יהודית תירוש מהפרקליטות, ז׳ק חן ובועז בן צור
(צילום: גלעד כהן)

האמירה של השופטים בלשכה הסגורה לפרקליטות, על כך שיתקשו להוכיח עבירת שוחד בתיק 4000 במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - עוררה אתמול (חמישי) דרמה גדולה לאחר שדלפה ופורסמה. כעת נותר להבין מדוע בחרו השופטים לקיים ישיבה חסויה דווקא מול עינה הפקוחה של התקשורת, מה התרחישים הבאים הצפויים במשפט, ומה האינטרס של נתניהו.
אמש פרסמו כאמור ברוך קרא ואביעד גליקמן בחדשות 13 כי השופטים במשפט נתניהו אמרו לנציגי התביעה בשיחה סגורה בנוכחות הסנגורים בלשכה, כי לפרקליטות יהיה קשה להוכיח עבירת שוחד בתיק 4000. כפי שגם פורסם אתמול לראשונה ב-ynet, זו לא הפעם הראשונה שהשופטים כינסו את הצדדים בלשכה לאחרונה, וקדמה לכך פגישה נוספת שבה לחצו השופטים על הפרקליטות להסכים לגישור בלשכה בנוכחות הסנגורים של נתניהו ואלוביץ'.
2 צפייה בגלריה
(צילום:מוטי קמחי, שלו שלום, אלעד גרשגורן )

השיחה הסגורה ומה שהעיתונאים ראו

ראש הרכב השופטים בתיק, השופטת רבקה פרדימן פלדמן, שניהלה את השיחה בחדר הסגור, למעשה הבהירה לפרקליטות מסר במילים עקיפות - כי הגיעה העת להתקדם להסכמות. המסר שסעיף השוחד יהיה קשה להוכחה, בזמן שעדי תביעה רבים בתיק 4000 כבר העידו, נועד ללחוץ על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הוזכר גם שהשיקול הוא טובת המדינה - האינטרס הציבורי.
מדובר בשיחה שמלכתחילה היא חריגה. שופטים בדרך כלל לא מכנסים את הצדדים בלשכה ומנהלים איתם שיחות מחוץ לפרוטוקול, אולם בהחלט יש מקרים כאלו, במיוחד בתיקים רגישים. ישנם מקרים ששופטים לוחצים על הצדדים במשפט באולם בית המשפט, מול סנגורים ופרקליטים לקדם הסדר טיעון ולהגיע להסכמות, אולם דרך המלך היא להציע זאת בדיונים. בדרך כלל השופטים נוהגים לרמוז בתיק שאולי הגיע העת "לשבת ולדבר", או מפנים לגישור אצל שופט אחר שלא דן בתיק.
כידוע, היועצת המשפטית לממשלה סירבה עד כה להצעות של גישור פלילי, בשל החשש שלה שהגישור יעכב את שמיעת העדויות בתיק. ניתן להעריך גם שלמרות שהליך גישור הוא חסוי, היא חששה מהדלפות ממנו שימנעו משא ומתן אמיתי ורק ישמשו את נתניהו תקשורתית - דיווחים על הסכמות לכאורה של הפרקליטות במטרה לנסות למסמס את התיק ולהראות שנחלש.
השופטים קיימו לפחות שתי פגישות בלשכה בנושא. בראשונה כאמור לחצו על הפרקליטות לגישור והפגישה הייתה דיסקרטית לפני מספר שבועות. הפגישה השנייה, המדוברת, הייתה ביום שלישי האחרון, ביום עדותו של אבנר בורכוב, לשעבר עורך בוואלה בתיק 4000. ההתכנסות בלשכה הייתה בזמן שעיתונאים נמצאים באולם ורואים את המתרחש במסדרונות ורואים את הצוותים יוצאים מן הלשכה אחרי פגישה קצרה. עורך הדין ז'ק חן, סנגורו של אלוביץ', הגיע לפגישה במיוחד. את כל ההתנהלות ראו הכתבים. הבחירה לנהל שיח בלשכה במועד שיש תקשורת בסמוך, מרמזת אולי שהשופטים לא ניסו בהכרח להסתיר את קיומה - הפרסום הרי מפעיל לחץ נוסף על הפרקליטות.
2 צפייה בגלריה
עו"ד יהודית תירוש
עו"ד יהודית תירוש
יהודית תירוש מהפרקליטות (במרכז), ברקע עו"ד בעז בן צור
(צילום: שלו שלום)
חשוב לציין כי גדול הוא המרחק בין הקושי להוכיח שוחד לבין קריסת תיק 4000. נתניהו נאשם גם בסעיף מרמה והפרת אמונים בתיק, ובמהלך המשפט הצטברו עדויות שעלולות לסבך אותו בהרשעה בסעיף זה. גם בתיק 1000 נשמעו עדויות רבות בתיק שאינם לטובת נתניהו - בין אם מילצ'ן יעיד כך או אחרת. וישנו גם תיק 2000, שבו נאשם נתניהו בהפרת אמונים ומכיל ראייה מרכזית מוקלטת. הרשעה בחלק מהתיקים הללו יכולה להוביל את נתניהו למאסר, כך שהאינטרס להגיע להסכמות אינו בהכרח רק של התביעה אלא במיוחד של נתניהו.

גישור, הסדר טיעון, אישום בהפרת אמונים או המשך המשפט: התרחישים האפשריים

אחרי הפרסום גבר הלחץ על היועמ"שית לקדם מגעים. גם גורמים פוליטיים ויריבים של נתניהו, כמו גדעון סער, הודיעו פומבית שיש לחתור להסדר טיעון, וגם חלקים גדולים בציבור ישמחו לראות את הפלונטר הפוליטי שמלווה את המדינה כבר כמה שנים נפתר. היועמ"שית מצידה, סבורה שעבירת השוחד בתיק עדיין חזקה ויציבה.
במהלך שלב ההוכחות, נציין, היו כבר מגעים מתקדמים להסדר, אולם בסופו של דבר הם כשלו, לא לפני שנתניהו הביע באמצעות סנגוריו נכונות בחדרים סגורים להודות בסעיפי מרמה והפרת אמונים בתיק 4000 ו-1000. אבל מעבר לנכונות להתחיל שוב משא ומתן, השאלה הגדולה האם נתניהו רוצה ובשל להודות בבית המשפט בביצוע עבירות, שלכך משמעות פוליטית גדולה לגבי עתידו. אז מהם התרחישים האפשריים?
היועצת תסכים לקיים גישור. גישור הוא הליך חסוי שמתקיים מול שופט שאינו מנהל את התיק מתוך מטרה להגיע להסכמות והסדר טיעון. אם במהלכו מגיעים להסכמות ניתן לחתום על הסדר ולהציגו מול השופטים בתיק העיקרי שיאשרו אותו. היתרונות של גישור הוא שהוא הליך חסוי, אך סביר להניח שבתיק רגיש ומעורר עניין ציבורי כזה יהיו הדלפות.
היועצת תביע נכונות למגעים ישירים להסדר טיעון. על מנת להגיע להסדר טיעון לא צריך נוכחות שופט. הסנגורים והפרקליטים יכולים לשבת ולדון ביניהם, כפי שנעשה בעבר בין הצדדים. הסנגורים במגעים להסדר הם שפונים לפרקליטות בפנייה ראשונית, אולם כעת ולאחר שהשופטים הפעילו לחץ גדול על הפרקליטות, הדבר יכול לקרות בדינמיקה של הדברים. (במגעים הקודמים פנו הסנגורים למתווך אהרן ברק, נשיא העליון לשעבר, ששוחח עם היועץ הקודם אביחי מנדלבליט, ג"מ).
היועצת תחזור בה מאישום בתיק 4000 בשוחד ותנהל את התיק על בסיס עבירת מרמה והפרת אמונים. תסריט כזה אפשרי, משום שהשופטים אמרו שיש קושי בתיק בעניין השוחד, אך לא סתמו סופית את הגולל. היועמ"שית ובפרקליטות סבורים כי למרות עדותו הבעייתית של פילבר התיק עדיין חזק ויציב, אולם כעת כאמור קיבלו מכה.
הצדדים לא יתקדמו למגעים והמשפט יימשך כסדרו. גורמים המעורבים בתיק הביעו חשש אתמול שדווקא ההדלפה נועדה לפגוע באפשרות להגיע להסכמות.