הנהגת ההורים הארצית, אנשי אקדמיה ואנשי חינוך מתריעים כי ההסכם הקואליציוני עם המפלגות החרדיות יפגע בחינוך הציבורי, יחזק את החינוך הפרטי וירחיב את הפערים בין תלמידים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לגבוה. ההורים מאיימים הבוקר (ראשון) כי אם ההסכמים יתממשו הם יעתרו לבג"ץ.
יותר מ-120 סעיפים כולל ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה, ורובם עוסקים בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה והחינוך החרדי. במסגרתם צפויים תלמידים חרדים לקבל מימון ממשלתי עבור הסעות לבתי ספר רחוקים, גם אם בסמוך לביתם יש בית ספר חרדי. כמו כן ייבחנו מחדש הסמכויות של הוועדה במשרד החינוך המונעת הקמת בתי ספר קטנים אם אין הצדקה לכך מבחינת מספר התלמידים.
כיום, הורים לתלמידים במערכות החינוך הממלכתית והחרדית שמעדיפים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים מחוץ לרשות שבה הם מתגוררים, מממנים את ההסעות מכספם. זאת במסגרת מדיניות שמטרתה למנוע זליגה לחינוך פרטי, שבו לומדים ילדים ממשפחות מבוססות, ולעודד למידה במערכת הממלכתית.
גורמים במערכת החינוך ובהנהגת ההורים מביעים חשש כי מימון הסעות לתלמידים חרדים יחייב מימון זהה לכלל המגזרים, ויותר הורים יעדיפו לעבור לחינוך פרטי כדי ליהנות מההטבות השונות הנאמדות באלפי שקלים לתלמיד, מה שיפגע בחינוך הציבורי. על פי ההערכות, התקציב הכולל שיידרש למימון ההסעות עומד על מאות מיליוני שקלים. בחינוך הממלכתי-דתי חוששים שהורים משכבות חלשות יתפתו להעביר את ילדיהם לחינוך החרדי המוגדר פרטי באופן מלא או חלקי.
שמואל שטחצילום: נעם פיינר, נאמני תורה ועבודהמנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, השואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, אמר כי העלאת התקציב לחינוך הפרטי נראית כעניין פנים חרדי או חרד"לי, אך מדובר בפירוק החינוך הציבורי.
לדבריו, "כאשר מוסד המתנהג כפרטי יזכה לתמיכה תקציבית גבוהה יותר, הרי שאוכלוסיות חזקות יעברו לשם, ואילו בבתי הספר הממלכתיים, יישארו ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, בעלי צרכים מיוחדים וכל מי שיסונן". הוא טען כי "כך ייווצרו מוסדות המחולקים לעדות ומעמדות, כפי שיש היום במוסדות הפרטיים החרדים. אסור להרחיב זאת לכלל המגזרים החילוני, הדתי והערבי".
שטח הוסיף כי גם במדינות הדוגלות בשוק חופשי, מוסד פרטי מתוקצב הרבה פחות, אם בכלל, מזה הציבורי. "מי שבוחרים להתבדל ולסנן תלמידים, הם המפלים, וזו חוצפה שבשם השוויון, הם יקבלו עוד כסף", אמר. "ההסכם הקואליציוני כולל בתוכו עשרות היבטים שיתעדפו תקציבים לחינוך שאינו מחויב באחריות לאומית וחברתית. הדבר בא לידי ביטוי בשינוי מרכיבים תקציביים רבים הנוגעים בין היתר להסעות, צהרונים, תקצוב תוכניות כמו 'אופק חדש', שינוי בחישוב התקצוב הדיפרנציאלי לפי היבטים מגזריים והגדלת מחויבות המועצה המקומית לתקציב".
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עו"ד אודליה שינדורף כהן, אמרה כי מדובר ב"שוד הקופה הציבורית באופן סקטוריאלי, בלי קריטריונים של שוויון ומובהקות לעדיפות לחינוך פרטי, הטבות שהחינוך הממלכתי לעולם לא יחלום לקבל".
לדבריה, "חלוקת התקציב צריכה להיעשות ללא אפליה מובנית על רקע דתי, תקציב החינוך צריך להיות מבוסס על צמצום פערים מחד, ומאידך שוויון בקריטריונים ללא איפה ואיפה. מימון הסעות לבית ספר מרוחק פרטי, כשיש מוסד ציבורי קרוב בלי סיבה חינוכית מוצדקת הוא הרס המערכת הציבורית והחלשתה".
היא הוסיפה כי הנהגת ההורים לא מתנגדת להגדלת התקציב לכלל הציבור במטרה לצמצם פערים, כל עוד הוא נעשה ללא אבחנה הנוגעת להשתייכות דתית, "אך כאשר התוספת מפרקת את אבני היסוד של החינוך הציבורי, שולחת את החזקים להתבדל, למיין ולסנן וגם לקבל תקצוב הסעות, מבנים ומשכורות ועוד מהתקציב הציבורי, זה פירוק מוחלט ואפליה בוטה דווקא נגד הציבור הכללי. הרעיון שעומד מאחורי ההבנות האלו מוכיחים שוב שעדיף להיות סקטוריאלי ולא ציבורי ושטובת ילדי ישראל ממש לא בראש סדר עדיפויות".
היא אמרה כי הנהגת ההורים תעקוב אחר הקריטריונים והשינויים שיתקבלו ואם תיווצר אפליה -תוגש עתירה לבג"ץ.
4 צפייה בגלריה
יעל גרינשטיין. "קובעי המדיניות חייבים לספק תנאים שווים לכל התלמידים"
(צילום: המכללה האקדמית תל-חי)
פרופסור יזהר אופלטקה, מומחה למדיניות חינוך מאוניברסיטת תל אביב, אמר כי "ההחלטה האמורה פוגעת אנושות בחינוך הממלכתי בקרב השכבות הנמוכות שיעדיפו כעת לשלוח את ילדיהם לחינוך החרדי שמעניק לילד הסעה מביתו וארוחת צהרים חמה. ההחלטה פוגעת בעקרון השוויון הואיל והורים חילונים הבוחרים לשלוח את ילדיהם לבית ספר המרוחק מביתם נאלצים לשלם בעצמם עבור הנסיעות. לבסוף כל שקל שנוסף לחינוך החרדי בא על חשבון החינוך הממלכתי כי האפשרות להגדיל את תקציב החינוך מוגבלת בסופו של דבר".
ד"ר יעל גרינשטיין, מרצה בכירה בחוג לחינוך מכללה האקדמית תל-חי, הוסיפה כי קובעי המדיניות חייבים לספק או ליצור תנאים שווים לכל התלמידים ובכל הסקטורים ולחתור למתן הזדמנויות שווה. לדבריה, מתן מענה חינוכי של מסגרות עבור תלמידים צריכה להתבסס על שיקולים שאינם סקטוריאליים, אלא על טובת הילד ומשפחתו, לפי קריטריונים מנומקים שכוללים היצע קיים של מוסדות לימוד ופרופיל הילדים ומשפחותיהם. "החלטה גורפת על הקמת בתי ספר קטנים או מתן הסעות בסקטור אחד, תוביל להרעת תנאים משמעותית של תלמידים בסקטור אחר", אמרה.
