בהודעה משותפת לצה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל נמסר היום (ראשון) כי תוקם ועדת חקירה רשמית לאסון צור הראשון - בעקבות "ממצאים מחדשים, שלא עמדו בפני ועדת זורע והפרקליט הצבאי הראשי באותה עת, המחזקים את האפשרות שקריסת המבנה נגרמה כתוצאה מפיגוע חבלני". הפרשה נבחנה מחדש בעקבות שורה של תחקירים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet.
2 צפייה בגלריה
חילוץ הלכודים בצור. עדויות הצביעו על פיגוע ההתאבדות הראשון של חיזבאללה
(צילום: מיקי שוביץ, לע"מ)
ב-11 בנובמבר 1982 התמוטט בניין הממשל הצבאי בצור, בו שכנו מפקדות מג"ב, המשטרה הצבאית והשב"כ. 76 ישראלים נהרגו בהתמוטטות, ועמם עוד 15 עצירים לבנונים ששהו בבניין - המספר הגבוה ביותר של ישראלים שנהרגו אי פעם בפיגוע, לו האירוע היה מוגדר ככזה.
לאחר המקרה מינה הרמטכ"ל דאז רפאל איתן ועדה שתחקור את נסיבות האסון. בראש הוועדה עמד האלוף מאיר זורע. היא הגיעה למסקנה שהייתה נוחה לכולם – הפיצוץ שהחריב את המבנה נבע מתקלה בבלוני גז הבישול שבמטבח הבניין.
בסדרת כתבות תחקיר נרחבות שפורסמו ב-15 השנים האחרונות ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, עלו סימני שאלה סביב עבודתה של ועדת זורע, שפעלה במשך שבוע ימים בלבד. כך למשל, אדם ששימש בזמן האסון כקצין קישור של צה"ל לארגונים בינלאומיים בלבנון, קיבל כמה ימים לפני האירוע פנייה מאנשי אונר"א, שהתלוננו כי אחד מרכביהם נגנב. לאחר ששמע כי ייתכן שהפיצוץ נבע ממכונית תופת, התייצב אותו קצין בפני ועדת זורע. "כשסיפרתי לזורע על הרכב הגנוב, נזרקתי מהמשרד שלו בבושת פנים", סיפר. "הוא אמר לי 'אני יודע שזה היה אירוע של גז, עדותך הסתיימה'".
לאחר סיום עבודתה של ועדת זורע נפתחה גם חקירה של מצ"ח, שנועדה לבדוק אם הייתה רשלנות פלילית שאפשרה את "פיצוץ הגז". חוקרי מצ"ח גבו את עדויותיהם של שני לבנונים, שסיפרו כי ראו מכונית פז'ו 504 דוהרת לעבר הבניין ומתפוצצת. שרידי המכונית אף נמצאו בשטח האסון, אך הפרטים הללו הושמטו מהדוח הסופי של מצ"ח.
במסגרת התחקירים העידו בכירים לשעבר במצ"ח, בשב"כ, במוסד ובאמ"ן, כי למערכת הביטחון ידוע זה זמן רב שאסון צור הוא אכן פיגוע ולא תאונה. היה זה פיגוע ההתאבדות הראשון שביצע חיזבאללה, וגם פיגוע ההתאבדות הראשון מחוץ לאיראן בעת החדשה, הפעולה הגדולה הראשונה של מי שיכהן לימים כרמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה, שעל פי פרסומים זרים ישראל וארצות הברית התנקשו בחייו בדמשק ב-2008.
על פי חלק מהבכירים, צה"ל העדיף להגדיר את האסון כתאונה בבלוני גז הבישול כי אחרת היה מדובר ברשלנות רבתי באבטחת המבנה מפני איומי טרור. גם השב"כ תרם לטיוח כי תוצאה אחרת אומרת כי הוא כשל בהשגת מודיעין מקדים ובסיכול הפיגוע.
במשך שנים, ועל אף העדויות והראיות הרבות שפורסמו ב"ידיעות אחרונות", סירבו בשב"כ ובמערכת הביטחון כולה להכיר בעובדות, או אפילו לבדוק אותן. רק סגן ראש השב"כ לשעבר נחמן טל היה מוכן לבדוק ובמסגרת מחלקת ההיסטוריה של הארגון הקים צוות בדיקה שהגיע למסקנה כי מדובר בסבירות גבוהה בפיגוע. טל אמר את הדברים הללו בפני המשפחות השכולות של חללי השב"כ מהאירוע, אבל הארגון וראשו דאז הסתייגו מהדברים.
לפני כחצי שנה, במלאת 40 שנים לאסון, החליט במפתיע ראש השב"כ הנוכחי רונן בר, בין היתר בזכות לחץ מצד גימלאים בשב"כ ובני המשפחות השכולות, על הקמת צוות משותף לשב"כ, צה"ל והמשטרה, "שיעמיק במידע שהצטבר לאחר סיום עבודת ועדת זורע ויבחן שימוש בטכנולוגיות חדישות, שלא היו קיימות בעת עבודת הוועדה". מטרת הצוות הייתה לקבוע "אם ישנה האפשרות להגיע לראיות שיהוו בסיס לבדיקה רשמית מחודשת, באשר לנסיבות האירוע".
למורתן רוחן של משפחות הנפגעים באסון, פעל צוות הבדיקה שהקים בר ללא שיתוף המשפחות ומבלי שהתאפשר להן למנות נציג מטעמן שיישב בצוות. ואולם השבוע נודע למשפחות, שאותו צוות בדיקה הגיע למסקנה כי ישנן ראיות מספיקות על מנת לפתוח מחדש את תיק אסון צור.
בראש הוועדה שתבחן מחדש את נסיבות האסון יועמד אלוף (במיל') אמיר אבולעפיה. זאת מפני שרק אלוף יכול להפוך את המסקנה הרשמית שאליה הגיע בזמנו צוות זורע, שגם בראשו עמד אלוף. הקמת הוועדה פותחת פתח רחב לאפשרות שנסיבות האסון יוגדרו מחדש באופן רשמי, והוא יקוטלג כפיגוע חבלני ולא כתאונה.
אודליה אלבו שווייצר, שאביה ישראל דב שווייצר נפצע קשה בפיגוע, אמרה כי "41 שנים לפיגוע וכולם יודעים ש'האסון' היה פיגוע ולא תאונה. המחדל טויח ברבות השנים תוך פגיעה חמורה בזכר הנופלים ובמשפחות השכולות".
אלבו שווייצר, שהייתה הרוח החיה מאחורי מאבק המשפחות להכרה באסון כפיגוע, הוסיפה כי "כעת הגיע הזמן שהצדק ייצא לאור. אני שמחה על החלטת השב"כ ומקווה שהפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, הליך הבדיקה של ועדת אבלועפיה יהיה שקוף, על מנת למנוע מצב שבו שוב חקירת האסון תטויח. עצוב לי שאבא הגיבור האישי שלי, שנפטר לפני כשנה, לא זכה להגיע לרגע הזה".
