לוחמי צוות מוגלי של יחידת יהל"ם לא שכחו את חברם גל בסון ז"ל כשנכנסו לרצועת עזה. הם הניפו את "הדגל של גל" עם דיוקנו אחרי קרב בבית חאנון – תשע שנים אחרי שנפל שם במהלך מבצע צוק איתן. "זו הייתה סגירת מעגל עבורנו ועבור המשפחה", הם אמרו. לוחמי צוות מוגלי הם כיום מילואימניקים ביחידת יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות). הם התגייסו יחד ועברו במשותף את המסלול הקשה. חלקם חתמו קבע, אחרים השתחררו ולמדו. הם התחתנו והקימו משפחות – אבל לא נפרדו והמשיכו לשמש כצוות לוחמים במילואים.
בשבת 7 באוקטובר הם הוקפצו בצו 8. היה להם ברור שבכניסה לעזה הם ינציחו את חברם בסון, שכאמור נפל בלחימה בבית חאנון בצוק איתן. צוות מוגלי ומשפחת בסון הפכו מאז נפילתו של גל למשפחה: הם נפגשים בימי זיכרון, באירועי הנצחה וגם בשמחות. ברגע של הפוגה אחרי אחד הקרבות, שלושה מחברי הצוות, רס"ר ע', רס"ר מ' ורס"ר ר', שלפו את הדגל במקום שבו בסון נפל, בליווי תמונתו והכיתוב "צועדים בשביל גל". רס"ר ע': "ידענו שהולכים להיכנס לצפון הרצועה, לאזור בית חאנון, איפה שגל נפל. מיד עלתה המחשבה להביא איתנו את הדגל שלו. הוא תמיד איתנו בלב".
רס"ר מ': "לנו זה ברור שגל תמיד איתנו. גם עכשיו בלחימה בעזה הוא שומר עלינו מלמעלה. את הדגל ביקשנו מפנינה, אמא של גל. היא הקפיצה אותו לשטחי הכינוס. אחרי 24 שעות של לחימה רצופה, ברגיעה מהקרבות, שלפנו את הדגל שהיה באפוד של אחד מהחבר'ה". פנינה בסון, האם השכולה, קיבלה את התמונה.
"התרגשתי מאוד לראות הדגל של גל מתנוסס מעל הריסות בית חאנון", סיפרה, "מבחינתי זה סוג של נקמה. ידעתי שגל נמצא איתם בלחימה בעזה, שהם לא שוכחים אותו. החברים בצוות מוגלי הניפו את הדגל במקום שבו הוא נהרג. הם עשו את מה שגל לא הספיק, המשיכו את העבודה אחרי תשע שנים. הוא נמצא למעלה, רואה אותם וגאה בהם. מנחם אותי שיש לו חלק כביכול בלחימה עכשיו".
בסון נפצע במהלך המסלול, אבל נלחם כדי להישאר ביחידה. הוא נפל כשחבריו היו לקראת סוף המסלול. את סיכת הלוחם קיבלו בשמו הוריו. רס"ר ר' אמר ש"כל השנים קיוויתי לא לחזור לעזה. הזיכרונות משם לא טובים. גל נהרג שם, חזרנו הביתה בלעדיו. ב-7 באוקטובר הבנתי שחוזרים להילחם בעזה. אנחנו לא שוכחים את גל, הוא איתנו בלב בכל רגע".
