להנהגה האיראנית, ובעיקר למנהיג העליון עלי חמינאי, יש כעת דילמה לא פשוטה ביחס לשאלה אם ואיך להגיב על התקיפות הישראליות הלילה. הדילמה נובעת מהצורך לשקלל שלושה גורמים: הראשון – אין ספק שיוקרתו ויכולתו של המשטר להגן על שטחה של איראן נפגעו קשות בעיני חלק ניכר מאזרחיה. השני – ההתחייבות של משמרות המהפכה ואישים מדיניים איראנים, כמו הנשיא מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס ארקצ'י, שטהרן תגיב בכל מקרה בצורה קשה על מתקפה ישראלית. השיקול השלישי אינו אסטרטגי וגם לא מדיני – הוא צבאי טהור.
הוא נובע מהעובדה שישראל פגעה, כנראה בצורה די יסודית וקשה, במערכי ההגנה האווירית של איראן שהיו אמורים להדוף מתקפות אוויריות ומתקפות טילים על המרכזים הצבאיים הרגישים ביותר של הרפובליקה האסלאמית. מדובר במערכות הגנה אווירית שהיו אמורות להגן על שטחה של טהרן הבירה ועל מתקנים ומפעלים צבאיים הנמצאים בסביבתה.
תיעוד התקיפות הישראליות באיראן

תיעוד הנזק בשמסאבאד שמדרום לטהרן

1 צפייה בגלריה
התקיפה הישראלית בטהרן
התקיפה הישראלית בטהרן
התקיפה באיראן, הלילה
מפה
עדיין אין לנו, בשעות הבוקר המוקדמות של שבת, תמונה מדויקת של הנזק שהתקיפות של ישראל הצליחו להסב למערך ההגנה האווירית האיראנית – אבל אפשר להעריך שהיא נפגעה קשות כבר בגל התקיפה הראשון, מעצם העובדה שהאיראנים לא יירטו כמעט אף טיל ששוגר לעברם ואף מטוס קרב ישראלי.
במצב כזה, שבו מערכות ההגנה האווירית של הרפובליקה האסלאמית מנוטרלות בכמה אזורים קריטיים, מנהיגי איראן יצטרכו לחשוב פעמיים אם לתקוף בישראל בעוצמה ולהסתכן בתגובת נגד שאין ביכולתם לעצור. קשה כרגע להיכנס לראשו של חמינאי ושל ראשי משמרות המהפכה, אבל הם יחשבו פעמיים אם נכון להמשיך כרגע את הפינג-פונג הזה של מהלומות תגובה נגד ישראל.
בכל מקרה, ישראל וארה"ב, המתואמות ביניהן, הודיעו בצורה מפורשת לטהרן שמבחינת וושינגטון וירושלים אפשר "לסגור עכשיו", וכי התקיפה הלילה נועדה לאפשר במכוון למשטר האיראני להימנע מתגובה. דובר צה"ל הודיע במפורש שהתקיפה היא "ממוקדת" וכי לישראל אין עניין להמשיך בחילופי מהלומות. גם דובר הבית הלבן אמר דברים דומים לכתבים בתדריך, ועצם האיתות המפורש הזה לטהרן עשוי להשפיע.
מה כל זה אומר מבחינת אזרחי ישראל? בעיקר, להיות קשובים להודעות דובר צה"ל ופיקוד העורף. בהחלט אפשר להמשיך בשגרת חיים, אף כי ערנית. גם אם האיראנים יחליטו להנחית עלינו מכת פתע בשעות הקרובות, כפי שהם איימו לעשות, עדיין יש לפחות 12 דקות לאזרחי ישראל לקבל התרעה ולהיכנס למרחבים מוגנים - גם אם פיקוד העורף לא יפרסם הגבלות כלליות כמה שעות לפני כן.

פגיעות משמעותיות

המתקפה הלילה על איראן היא מלאכת מחשבת אסטרטגית ומעשה אומן צבאי. תקיפת המטרות בשלושה מחוזות נועדה להשיג בעת ובעונה אחת פגיעה ממשית ביכולות הצבאיות האיראניות, לאותת למשטר שהוא חשוף ופגיע, ועל ידי כך לחזק את ההרתעה, ולגרום להחלשתו על ידי פגיעה קשה ביוקרתו בעיני האזרחים – מתוך הקפדה לתת לטהרן "סולם לרדת מהעץ", כלומר, נימוק טוב להפסיק מצידה את סבבי המהלומות – בעיקר כדי לא להצית מלחמה אזורית שלישראל, לארה"ב וגם לאיראן אין בה כעת עניין.
התקיפה באיראן - מרחק של 1,600 ק"מ בין טהרן לתל אביב
אם נפרק את היעדים האלה למטרות קונקרטיות שהמתקפה הישראלית נועדה להשיג, זו תהיה הרשימה: פגיעה משמעותית באמצעות חימושים שונים לפי דיווחים איראניים "כטב"מים מתאבדים ארוכי-טווח וטילים בליסטיים ארוכי-טווח שמשוגרים ממטוסים" במערכי ההגנה האווירית של איראן, כולל מכ"מים וסוללות טילי יירוט. הפגיעה נועד לאפשר לגלי התקיפה הבאים להתבצע כשלחיל האוויר הישראלי יש חופש פעולה לשגר טילים ואפילו לטוס לעבר שטחה של איראן.
המטרה השנייה הייתה פגיעה במתקני פיתוח וייצור של טילי קרקע-קרקע ומנועים רקטיים, שנעשתה ככל הנראה באזור טהרן בכמה מקומות – בעיקר בעיר התעשייתית כאראג', שבה נמצאים מפעלי פיתוח וייצור של כטב"מים ושל טילים ומנועים רקטיים. המפעלים האלו כבר נפגעו בעבר כמה פעמים, לפני שנים אחדות, על ידי פעולות חבלה שיוחסו למוסד הישראלי. באחת הפעמים נהרג גנרל איראני.
הפעם התקיפות באיראן התבצעו באזור השעה 02:00 לפנות בוקר, כשאין אזרחים שנמצאים במפעלים האלו – מהלך מכוון כדי למנוע אבדות בקרב אזרחים, שיחייבו את המשטר להגיב על ישראל. מדובר בחלק מהכוונון העדין הזה של המתקפות, שהיה בו מאמץ מרבי, כפי שנאמר כבר, לתת לאיראן אפשרות "לרדת מהעץ" ולא לפגוע חזרה בישראל.
צבר נוסף של מטרות במחוזות אילם וחוזיסטאן כולל מתקני ומערכי שיגור מעל הקרקע של טילי קרקע-קרקע, שמהם שוגרו טילים בליסטיים לישראל בשתי המתקפות האיראניות הקודמות. הפגיעה במערכים אלה לא מונעת מאיראן מלשגר מאותם מחוזות הרריים בהרי הזגרוס טילים בליסטיים לעבר ישראל, אבל היא משמשת איתות לטהרן שאם יהיה סבב נוסף, המערכים האלו עלולים להיפגע בצורה אנושה הרבה יותר בהיעדר הגנה אווירית עליהם – כמו שאמר דובר צה"ל במפורש: "מי שינסה לגרור אותנו להסלמה, ישלם מחיר כבד".
הודעת דובר צה"ל לאחר ליל התקיפה
(צילום: דובר צה"ל)

לפי הדיווחים של גורמי האופוזיציה הסורית, אמצעי תקשורת עיראקיים ואיראניים, אפשר להסיק כמעט בבירור שנתיב התקיפה של מטוסי חיל האוויר לא עבר מעל שטחה של אף אחת ממדינות ערב הסוניות המקורבות לארה"ב.

התקיפות בסוריה ובעיראק, והאיום שתורגם לביצוע

האופוזיציה הסורית דיווחה שעוד לפני שהותקפו המתקנים באיראן, הותקפה תחנת מכ"ם גדולה באזור א-סווידא (ג'בל א-דרוז) שבדרום סוריה, סמוך לגבול עם ירדן. באזור הזה יש הגנה אווירית דלילה מאוד, ובחלקו הצפוני, שמעבר לנהר הפרת, הוא נשלט על ידי כוחות הסורים החופשיים והכורדים הפועלים בשיתוף פעולה עם האמריקנים. בנוסף, דווח גם על תקיפות בעיראק, שכוונו גם הן למערכות הגנה אוויריות.
נתיב מטוסי הקרב, לפי פרסומים שונים, דומה מאוד לנתיב שבו התנהלה התקיפה המיוחסת לישראל בפעם הקודמת, שהתמקדה בסוללת טילי S-300 נגד טילים ומטוסים באזור איספהאן. הסוללה נפגעה. במסמכים שהודלפו מהפנטגון עלתה האפשרות שישראל תשתמש בטילים בליסטיים שמשוגרים ממטוסים, כך שהם יכולים להימצא הרחק מהיעד עצמו.
ואומנם, התקיפה הקודמת של ישראל באיראן התמקדה במקום אחד – איספהאן, שבה מפתחים טילים וכטב"מים, ולידה נמצא גם מתקן העשרת האורניום בנתנז. המסר אז לאיראנים היה: "אנחנו יכולים לנטרל לכם את ההגנה האווירית, וכשנעשה זאת יש לנו חופש פעולה אווירי לפגוע במתקני הגרעין ובמתקני הטילים הנמצאים באזור, אפילו אם הם חפורים מתחת לקרקע".
הפעם המסר הזה כבר תורגם מאיום לביצוע, כי אחרי נטרול מערכי ההגנה האווירית בכמה מקומות במרכז ובדרום-מערב איראן, למעשה שיגרו מטוסי חיל האוויר חימושים לעבר מטרות ממשיות שהפגיעה בהן חיבלה ביכולתה של טהרן לייצר טילים – מה שמחייב את המשטר לשקול אם כדאי לו "לבזבז" טילים על עוד מכת תגובה על ישראל, בזמן שיהיה לו קשה לחדש את מלאי הטילים והכטב"מים שבהם ישתמש.
הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר בבור
(צילום: דובר צה"ל)

הפגיעות באזור טהרן נעשו במכוון, כנראה בחימושים שהשריפות שהציתו נראו למרחוק על ידי האזרחים. כך היה גם בכמה ערים גדולות נוספות במחוזות שהותקפו. הסיבה לכך היא הרצון של ישראל להחליש את מעמדו של משטר האייתוללות, שממילא איננו פופולרי, ועל ידי כך פשוט לאיים עליו בהתקוממויות אזרחיות. בעבר הן שסילקו ממשלות באיראן, בהן משטרו של השאה.

המסר למתנגדי המשטר: הוא חלש

בהקשר זה צריך לזכור שיש מחוזות באיראן המיושבים על ידי מיעוטים אתניים המסוכסכים עם המשטר, ובראשם הבלוצ'ים על גבול איראן-אפגניסטן, הערבים באזור חוזיסטאן והכורדים בצפון. לכל המיעוטים האלו יש חשבונות עם המשטר, וכשאתה מראה להם שהוא חלש, זה בהחלט עשוי ליצור תגובת שרשרת, בעיקר אם הפגיעות ביוקרתו יהיו חוזרות ונשנות.
לפי דיווחים, הפגיעות היו בין השאר באזור חוזיסטאן, שבו כאמור יושב המיעוט האתני-ערבי שממילא מתקומם, ויש בו כמה תנועות גרילה הנלחמות במשטר. עובדה זו מעידה גם היא שהמתקפה הנוכחית נועדה לא רק לאותת משטר האייתוללות האיראני ולאיים עליו, אלא להחליש אותו בפועל ממש – שזו מטרה אסטרטגית ארוכת טווח שיש האומרים שרק אם היא תושג, ישראל תוכל לחיות בשלום ובשלווה במזרח התיכון, וגם האיום הגרעיני יוסר אם יתמוטט המשטר באיראן. אבל בעניין זה עוד חזון למועד.
לפי הדיווחים באיראן, מטרה מעניינת נוספת שהותקפה היא אזור פרצ'ין, שבו טהרן עשתה בעבר ניסויים שנועדו לאפשר לה לייצר את הנשק הגרעיני עצמו – מתקן הנפץ הגרעיני. אין מידע מוצק המצביע על כך שאיראן כבר חידשה את מאמציה לייצר את ראש הנפץ הגרעיני, אבל אם נכונים הדיווחים שהותקף המתקן בפרצ'ין, נראה שהמטרה הייתה לסכל את היכולת של טהרן לבצע ניסויים שיקדמו אותה בייצור הפצצה עצמה, אם וכאשר תחליט.
האמריקנים לא היו מעורבים ישירות בתקיפה הלילה באיראן, והם חוזרים ואומרים זאת במפורש. אין סיבה שלא להאמין להם, אבל הייתה להם תרומה עקיפה משמעותית להצלחת מבצע "ימי תשובה". אם טהרן תחליט בכל זאת לתקוף את ישראל, אז תגיע שעתם של האמריקנים להושיט לנו עזרה פעילה – אם ביירוט טילים בליסטיים ואם ביירוט כטב"מי נפץ וטילי שיוט – אם איראן תשגר אותם.
אפשר לומר שבישראל יש כעת מערכת הגנה אווירית משופרת בהרבה מזו שהייתה לנו באפריל השנה ובמתקפת הטילים הבליסטיים בתחילת אוקטובר – לא רק מפני שהאמריקנים הציבו סוללת THAAD בישראל, אלא גם בזכות שיפורים ותוספות שהוכנסו למערך ההגנה האווירי הישראלי, ולא היו בסבבים הקודמים.
ישראל הוכיחה הלילה כי היא יודעת לשלב בין אסטרטגיה, דיפלומטיה, מודיעין, טכנולוגיה ויכולת להוציא לפועל מבצעי אוויר מסובכים, שבהם משולבת היטב היכולת החמקנית של מטוסי ה-F-35 "אדיר" החדישים ומטוסי ה-F-15 "רעם" ו"בז" שבאפשרותם לשאת משקל כבד למרחקים ארוכים. בגלי התקיפה השתתפו עשרות מטוסים שרובם תודלקו באוויר מעל לשטח האויב, וגם זה הישג לא מבוטל.