1 צפייה בגלריה
שופטי העליון. ב-12 בספטמבר יתכנסו לראשונה בהרכב מלא
(צילום: רויטרס/Ronen Zvulun/File Photo)
15 שופטי בית המשפט העליון יתכנסו בפעם הראשונה יחדיו ב-12 בספטמבר, כדי להכריע אם התיקון לחוק היסוד שמבטל את עילת הסבירות הוא חוקתי. בליכוד כבר איימו עליהם במרומז כשאמרו כי "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד. כל סטייה מאחד מעקרונות אלה תפגע פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית".
כעת שאלת השאלות לקראת הדיון הדרמטי בעוד מעט יותר מחודש היא אם בג"ץ אכן יפסול תיקון לחוק יסוד. גם ביטול עילת הסבירות וגם חוק הנבצרות - שבו ידון בג"ץ מחרתיים - נחקקו כתיקונים לחוקי יסוד (השפיטה והממשלה), ובג"ץ מעולם עד היום לא פסל חוק יסוד. בכתבה כאן נפרט את האפשרויות השונות של השופטים אל מול החוק שמונע מהם להשתמש בעילת הסבירות.
(צילום: ירון ברנר)
בג"ץ זהיר מאוד בפסילת חוקים ומתייחס לכך כמוצא אחרון, אך עד היום כן נפסלו 23 חוקים רגילים או סעיפי חוק. אפילו במקרה של בג"ץ דרעי האחרון, לפני חצי שנה, לא בוטל התיקון לחוק אלא נפסלה כהונתו של דרעי כשר. גם בבג"ץ טבריה, בתחילת השבוע, לא ביטל בג"ץ את החוק אלא מצא פתרון ביניים - החלתו מהבחירות הבאות.
אם חוקים רגילים בג"ץ נזהר מלפסול, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחוקי יסוד. אבל אלו נחקקים על ידי הכנסת ברוב רגיל, והשאלה היא אם המחוקק יכול לחוקק כל דבר ללא ביקורת שיפוטית רק משום שכינה את החוק חוק יסוד. ההנחה היא שבמקרי קיצון, כמוצא אחרון, בג"ץ כן יכול לפסול חוקים שכאלה בעילות מסוימות.
העילות האפשרויות לביטול חוק יסוד
בבג"ץ ב-2021 נקבע כי התיקון לחוק יסוד בפשרת האוזר, שהגדילה את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקל ועיגנה אותו בחקיקה מהווה מקרה מובהק של "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת", והוציא "התראת בטלות". אז היה מדובר בתיקון לחוק יסוד: התקציב, וההתראה נועדה למנוע מהממשלה לפעול בעתיד באופן דומה.
(צילום: שמיר אלבז, ירון ברנר)
לכן ייתכן שאחת העילות בעתירות לבג"ץ תהיה שביטול עילת הסבירות בחוק יסוד: השפיטה מהווה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כרשות מכוננת. למשל, בהכנסתו ברגע האחרון של הסעיף שמאפשר ששר יימנע מפעילות מסוימת ובג"ץ לא יוכל להתערב - שנועדה למעשה לאפשר לשר המשפטים יריב לוין לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - ייתכן שמדובר בשימוש לרעה בחקיקה.
קיימות במשפט גם עילה בשם "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הביעה בעבר את דעתה כי גם בהיעדר פסקאות מפורשות בחוקי היסוד שלנו - תיקון חוקתי לא יכול לפגוע ב"מבנה הבסיסי" של החוקה. "קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית", אמרה. כלומר אם נחקקים חוקים שלמעשה מבטלים את היות מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית - ייתכן שבג"ץ יתערב.
בג"ץ, המתבסס על פסיקות קודמות שלו, עשוי להניח בהכרעה על עילת הסבירות רק את התשתית לפסילה עתידית של חוק יסוד, ויקבע כי בסמכותו לפסול או להתערב במקרים מסוימים גם בחוק יסוד. לוין רוצה לחוקק את חוק היסוד: הוועדה לבחירת שופטים, וייתכן שהתשתית שתונח בבג"ץ הסבירות, גם אם החוק לא ייפסל, תשמש קרקע לפסילה עתידית של חוק שכזה, שישנה את הרכב הוועדה ויפר את האיזונים והבלמים.
האופציות של בג"ץ
לגבי חוקי יסוד, בפני בג"ץ עומדות גם אפשרויות אחרות, מלבד לפסול או לא לפסול: אחת האפשרויות היא החזרת החוק לוועדת החוקה לפני הקריאה השנייה, כדי לתקן פגמים בהליך החקיקה (כפי שקרה בחוק שנועד להטיל מס על דירה שלישית).
אפשרות נוספת היא להשתמש בטיעון ה"בשלות" ולא לפסול את החוק, אלא להמתין ולראות מה יהיה השימוש בו ואילו החלטות יתקבלו לנוכח ביטול עילת הסבירות, ואולי להתערב בעתיד.
אופציה אחרת היא להותיר את התיקון על כנו, ורק לדחות את החלת התוקף שלו לכנסת הבאה. זה פתרון אפשרי גם לתיקון בעניין חוק הנצברות, כדי לנטרל את השימוש לרעה בחוק.
בכל מקרה, ראש הממשלה בנימין נתניהו - שערך שורה ארוכה של ריאיונות לתקשורת הזרה בימים האחרונים - עדיין נמנע מלהתחייב בהם שאכן יכבד את פסיקת בג"ץ, אם זה יפסול את החוק. גם בתגובת הליכוד, שהובאה בתחילת הכתבה, לא הייתה התחייבות שכזו. אם הממשלה לא תכבד את הפסיקה, עלול להיווצר משבר חוקתי.
