בסוף השבוע הצליח הצבא הרוסי שנמצא בתוך אוקראינה להיערך מחדש, ובליל שישי חידש את הלחימה האינטנסיבית. נראה שפוטין הצליח להתגבר על בעיות הלוגיסטיקה ועל ההתנגדות האוקראינית ששיבשו את תוכניתו המבצעית המקורית, וביום שבת הוא החל להתקדם באיטיות לעבר יעדיו. הפסקות האש והמסדרונות ההומניטריים שהרוסים הרבו להכריז עליהם בשבוע שעבר, נועדו לתת פסק זמן לצבא כדי להתגבר על הבעיות שהיו לו וגם כדי לתת אפשרות לאוכלוסיה האזרחית לברוח.
חשוב לציין שלפי כל הסימנים, הצבא הרוסי לא חותר להיכנס למרכזי הערים האוקראיניות הראשיות, אלא להדק עליהן את המצור ולכתוש את הפרברים שלהן - ואז להתקדם שוב פעם באיטיות. למעשה, מדובר במתווה מבצעי שנועד לקחת את תושבי הערים הראשיות באוקראינה, ובראשן הבירה קייב כבני ערובה, באמצעות מצור וכתישה ארטילרית של הפרברים - ועל ידי כך ליצור לחץ על ממשלת אוקראינה ועל המערב להיענות לדרישותיו של פוטין.
המלחמה באוקראינה - כתבות נוספות
לפיכך, סביר לצפות שבשבוע הנוכחי נראה התקדמות איטית של הכוחות הרוסיים בכל צירי הפלישה, כשהיעד העיקרי הוא לכתר את קייב מכל עבריה: מצפון, מדרום, ממזרח וממערב. גורל דומה צפוי בערים מרכזיות אחרות: חרקוב ודנייפרו, ובדרום מריופול ומליטופול שנמצאות למעשה תחת מצור. שיטת המצור, כאמור, היא כתישה באש של הפרברים החיצוניים וערי הלוויין של הערים הראשיות - ואז לנוע לתוכן בהפגנת נוכחות באופן שיכרסם באיטיות בשטח העירוני.
בשטחים שבהם חדלו הצבא האוקראיני והמיליציות האוקראיניות להתנגד, הרוסים מחילים ממשל צבאי, אך נמנעים מלהיכנס למרכזי הערים הגדולות. יש לכך שתי סיבות: הגנרלים של פוטין יודעים טוב מאוד שהכניסה לשטח בנוי תעלה להם בקורבנות רבים ותפיל קורבנות אזרחיים ולא מעורבים, ופוטין רוצה להימנע משני אלה. הצבא האוקראיני, ההגנה הטריטוריאלית האוקראינית והמיליציות החמושות, הצליחו להקים (לפחות בקייב) מכשולי טנקים רבים ואסיביים, ולידם עמדות הגנה שמהן הם מתכוונים להילחם.
גם ההגנה האווירית של צבא אוקראינה עדיין פעילה ומצליחה ליירט את הטילים שהרוסים שיגרו בלילה שבין שישי לשבת וגם במהלך השבת. קצב האש של סוללות הארטילריה ומשגרי רקטות הגראד, וגם טילי הקרקע-קרקע שהרוסים יורים גבר מאוד, ומעיד על כך שהאספקה לאותן יחידות אש מתנהלת כסדרה והתעשייה הצבאית הרוסית גם היא הגבירה את הייצור והאספקה לכוחות הלוחמים. ייתכן שגם היה תגבור מסוים של יחידות הצבא הרוסי שנכנסו לאוקראינה.
במקביל לחידוש תנופת הלחימה הרוסית על הקרקע ובאוויר, המערב מגביר את הלחימה הכלכלית. המטרה כעת של ארה"ב ושל האיחוד האירופי היא להטיל על רוסיה סנקציות שהאזרח הרוסי ברחוב ירגיש בהן מיד. החסרון העיקרי של הלחימה הכלכלית שהמערב בחר לנהל מול התוקפנות הרוסית באוקראינה, הוא שנחוץ זמן, אולי שנים, עד שרוסיה תחוש ב"נשיכת הסנקציות" הכלכליות האסטרטגיות. לכן מגייסים בוושינגטון ובבירות האירופיות את כל היצירתיות שהם מסוגלים כדי להטיל על רוסיה סנקציות שהאפקט שלהן יהיה מיידי, ויכריח את פוטין להפסיק את הלחימה.
בחזית הדיפלומטית אין שום התקדמות. אמנם היו כמה מפגשים בשבוע שעבר, אבל מאחר שלפוטין אין שום רצון וכוונה לחפש פשרה שתביא להפסקת אש, הדיפלומטיה לעת עתה אינה משיגה שום תוצאה. רק כשיהיה לזלנסקי, לפוטין ולביידן אינטרס להתפשר, יגיע תורה של הדיפלומטיה. עם זאת, לפי אחד מעוזריו של זלנסקי, הפגישות בבלארוס יופסקו - ויעברו למתכונת של שיחות וידאו. כך שהקשר לא נותק לגמרי.
בדיוק כמו בסוריה ובצ'צניה: התוכנית של רוסיה
המאמץ העיקרי השבוע יהיה להדק את המצור על הערים מריופול ומליטופול שלחופי הים השחור ולהשלים את המצור על קייב. טור השריון הרוסי הענק, שאורכו היה 64 ק"מ לפי צילומי לוויין, החל להתפזר ויחידות השריון עם הנגמ"שים והתותחים המתנייעים נעות עכשיו לעבר יעדים מצפון-מערב וממערב לקייב.
נראה שהיחידות של הטור המשוריין הזה קיבלו אספקה והתגברו על בעיות התחזוקה והפקקים שיצרו, ועכשיו הן נעות לעבר פאתי קייב תוך שימוש בגשרים ניידים על הגשרים שפוצצו האוקראינים. אפשר להעריך שמחר-מחרתיים הכיתור של החלק הצפון-מערבי של קייב, כולל הכביש המהיר הראשי מקייב ללבוב, יושלם.
במקביל ימשיכו מטוסים רוסיים לתקוף גם במערב אוקראינה, כפי שעשו בסוף השבוע. המטרה היא לשבש את נתיבי התחבורה שדרכם מעבירה נאט"ו אספקה צבאית לצבא האוקראיני. הרוסים נמנעים מלתקוף שיירות אספקה כאלו, אם מפני שהם אינם מסוגלים לאתר אותן, ואם מפני שנאט"ו מעבירה עכשיו אספקה מפולין למזרח אוקראינה לא באופן ישיר, אלא בנתיבים עוקפים. אבל הרוסים בפירוש מנסים לשבש את נתיבי האספקה האלה ולכן הם תוקפים גם יישובים וכבישים באיזור לבוב הסמוכה לגבול הפולני, משם מגיעה מרבית האספקה של נאט"ו.
מה שמסייע לרוסים להכניס את מטוסי הקרב וההפצצה שלהם לפעולה אינטנסיבית הוא מזג האוויר שהשתפר מאוד בסוף השבוע. השמיים שהתבהרו, ויש בהם עננות מועטה, מאפשרים למפציצי הקרב הרוסיים לכוון ולהפציץ את המטרות שנועדו להם. הצבא הרוסי טוען שהוא פגע בכ-1,500 מתקנים צבאיים, מהאוויר ובארטילריה ובטילים מהקרקע. המספר הזה נראה מוגזם, אבל ללא שום ספק נפגעים הרבה מאוד יישובים אזרחיים שנמצאים בקרבת מתקנים צבאיים. כך שבחזית הלחימה התחדשה התנופה הרוסית, אבל הצבא עדיין מקפיד להתקדם לאט ובזהירות, בחיפוי אש כבדה מהקרקע ומהאוויר. בדיוק אותה תוכנית שהרוסים ביצעו יחד עם צבא סוריה בחלב ובצ'צ'ניה לפני כן.
הסיוע הישראלי בולט במעבר הגבול
בחזית הפליטים, המצב מחמיר מרגע לרגע. כ-2.5 מיליון אוקראינים כבר ברחו מיישוביהם וחלקם הגדול מצא מקלט בפולין, ברומניה, בהונגריה ובמולדובה. על פי נתונים שמספקת ממשלת אוקראינה, קייב הבירה התרוקנה ממחצית תושביה, כ-2 מיליון מהם כבר נמצאים באיזור לבוב או בשטח פולין. שלא לדבר על הנהירה שנמשכת מחרקוב ומערים אחרות.
שגרירות ישראל בבוקרשט, שבה אני נמצא, מטפלת כעת ב-1,100 בקשות של יהודים מאוקראינה לעלות לישראל. בפולין המספר גבוה הרבה יותר. ביום שישי הגעתי למעבר הגבול האוקראיני בדרכי לתוך רומניה, באזור העיר סירט, וחוויתי על בשרי את ההמתנה הממושכת במשך שעות, בקור המקפיא וברוח שחותכת כסכין כל פיסת עור גלויה, כדי להגיע לאשנב הפקיד האוקראיני שבדק את דרכוני והחתים אותו.
מעבר לגבול הרומני צריך להגיד שהעניינים התנהלו הרבה יותר מהר מאשר בצד האוקראיני. היו אזרחים אוקראינים רבים שמשטרת הגבולות שלחה אותם בחזרה לאוקראינה מפני שהם היו גברים צעירים בגיל גיוס או שלא היו להם מסמכים מתאימים. בצד הרומני של מעבר הגבול ישבו פקחים של האיחוד האירופי שסייעו לרומנים לטפל במהירות וביעילות בפליטים שהגיעו אליהם, ולכן ההמתנה היתה קצרה מאוד.
אחרי הגבול קידם את פנינו אוהל הסיוע של השגרירות הישראלית, שם קיבלנו תה חם וקבלת פנים לבבית. מתנדב ישראלי-אמריקאי, איש העסקים מוטי כהנא, דאג במהירות וביעילות לא רק למעבר הגבול, אלא גם לתחבורה לבוקרשט וליעדים אחרים. השגריר ברומניה דוד סרנגה ימשיך גם השבוע לדאוג, כמו בשבוע שעבר, שהישראלים והיהודים שמגיעים למעברי הגבול ברומניה, יטופלו במהירות. רבים מהם מגיעים ללא מסמכים והשגרירות מספקת להם מסמכי מעבר חד-פעמיים כדי שיוכלו להמשיך לישראל.
במאהל הסיוע, הסמוך למעבר הגבול, נמצאים אוהלים הרבה יותר גדולים של ארגון הג'וינט היהודי וארגוני סיוע בינלאומיים אחרים. המאהל הזה הולך וגדל, אבל אין ספק שהסיוע שמושיטה ישראל, עד כמה שאני יכולתי לראות, עלה ביעילותו ובמהירותו על מה שהושיטו מדינות וארגונים בינלאומיים אחרים.