשון שעליו דיבר עסק במספר המעצרים של פלסטינים ב-2022, שלדבריו עמד על "יותר מ-3,000". הנתון הזה, שאותו מסר – לכאורה כלאחר יד - לארגון אמריקני, דווקא לא זמין לתושבי ישראל. באתר האינטרנט של שב"כ קיימים נתונים סטטיסטיים על פיגועים, ולא מעט על הצלחות הארגון, אבל לא מידע על מספר העצורים. כמה מתוך העצורים הללו הובאו לדין? כמה שוחררו? ומה מלמדים הנתונים בהשוואה לשנים קודמות? האין זו זכות הציבור לדעת?
הנושא השני שעלה מהמפגש קשור באירועים שבהם הפעילו מתנחלים אלימות כלפי פלסטינים. בר הציג נתונים מפורטים בעניין אך ציין כי "רק מיעוטם מוגדר כפיגועי טרור". הוא לא הסביר מהם התבחינים שלפיהם מגדיר שב"כ התקפות של מתנחלים כאירועי טרור. לדוגמא, האם הארגון מסווג את הפרעות הקשות בחווארה בשבוע שעבר כאירוע טרור?
גם כאן לא נותר אלא להרים גבה נוכח העובדה שהנתונים על אירועי אלימות של מתנחלים מוצגים בכנס סגור מול ארגון אמריקני ואינם זמינים לאזרחי ישראל. לא באתר האינטרנט של שב"כ ולא בשום מקום אחר. אזרח ישראלי שרוצה מידע רשמי ומוסמך בנושא לא יוכל לקבל אותו, בניגוד למידע זמין על סיכול טרור פלסטיני. כנראה שהדבר אינו מקרי.
הנה דוגמה: למחרת הרצאתו של ראש שב"כ מול חברי ועידת הנשיאים נפגעו שני פלסטינים מירי מתנחלים באזור בנימין, אולם באתר שב"כ אין זכר לאירוע. מדוע? האין זו אחריות הארגון לעצור את היורים ולהביאם לדין? ודאי שכן. הנושא נכלל בתחומי אחריותו בחוק: סיכול טרור וחתרנות.
הגולש שייכנס לאתר שב"כ יתרשם שאין כלל אירועים שבמסגרתם תוקפים מתנחלים את ערביי יהודה ושומרון, משחיתים רכוש, מכים פיזית ואף יורים. כאילו התופעה לא קיימת. בר הדגיש בדבריו כי "אירועים שבהם פלסטינים פוגעים או מנסים לפגוע ביהודים גדול בהשוואה לאירועים הפוכים", וזה כמובן לא מפתיע, אבל למה אין מידע לגבי כמה אירועים של תקיפת פלסטינים הוגדרו כפיגועי טרור וכמה מהם פוענחו? לנו, אזרחי ישראל, אסור לדעת.
ראש שב"כ ציין ש"הציבור בהתיישבות ביהודה בשומרון הוא סופר נורמטיבי ושומר חוק. אחוז קטן מאד מנוער הגבעות פוגע במפעל ההתיישבות כולו". חשוב לאתגר את האמירות הללו. גם אם נתונים רשמיים אינם בנמצא, מי שעוקב אחרי כלי התקשורת – הממסדיים, האלטרנטיביים והפלסטיניים – יודע שמדי שנה מתרחשות מאות תקיפות של פלסטינים על ידי יהודים. ככל הידוע, מתנחלים לא משתפים פעולה עם שב"כ ולא מסייעים בתפיסת המבצעים. האם זו ההתנהגות המצופה מציבור אזרחי "סופר נורמטיבי"? הייתי מצפה מראש שב"כ שאם כבר החליט לדבר על נושא רגיש זה, אזי גם ימתח ביקורת על מי שאינם מגנים אותו.
אני זוכר מקרה של התנהגות שונה לגמרי של בכיר שב"כ – יצחק אילן ז"ל. הוא קיים שורה של פגישות ראשי המתנחלים וביקש מהם לסייע לארגון, בעיקר בהרגעת המפגעים. הוא לא זכה להיענות מעשית. כעבור תקופה לא ארוכה הודיע לו ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט למנות אותו לראש שב"כ, אך לפני שהדבר פורסם פומבית התקפל נתניהו ומינה אחר במקומו. אילן היה נרעש. הוא חשד שמינויו נפל כתוצאה מלחץ מתנחלים על נתניהו.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צובכלל, המשמעות של המשפט שאמר ראש שב"כ שלפיו "אחוז קטן מנוער הגבעות פוגע במפעל ההתיישבות כולו", אינה ברורה. כפי שראינו בחווארה, אין מדובר רק בבני עשרה סוררים אלא במה שנראה כמיליציות חמושות של רבים ואף מבוגרים יותר. מצופה מראש שב"כ לציין כי מדובר במי שמהווים סיכון ביטחוני חמור הפועלים ממניע אידאולוגי לפגוע לפלסטינים ובטווח הרחוק לסלקם מיהודה ושומרון. קבוצות אלה פועלות בניגוד לחוק ופוגעות במשילות של ישראל, אולם היא נורמלה בשנים האחרונות.
מעבר לשאלה מדוע ראש שב"כ צריך לפנות זמן בסדר יומו העמוס לסקירת מודיעין בפני קבוצת יהודים אמריקנים ולשתף אותם במידע שאינו זמין לאזרחי ישראל, דבר שיכול לעשות גם ראש המל"ל, אם בכלל, הדבר החשוב הוא שהועברו בה מסרים בעייתיים. אולי כדי לרצות את קהל השומעים.
- ד"ר אבנר ברנע היה בכיר בשב"כ. כיום עמית מחקר במרכז למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
