נתניהו ביקש במכתב חריג לשופטים להימנע מהכרעה במשך 30 יום, היועמ"שית קראה לתת "תקופת הסתגלות קצרה" - אבל בג"ץ קיבל החלטה ברורה ודרמטית: לא יהיו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. על פי צו הביניים שהוציאו השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג, תוקף האיסור על המימון הזה יחל ב-1 באפריל, יום שני הקרוב, אז יפוג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות - חרף פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס הקודם ביולי אשתקד.
3 צפייה בגלריה
ממלא מקום נשיא העליון פוגלמן, תלמידי ישיבות ונתניהו - שבקשתו לעוד חודש ימים לא התקבלה
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שאול גולן, EPA)
המימון, כך לפי הצו, יימשך עבור תלמידים שלא נמצאים "בגדר הצו", עד לתום שנת הלימודים הנוכחית. השופטים קבעו כי בחודש מאי הקרוב ייערך דיון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בנוגע לשאלה אם להפוך את צו הביניים הזמני למוחלט. הדיון ייערך כחלק מעתירות הדורשות לחייב אכיפת גיוס תלמידי ישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהן לא מתגייסים.
השופטים כתבו עוד כי הטענות של העותרים נגד חוקיות הוראת השעה שאפשרה להימנע מגיוס בני הישיבות הן "כבדות משקל", ואישרו למדינה להגיש עד סוף אפריל "תצהיר משלים", בנוסף לתשובה שהגישה הערב. את העתירות לבג"ץ הגישו שורת עותרים, ובהם "פורום איילון לזכויות אדם, זכויות חברתיות וצמחיה שוויונית" באמצעות עורך דין משה שפירא; התנועה לאיכות השלטון; וכן ארגוני המחאה "אחים לנשק" ו"אימהות בחזית". הארגון השני מיוצג באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ לכנר.
מדובר כאמור בצו דרמטי ביותר, שמשפיע על המוני תלמידי ישיבות מגיל 18 ועד 26 - הגיל שבו אחרי דחיות השירות שקיבלו מדי שנה, על בסיס סעיף "תורתו אומנותו" בחוק הקודם, התקבל הפטור הסופי משירות בצבא. ההחלטה כוללת בתוכה את כל אלו שלא התגייסו וכל אלו שנדחה להם השירות, אך טרם קיבלו פטור סופי (בגיל 26) - כל עוד הפטור הוא רק בשל היותם תלמידי ישיבות ואין להם פטור מסיבה אחרת.
על פי הצו, על המדינה אסור להעביר כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, "עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי (מכוח ההסדר שהיה קבוע בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון) ולא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה"; כך נקבע גם ביחס ל"תלמידי מוסדות תורניים שדחיית שירותם מכוח פרק ג'1 האמור פקעה והם לא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה".
השופטים מבהירים כי הצו הוצא לנוכח "עמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר". הצו שלהם פורסם שעות בודדות אחרי שתשובת המדינה לעתירות הוגשה הערב, באיחור ניכר. באותה תגובה היועמ"שית ביקשה לאפשר "תקופת הסתגלות זמנית", לזמן קצר בלבד, שבה ניתן יהיה להמשיך להעביר תקציבים לישיבות.
נראה שהשופטים לא נעתרו לכך, אבל בצו שפרסמו כן נקבע כאמור שניתן להמשיך להעביר תקציבים לישיבות - רק עבור תלמידים שאינם נכללים בצו הביניים. "מוסדות אשר צו הביניים ישפיע על עמידתם בתנאי הסף לעצם קבלת כספי התמיכה, ימשיכו לקבל כספי תמיכה עבור תלמידים שאינם באים בגדרי הצו, וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית שתסתיים ביום ה' באב התשפ"ד, 9.8.2024", נכתב בצו.
הצו הדרמטי של בג"ץ מחמיר כאמור הרבה יותר מעמדת היועמ"שית, ודוחה למעשה גם את בקשתו המיוחדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו - שהערב שלח מכתב מיוחד לשופטים ובו ביקש שיימנעו מהחלטה כשלהי בסוגיה למשך חודש ימים, כדי לאפשר להגיע להסכמות סופיות במגעים בקואליציה על מתווה מוסכם.
הלם בסיעות החרדיות: "הסיכוי לבחירות השנה גובר"
הצו מעורר כעת טלטלה פוליטית, וגורמים במערכת הפוליטית מעריכים שהסיכויים לבחירות כבר השנה הולכים וגוברים הערב. הצו מתקבל בהלם גדול בקרב הסיעות החרדיות, שעורכות הערב התייעצויות כיצד לפעול הלאה. נתניהו מקיים גם הוא התייעצויות טלפוניות עם המפלגות החרדיות. כשברקע החשש בקואליציה שהסיעות החרדיות יפרשו אולי בשל ההחלטה, בסביבת ראש הממשלה ניסו להרגיע ואמרו: "לאף אחד מהשותפים אין לאן ללכת. שום דבר טוב לא מחכה לאף אחד מהשחקנים הפוליטיים בחוץ".
3 צפייה בגלריה
דרעי. תקף את בג"ץ אך נשמע כמי ששולל פרישה מהממשלה: "ניתן מתנה למתנכלים"
(צילום: עמית שאבי)
יו"ר ש"ס אריה דרעי מיהר להגיב על הצו של בג"ץ ותקף: "צו הביניים שנתן בג״ץ לשלילה מיידית של תקציבי הישיבות הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים. דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג״ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם. ש״ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה".
בהמשך, בריאיון לרדיו קול חי, טען דרעי כי "ברור שהמטרה היא הפלת הממשלה", אך לא ייחס את ההאשמה הזו לשופטים עצמם. בנוגע לאפשרות של פרישה מהקואליציה אמר: "נתייעץ עם הרבנים האם להמשיך לשבת בממשלה. לא בטוח שניתן למי שמתנכלים לנו את המתנה בפירוק הממשלה". לדבריו, "אני מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא של מדינה שנלחמת בעולם הישיבות. מה שיקרה עכשיו, זה שגם חרדים שכן הלכו לצבא וכן התחילו להתגייס, רואים עכשיו את המלחמה בעולם התורה, והם יגידו: אם זה ככה - אני לא הולך לצבא".
גם יו"ר יהדות התורה ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף תקף בחריפות את בג"ץ: "הצו שניתן על ידי שופטי בג"ץ, שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון וביזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך". בסיעת "דגל התורה", שבראשה עומד ח"כ משה גפני, תקפו גם הם את הפסיקה ומסרו: "נשאל את גדולי התורה כיצד לנהוג מבחינה פוליטית לאור הפגיעה הגלויה בלומדי התורה ובציבור החרדי כולו".
דובר צה"ל: לגייס חרדים? נפעל לפי הדין
השר בני גנץ הגיב גם הוא על הפסיקה הדרמטית, ומסר: "הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה. בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".
דובר צה"ל: לגייס חרדים? נפעל לפי הדין
(צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, נשאל הערב בתדרוך לתקשורת על הפסיקה, ואמר כי הצבא "יפעל לפי הדין" - כאשר ב-1 באפריל, אם לא תוארך הוראת השעה הממשלתית, יהיה צורך להתחיל לפעול לגיוס בני ישיבות. הוא ציין, על רקע המחסור הכבד בכוח אדם בצבא בעקבות המלחמה, כי צה"ל פועל להרחיב את "מקורות" הגיוס שלו לכל האוכלוסיה, תוך שהוא מציין: "זה לא רק חרדים".
מבחינת הצבא, יצוין, גיוס חרדים אינו עניין מוסרי אלא הכרח מבצעי לנוכח הצורך להגדיל משמעותית את כוח האדם שלו. הצבא זקוק בבהילות ל-7,000 חיילים נוספים, מחציתם לוחמים, עקב היקף ההרוגים והפצועים, בגוף ובנפש, שלא יוכלו לחזור לתפקידיהם ערב המלחמה. דרושים גם כ-7,500 קצינים ונגדים. ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע לאחרונה כי באגף כוח אדם בצה"ל גובשה תוכנית מיוחדת לקליטת מתגייסים חרדים, שכוללת פתרונות "יצירתיים" כגון הקמת בסיס הכשרות חרדי עם כל התנאים הנדרשים, ומשם להוציא חיילים ליחידות השונות.
