המהלך שגרם לרעידת אדמה במזרח התיכון: ישראל חיסלה את ראש הנחש בלבנון חסן נסראללה, ועכשיו העיניים נשואות אל עבר התגובה האיראנית וליכולות ההרתעה של ארה"ב שמקווה למנוע מלחמה אזורית.
החיסול הנועז הוא בראש ובראשונה מהלך ישראלי מול המצב התקוע בעזה. סינוואר לא משיב להצעות ויש אפילו הערכות שהוא מת במנהרות בעזה, אם כי אין שום אינדיקציה מודיעינית בנושא. גם בצפון ישראל הבינה שאין דרך למצוא שום פתרון עם נסראללה שהמשיך לקשור בין עזה לזירת הצפון. התובנה הישראלית הייתה שהגיע הזמן להשתחרר ממלחמת ההתשה בדרום ולהעביר את מרכז הכובד לביצוע מהלכים משמעותיים בצפון.
ישראל הלכה למהלך הזה ללא תיאום עם ארה"ב ובמובן מסוים אף מאחורי גבה. ישראל אמנם עדכנה את האמריקנים דקות לפני הפעולה בביירות – אבל ארה"ב הייתה בכלל מרוכזת בציר של המגעים להפסקת אש זמנית של שלושה שבועות בדרך לפתרון דיפלומטי.
למרות השיחות, ישראל לא האמינה שהמגעים האלה יובילו לפתרון. במשך שנה שלמה התבצעו מסעות הדילוגים באזור של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין שבכלל לא דיבר עם חיזבאללה, אלא עם ממשלת לבנון שאין לה כמעט מנופי לחץ על ארגון הטרור שהתנהל כמדינה בתוך מדינה.
במובן מסוים הפעולה הישראלית הביכה את האמריקנים כי היא נוהלה מאדמת ארה"ב. נתניהו ישב בחדר המלון שלו כשניהל את ישיבת הקבינט הטלפוני בלילה שבין חמישי לשישי שהסמיכה את רה"מ ושר הביטחון להחליט על המבצע. לאחר מכן הוא קיים גם התייעצויות בטלפון האדום. אישור הפעולה מאדמת ארה"ב הפך למעשה את האמריקנים לשותפים במובן מסוים וגרם להם להתנער מהפעולה, ולהגיד שארה"ב לא הייתה שותפה ולא ידעה על כך דבר.
עכשיו האתגר של ישראל הוא כפול: מצד אחד להרתיע את איראן ולפעול להפחתת מעורבותה באזור, ומצד שני להביא את ארה"ב להגדיל את ההרתעה שלה ולהשתמש בעוצמתה כדי למנוע מלחמה אזורית.
לגבי איראן יש מספר אפשרויות תגובה. בישראל עוקבים אחרי הדיווחים באיראן ונערכים לכך שהיא תשלח כוחות לוחמים לאזור. אפשרות נוספת היא תקיפה ישירה מאיראן בדומה לנחיל הכטב"מים והטילים של ה-13-14 באפריל. גורם ישראלי אמר בהקשר זה: "אם איראן וחיזבאללה יסלימו לישראל יש עוד מטרות רבות לתקוף בלבנון".
מחכים לממשלת לבנון, אבל הכל תלוי באיראן
בארה"ב ובמדינות המערב עדיין מקווים למרות החיסול למצוא דרך להפסקת אש בצפון. בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל היוזמה האמריקנית והאם היא עדיין קיימת. הסיכויים להפסקת אש בשלב הזה לא גבוהים, אבל אם יהיה מישהו אחראי בלבנון שיסכים לתנאים של נסיגה עד הליטאני וניתוק מעזה - אז זה אפשרי.
לגבי מיהו הגורם האחראי הזה, התשובה לא ברורה. האופציה המועדפת מבחינת ישראל היא שממשלת לבנון תמלא את הוואקום, אך הבעיה שבתוך הממשלה יש לא מעט שרים הנמצאים תחת מרותו של חיזבאללה. יש להניח שמי שיירש את נסראללה לא יעשה מהלך כזה בלי ברכת הפטרונים מטהרן, כך שהכל חוזר בסופו של דבר לאיראן.
לגבי יוזמת הפסקת האש המשותפת של ארה"ב וצרפת, גורמים שמעורים בנושא אומרים, כי מלכתחילה המגעים היו מול ממשלת לבנון ולא מול חיזבאללה ולא היה להם סיכוי גדול להתממש עוד לפני החיסול. מה הסיכוי של היוזמה עכשיו? קשה לדעת. לא ברור מול מי ממשלת לבנון יכולה לדבר בשטח עצמו. ייתכן שיצטרך לעבור עוד זמן עד שחיזבאללה ימנה לנסראללה יורש ולכן לא ברור עד כמה המהלך הזה ישים.
נתניהו צפוי להגיע היישר מנחיתת כנף ציון לסדרת התייעצויות ביטחוניות בקריה. ההיערכות בישראל היא להסלמה ולתקיפות נגד ישראל גם מצד חיזבאללה, גם מצד איראן וגם מצד שאר הפרוקסי - חות'ים, מיליציות בעיראק ועוד. לישראל ברור שאיראן הוא זו שתקבע את הטון וכל הפרוקסי יישרו קו לגבי ההמשך.