נא לא לטעות במערכת השיקולים האסטרטגיים של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי. הוא מתעב (בצדק) את הג'יהאד האיסלאמי. יש לו חשבון ארוך מאוד (ועוד יותר מוצדק) עם תנועת חמאס, שטיפחה את שורשיה בתנועת האחים המוסלמים של מצרים, שנואת נפשו. וגם את ישראל, חשוב להבהיר, הוא לא בדיוק מחבב. סוג של כבדהו וחשדהו. עד היום. עובדה: אילו היו יחסים נורמליים, א-סיסי היה מזניק אנשי עסקים ותיירים ממצרים לבקר בישראל. אילו היחסים היו טובים, היינו רואים שיתוף פעולה אזרחי, פרט לכמות מדודה של סחורות שישראל רוכשת ממצרים ולהיפך.
א-סיסי משקיף על ישראל דרך משקפי שמש צבאיים. גם בשמונה שנות נשיאותו הוא ממשיך לנהוג כקצין בכיר, שוקל יתרונות וסיכונים. עם זאת, עם כל ראשי ממשלות ישראל בתקופת כהונתו, גם אם דגל ישראל לא התנוסס בפגישה עם בנימין נתניהו, הוא מצא שפה משותפת, בעיקר בענייני הביטחון בסיני. ישראל דאגה להתריע באוזניו, בכל מפגש או שיחת טלפון, על המזימות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה ובשטחי הגדה.
א-סיסי מחזיק קילומטראז' ארוך של היכרות עם ישראל, עוד מתפקידיו הקודמים כראש המודיעין הצבאי וכשר ההגנה של מצרים בהנהגת הנשיא האיסלאמיסט מוחמד מורסי. ותמיד לימינו, בכל מפגש, מי שמכהן כשר המודיעין, הגנרל עבאס כאמל. מהצד הישראלי נרקמו יחסי עבודה הדוקים בין א-סיסי וחבורת קציניו לבין אלוף (מיל') עמוס גלעד, שכיהן כראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, וכמתאם הפעולות בשטחים. גלעד מגדיר את א-סיסי וקציניו כ"מיומנים, מעריכים מקצוענות, ויודעים לעבוד".
לכל הנוגעים בדבר היה ברור שמצרים היא שתיקח פיקוד על העימות האחרון במבצע "עלות השחר". קטאר ניסתה, האמריקנים ביקשו להתערב, אבל בסופו של דבר רק מצרים, כשא-סיסי מעורב בפרטים גדולים כקטנים, הצליחה. מטריד לגלות שבאותה נשימה העיתונות המצרית הרשמית ליוותה את מבצע "עלות השחר" בביטויים חריפים נגד "היישות הציונית" ושוב חזרה, בלי שמישהו מגבוה ינסה לעצור, לכנות את ישראל "האויב הציוני".
את הופעתו בפני חניכי המכללה הצבאית במצרים ניצל א-סיסי כדי להאדיר את "תפקידנו החיובי מאוד" בהרגעת הרוחות, חשף מגעים שניהלו בכירי המודיעין המצרי עם הג'יהאד, עם חמאס (גם אם לא היה מעורב הפעם), וכמובן עם ישראל, והבהיר ש"אנחנו מנהלים מגעים מסביב לשעון". הוא לא גינה ולא האשים, אלא בחר להדגיש ש"אנחנו פועלים כדי שהעניינים לא ייצאו משליטה". צריך להאמין לו. כך בדיוק פעלה מצרים של א-סיסי ב"שומר חומות", בשנה שעברה, שבו נהרגו 258 טרוריסטים ואזרחים בעזה.
טורקיה, כווית, אלג'יר, לוב, קטאר ובראשן איראן, גינו את ישראל, ורק אותה, בסגנון חריף. הנשיא ג'ו ביידן הודה לא-סיסי על מאמציו להשיג את הפסקת האש, ודיבר על התפקיד המרכזי שמילאו קציני המודיעין המצרי. גם השליח המיוחד של האו"ם, תור וינסלנד, בירך את א-סיסי, ומשלחת מיוחדת של האו"ם מיהרה אתמול לעזה.
ועוד פרט שכדאי לשים אליו לב: א-סיסי הודיע כי שני אסירי הג'יהאד האיסלאמי, באסם סעדי וחליל עוואוודה, ישוחררו - אך לא ציין מועד. האם מתבשלת עסקה לשלב מאוחר יותר? ישראל מיהרה להבהיר ששחרורם לא בא בחשבון, ושהשניים גם לא ייחשבו כחלק מהעסקה. א-סיסי הזכיר את הוצאתם מהכלא וממעצר הבית כדי להרגיע את הג'יהאד. אם לא ישתחררו, תמיד ניתן יהיה להאשים את ישראל.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il