גם לאחר שנודע אמש (חמישי) כי בכיר ארגון "גוב האריות" מוחמד אל-בנא ועוד 3 פעילים הסגירו את עצמם לידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, עדיין קשה לקבוע אם תשתית הטרור פורקה לחלוטין. עם זאת, לאחר שורת פעולות אגרסיביות של צה"ל ושב"כ, הארגון עם חשבון הטיקטוק שלקח בשבי את הביטחון של תושבי גב ההר, ואיים לעשות זאת בכל רחבי יהודה ושומרון ובלב ישראל - נפגע אנושות.
מחבלי "גוב האריות" ירו, והרבה. יותר מ-20 פיגועים נרשמו בחודש וחצי, כשבשבועות מסוימים בוצעו אף שני פיגועי ירי ביום. זה קרה מכל מקום - רכב, עמדה סטטית ומארב. בנוסף, הם גם תיעדו כל פעולה והפיצו בטלגרם ובטיקטוק. הם הקימו מליציית טרור שגרמה להפרת האיזון בגזרה, ואיימה להתפשט גם לגזרות אחרות.
למרות זאת, לאחר הפעולה האחרונה של צה"ל ושב"כ בשכם, אפשר להגיד שאנשי הארגון הפכו מרודפים לנרדפים על-ידי מערכת הביטחון הישראלית. שינוי המשוואה לא מלמד בהכרח על סיום האירוע, אבל בהחלט נותן איתות לפלסטיני הממוצע להיזהר כשהוא אומר את צמד המילים "עָרִין אלאֻסוּד" בלב שכם, כי אולי יש מי ששומע אותו.
גורמי ביטחון, בעיקר בפיקוד המרכז, אוגדת איו"ש ושב"כ, מאוד הוטרדו מהתארגנות "גוב האריות", ומהעובדה שאנשיה הצליחו להוציא פיגועים רבים בטווחי זמן יחסית צמודים. המערכת פעלה אמנם לסיכול, בין היתר במבצעי מעצרים, פשיטות וסירי לחץ, שהצליחו באופן נקודתי וייצרו תמונות של חמושים פלסטינים יוצאים מהבתים עם ידיהם על הראש, אך הפיגועים המשיכו.
נראה כי למרות המעצרים, התשתית המשיכה לפעול וכמות הפיגועים לא ירדה. במקביל, הסבלנות של תושבי היישובים בגב ההר החלה לפקוע, שכן לא נעים לשמוע כל פעם משכן אחר כיצד הוא ניצל בנס מפיגוע ירי. התושבים החלו מחאות שחלקן נמשכות עד היום. הם קיימו הפגנות בכניסה לשכם וחסמו צירים. היו מי שבחסות המחאות הצודקות אף לקחו את החוק לידיים, ובשוליים פעלו באלימות כלפי פלסטינים. מעגל אלימות וטרור זה הפר את האיזון העדין שעליו עמלה מערכת הביטחון כל העת.
"ברגע שתושב יגיד לי שהוא מפחד לנסוע לחווארה אבין שנכשלתי", הסביר גורם ביטחוני לפני כמה שבועות. בשלב זה החליטו במערכת הביטחון להחריף את הטון נגד ההתארגנות, ולמעשה "להסיר את הכפפות" ולהכריז מלחמה על אנשי התשתית. נערכו ישיבות ותוכניות עבודה מסודרות על מנת לסגור על אנשי גוב האריות מכל כיוון - מודיעיני, משפחתי, כלכלי וסיכולי. המטרה הייתה להעביר את הקרבות אליהם. שהם, במקום להתעסק בלצוד, יתעסקו בלשרוד. במקום לחשוב איך להוציא את הפיגוע הבא, הם יחשבו כיצד להמשיך לחיות גם מחר.
זה דווקא החל בהגנה. שר הביטחון בני גנץ, יחד עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן, החליטו על הטלת כתר נושם בעיר שכם, שלמעשה יצר קו הגנה לתושבים הישראלים בעומק השטח. העובדה שכל רכב שיצא משכם נבדק העבירה את זירת החיכוך בין המחבל לחייל לכניסות לשכם, והרחיקה אותו מהצירים והיישובים הישראליים. זה המשיך בשלילת 164 אישורי עבודה לבני משפחות אנשי הארגון, ואז, אחרי שנוצר עומק מודיעיני מספיק רחב והושג מעין "בנק מטרות", יצאה פעולת הסיכול לפועל.
בפעולות הסיכול לא מבדיל צה"ל בין הקסבה לבין שכם החדשה, וגם לא בין חמוש אחד לכמה. פעולת סיכול המשויכת לישראל, בה סוכל בכיר ההתארגנות באמצעות פיצוץ אופנוע, הייתה עוד שלב בסולם ההסלמה. השלב הנוסף הוא כמובן הפעולה האגרסיבית שאירעה בלילה שבין שני לשלישי השבוע. כל אלו העבירו את זירות העימותים ללב הקסבה ומחנות הפליטים.
הימים הבאים קריטיים. אם תצליח ישראל, יחד עם המנגנונים, לשמור על שקט ארוך טווח של כמה שבועות סביב שכם, ניתן יהיה להגדיר בזהירות שתשתית "גוב האריות" נפגעה משמעותית. אם חלילה יצליחו אנשי ההתארגנות להוציא לפועל פיגוע עם נפגעים - נהיה בסרט אחר לגמרי. עד אז המשוואה התהפכה, ואנשי "גוב האריות" הפכו מרודפים לנרדפים.