מאות ליוו הגיעו היום (ב') להר המנוחות בירושלים ללוות בדרכו האחרונה את יהונתן דויטש (23) מבית שאן, שנרצח אתמול בפיגוע הירי סמוך לצומת מחולה שבבקעת הירדן. ארוסתו אמונה נפרדה ממנו, זמן קצר לפני שהיו אמורים להתחתן: "מסיבות שלעולם לא נבין, לא נזכה לזה". בהלוויה נכחה שחף מושקוביץ, תושבת נחל עוז שיהונתן חילץ במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר: "נתת לי שרשרת מגן דוד והבטחת שהיא תשמור עליי. הייתי רוצה שיהיה לי ילד כמוך".
הלווייתו של יהונתן דויטש, היום
סבו, חיים דויטש, ספד: "נכד ראשון, אין לי מילים להביע את הכאב על אובדנך. יהונתן היה נשמה טובה ופשוטה, אדם שעשה טוב לעולם ולסובבים אותו. עם לידתך, הבאת שינוי מהותי לחיינו. כמה טוב ומתיקות הבאת איתך. הצער על כך שעזבת אותנו בפתאומיות הוא עצום, וכפליים עצוב שלא זכית לממש את השינויים הגדולים שעמדת לבצע בחייך, ולחגוג את ברית הנישואים.
"השארת לנו חלל ענק שאני מניח שלעולם לא יתמלא. הכאב הוא עצום, אך אנחנו אנשי אמונה, מחויבים לממש את הצו האלוהי עם הכוחות הנפלאים שיש למשפחה שלנו. יהונתן, המשך לעשות טוב גם למעלה, לצד כיסא הטוב". לארוסתו, אמונה, הוא אמר: "אנחנו מבקשים ממך, למרות השבר הענק והיגון העמוק, להאמין ולבחור בחיים. מגיע לך לחיות ולגלות את כוחותייך. החיים מצווים עלינו להמשיך ולצמוח, ואת יכולה לעמוד בכך. בחרת בחיים, ונתחזק ונצמח יחד איתך".
ארוסתו, אמונה, ספדה בדמעות: "יוני שלי, כמה אהבת את המכתבים שהייתי כותבת לך, אבל זה לא מכתב שרציתי לכתוב לך אי פעם. כמה רבים האנשים שהיו במעמד הזה. אחרי תשעה חודשים שבהם הצלחת לחזור בשלום, כל הזמן חיכיתי לעדכונים ממך. הנה, רק לפני כמה ימים השתחררת, החלטת לנשום לרווחה, ובדרך אליי הביתה הגיעו מחבלים ולקחו לנו אותך, כיבו לנו את האור. כל מה שעולה לי בראש זה - למה? למה הקדוש ברוך הוא לקח לי אותך?"
בסוף אוקטובר השניים היו אמורים להתחתן. "הכול היה כמעט מוכן, השמלה, הלהקה, האולם. דמיינתי את המבט שלך כשתראה אותי בחופה, אבל יותר מהכול, דיברנו על הבית שנקים. חלמתי להקים בית שמארח כל הזמן, חלמנו לעשות טוב כמשפחה. מסיבות שלעולם לא נבין, לא נזכה לזה", אמרה הארוסה אמונה.
ב-7 באוקטובר יהונתן וחברי הצוות שלו עברו בין בתים בנחל עוז וחילצו אנשים. אחת מהן כאמור היא שחף מושקוביץ, שסיפרה בהלוויה על המפגש שלה עם יהונתן ביום המתקפה: "בלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר, המילים הראשונות של יהונתן שזכיתי לשמוע לאחר 20 שעות בממ"ד היו: 'קוראים לי יהונתן ובאתי לחלץ אותך'. זוכרת איך חודשים אחר כך צחקנו שחשבתי שאתה מחבל. 'הייתי חושב אותו הדבר', ענית. בחור צעיר וכל כך בוגר. אמרתי לך שאני דואגת לכם, וענית שאתה דואג לנו. כשנפרדנו באותו רגע לפני שחזרתם להילחם, נתת לי שרשרת מגן דוד והבטחת שהיא תשמור עליי.
4 צפייה בגלריה
"השארת לנו חלל ענק שלעולם לא יתמלא". בני משפחתו וחבריו של יהונתן בהלווייתו
(צילום: אלכס קולומויסקי )
"לשמחתי, הייתה לי הזדמנות להודות לך ולצוות הגיבורים שלך. שם הבטחנו קשר של שותפות גורל, והייתה לי הזכות להכיר אדם ערכי כמוך. הייתי רוצה שיהיה לי ילד כמוך. בקשה אחרונה - אם אתה כבר שם למעלה, תן חיבוק ענק לאבא שלי. אסיים בהודעה שיהונתן כתב לי לאחר שהוא חילץ אותנו: 'אני מרגיש שהייתה לי זכות גדולה להגיע אליכם ולתת את החלק שלי, ההגעה אליכם הייתה קרן אור'.
בני המשפחה של דויטש ביקשו מצה"ל לקיים לו הלוויה צבאית, כאות כבוד והערכה על שירותו במגלן והעובדה שהשתחרר לפני שבוע בלבד. אביו, אורי, הסביר הבוקר כי "זה הגיע ליהונתן. הוא נלחם בעזה מחודש אוקטובר 2023, השתחרר וכבר קיבל מועד למילואים. מחבלי חמאס היו גם מי שרצחו אותו, והבנו שמגיע לו את הכבוד להיקבר בהלוויה צבאית". אבל, הבקשה לא התקבלה, ויהונתן הובא למנוחות בקבורה אזרחית בהר המנוחות בירושלים.
לדברי האב השכול, "הבן שלי היה גיבור. המחבלים השפלים האלו היו חכמים עליו כשהוא נוהג במכונית ולא יכול להגיב להם עם האקדח שיש לו. אם הם היו מגיעים אליו פנים אל פנים, אין לי ספק שיהונתן היה מסתער עליהם ומחסל אותם. הוא היה לוחם אמיתי, אבל לצערי לא היה לו סיכוי בסיטואציה שנוצרה".
"פגעו בבן שלי שלושה כדורים - אחד בראש, אחד בלב ואחד בעורק הראשי", אמר. "הוא לא הצליח להגיב. ברור לי שאם הוא היה יכול להסתער, זה מה שהוא היה עושה דבר ראשון. זה מה שהוא עשה ב- 7 באוקטובר. הם עברו בית-בית בנחל עוז, חילצו אנשים ונלחמו כמו אריות".
