בימים הראשונים אחרי טבח 7 באוקטובר בארה"ב חששו שישראל עומדת להפר את החוק הבינלאומי ולגרום לאסון הומניטרי בעזה, שיוביל להאשמות נגדה בפשעי מלחמה. כך עולה מתחלופת מיילים שהגיעה לידי סוכנות הידיעות רויטרס. שורת התכתובות חושפת דאגה במחלקת המדינה ובפנטגון, כבר בשלב מאוד מוקדם של המלחמה, כי מניין ההרוגים העולה בעזה עלול להפר את החוק הבינלאומי - וגם לסכן את קשרי ארה"ב בעולם הערבי.
ההודעות מראות גם כי שרר לחץ פנימי בממשלו של הנשיא ג'ו ביידן לתמרן בין התמיכה המלאה בישראל, בין הבעת סימפטיה לפלסטינים והצורך לאפשר סיוע הומניטרי לעזה. במייל אחד מ-13 באוקטובר כתבה דיינה סטרול, אז עוזרת שר ההגנה לענייני המזרח התיכון, כי הפינוי ההמוני שאותו תכננה ישראל לבצע תוך 24 שעות "יהיה אסון הומניטרי ועלול להפר את החוק הבינלאומי". היא כתבה עוד כי ההערכה של הצלב האדום לגבי מספר הקורבנות הצפוי העבירה בה "צמרמורת קרה".
אזהרת הפקיד הבכיר - שהתפטר
כבר בשלב מוקדם גברו החששות בתוך הממשל לגבי התדמית של ארה"ב מול בעלות בריתה הערביות. לפי מייל אחר שהגיע לידי רויטרס, לאחר שהתקפות אוויריות ישראליות פגעו בבתי חולים, בתי ספר ומסגדים בעזה, כתב פקיד בכיר במחלקת המדינה, ביל רוסו, כי וושינגטון "מאבדת אמינות בקרב קהל דוברי הערבית", בכך שהיא לא מטפלת ישירות במשבר ההומניטרי. "היעדר התגובה של ארה"ב לגבי התנאים ההומניטריים לפלסטינים מביא לכך שמאשימים אותנו כי אנו שותפים לפשעי מלחמה פוטנציאליים", כתב רוסו.
בפנייה לראשי מחלקת המדינה, קרא רוסו לפעולה מהירה כדי לשנות את העמדה הציבורית של תמיכה בלתי-מסויגת בישראל ובמבצע הצבאי בעזה. "אם המסלול הזה לא יתהפך במהירות, לא רק על-ידי הודעות אלא גם על-ידי פעולות, זה עלול לפגוע בעמדתנו באזור לשנים הבאות", כתב רוסו, שהתפטר מתפקידו בחודש מרץ.
הדיפלומטית הבכירה של מחלקת המדינה במזרח התיכון, ברברה ליף, העבירה את האימייל של רוסו לבכירי הבית הלבן, כולל אל ברט מקגורק, היועץ הבכיר של ביידן לענייני המזרח התיכון. היא הזהירה כי היחסים עם השותפים הערבים של וושינגטון נמצאים בסיכון. מקגורק השיב שאם הבקשה היא שהממשל יקרא להפסקת אש, התשובה היא "לא". עם זאת, הוא הוסיף כי וושינגטון "100%" בעד תמיכה במסדרונות הומניטריים והגנה על אזרחים.
ביידן ב-7/10: "ישראל תחת מתקפה"
(צילום: The White House)
ב-13 באוקטובר, יומיים לאחר האימייל של רוסו, מטוסי צה"ל הטילו עלונים מעל צפון עזה וקראו למיליון עזתים לעזוב את בתיהם תוך 24 שעות. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בז'נבה פרסם הודעה ולפיה הצו של ישראל "אינו תואם את המשפט ההומניטרי הבינלאומי", מכיוון שהוא יגרום למחסור במזון, מים וצרכים בסיסיים אחרים בעזה. לפי המיילים, שיחה פרטית בין דיינה סטרול למנהל המזרח התיכון של ה-ICRC, פבריציו קרבוני, היתה נוקבת יותר.
"ICRC לא מוכן להגיד את זה בפומבי, אבל באופן פרטי מביע דאגה שישראל קרובה לביצוע פשעי מלחמה", כתבה סטרול באימייל מ-13 באוקטובר. האימייל הופנה לבכירים בבית הלבן, כולל מקגורק: "הקו העיקרי שלהם הוא שלא ייתכן שמיליון אזרחים יזוזו מהר כל כך". פקיד אמריקני אחד בשרשרת המיילים אמר שאי-אפשר יהיה לבצע פינוי כזה מבלי ליצור "קטסטרופה הומניטרית".ֿ
ההשוואה לעיראק, והמייל ה"דחוף" לאישור נשק
מקגורק כתב בתשובה שאולי וושינגטון תוכל לשכנע את ישראל להאריך את המועד האחרון של הפלסטינים להתפנות מעבר ל-24 שעות, ואמר שהממשל "יכול לקנות קצת זמן". אולם הוא הוסיף כי הצלב האדום, האו"ם וסוכנויות הסיוע צריכות לעבוד עם מצרים וישראל כדי להתכונן לפינוי.
מקגורק, מומחה ותיק לעיראק, השווה את המצב למבצע הצבאי בראשות ארה"ב נגד דאעש במוסול בין 2016 ל-2017, התקפות שהרסו את העיר. לדבריו, האסטרטגיה הצבאית וההומניטרית בהתקפה על מוסול תוכננו במקביל. שני גורמים בשרשרת המיילים השיבו שמבצע מוסול היה תוצאה של תכנון ארוך בהרבה, בעוד שכאן אי-אפשר יהיה להקים את התשתית הדרושה עם כל כך מעט זמן.
"ההערכה שלנו היא שפשוט אין דרך לבצע קנה מידה כזה של עקירה מבלי ליצור קטסטרופה הומניטרית", כתבה במייל פאולה טופרו, בכירה בבית הלבן האחראית על תגובה הומניטרית, ״ייקח חודשים להקים מבנים שיספקו שירותים בסיסיים ליותר ממיליון אנשים". אנדרו מילר, אז סגן עוזר בלשכה לענייני המזרח הקרוב של מחלקת המדינה, דחק בעמיתיו לפעול מהר. הוא התפטר ביוני.
המיילים שהגיעו לידי רויטרס שופכים אור גם על התקשורת בין ישראל לארה"ב בכל הקשור לאספקת נשק. ב-14 באוקטובר, שבוע לפרוץ המלחמה, שלח אורי קצב, בכיר בשגרירות ישראל בוושינגטון, מייל "דחוף" שבו דחק במחלקת המדינה להאיץ משלוח של 20,000 רובים אוטומטיים עבור משטרת ישראל. לפי המייל, קצב התנצל בפני כריסטין מינאריץ׳ - פקידה בחטיבת מחלקת המדינה המאשרת מכירת נשק - כי הפריע לה בסוף השבוע, אך אמר כי משלוח הרובים היה "דחוף מאוד". מינאריץ׳ ענתה כי הרובים לא יאושרו ב-24 עד 48 השעות הקרובות. משלוחי נשק גדולים כאלה יכולים לקחת זמן, ומצריכים אישור ממחלקת המדינה והודעה לקונגרס.
המייל הועבר ללשכת הדמוקרטיה וזכויות האדם של מחלקת המדינה (DRL), הבודקת מכירות נשק פוטנציאליות, כדי להבטיח שלא יישלח לצבאות המעורבים בהפרת זכויות אדם. כריסטופר לה מון, סגן עוזר ב-DRL, המליץ לדחות משלוח של יותר מתריסר חבילות נשק, כולל מטולי רימונים, רובים וחלקי רובים. בתשובתו ציטט חששות לגבי "התנהלות" של יחידות ישראליות, כשהוא מזכיר ספציפית את הימ״מ. לה מון כתב כי היו "דיווחים רבים" על מעורבות הימ״מ ב"הפרות גסות של זכויות אדם". DRL העלתה התנגדויות ל-16 חבילות נשק נפרדות לישראל, אך לפי המקורות של רויטרס, כמעט כל המשלוחים יצאו לדרך למרות התנגדויות הלשכה.
בחודש מאי השנה, נזכיר, ביקש התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קארים חאן, להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ומנהיגי חמאס יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה ומוחמד דף - בגין פשעי מלחמה. בית הדין הפלילי טרם פרסם את החלטתו בנוגע לבקשה.
