בית הדין לעררים שחרר ממעצר לפני כשבועיים את ארליזה גרסייה דבו, מהגרת העבודה מהפיליפינים שנידונה לגירוש ושבנה דן בן ה-18 נולד בישראל, אך היא בכל זאת תצטרך לצאת מהארץ תוך חודש. ארליזה נעצרה בחודש שעבר על ידי פקחי ההגירה, והייתה במשך 12 ימים בכלא גבעון. בנה דן, תלמיד כיתה י"ב, נקרע בין הרצון להישאר במדינה שבה נולד וגדל לבין עזיבה כפויה עם אימו לפיליפינים.
2 צפייה בגלריה
דן וארליזה. "קיוויתי שייתנו לי להישאר עוד כמה שנים, שאראה שהוא מסתדר לבד"
(צילום: יריב כץ)
"כשזה קרה, הייתי בתחנת אוטובוס בדרכי לעבודה", היא משחזרת. "אמרתי להם שיש לי ילד בן 18, אבל הם הכניסו אותי לניידת ולקחו לי את הטלפון. רציתי להתקשר לדן ולהגיד לו איפה אני, אבל לא נתנו לי הזדמנות לדבר איתו. בכל רגע במעצר דאגתי לדן, בכיתי הרבה. התעוררתי באמצע הלילה בפחד. היה לי קשה לאכול ולישון", סיפרה ל-ynet.
בדיון בבית המשפט, כך סיפרה, היא בכתה המון: "אני לא פושעת. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את דן מאז שנעצרתי, והלב שלי נשבר. הם רוצים שאני אעזוב, ואז דן יישאר פה לבד. אני רוצה להישאר פה עם הבן שלי. קיוויתי שייתנו לי עוד כמה שנים, שאני אוכל לעזור לו למצוא עבודה ולימודים. שאני אראה שהוא מסתדר לבד, ואז אני אעזוב את המדינה".
ארליזה הגיעה לישראל לפני יותר משני עשורים כמהגרת עבודה, ועסקה בסיעוד על מנת לתמוך כלכלית במשפחתה בפיליפינים - שני ילדיה, הוריה המבוגרים, אחיה שהתמודד עם כשל תפקודי בכליות ונפטר לפני שנה ואחותה שחולה בסרטן השד. "הם היו צריכים תרופות וטיפול רפואי", היא מסבירה.
היא איבדה את ויזת העבודה שלה לאחר שדן נולד בישראל, מכיוון שהמעסיק שלה לא היה מעוניין בעובדת עם תינוק. בחלוף השנים עבדה בישראל בניקיון ובטיפול בילדים. "אני אם יחידנית, ויש לי אחריות כלפי המשפחה שלי בפיליפינים. איך אפרנס אותם? זה קשה לי מאוד".
דן ישראל גרסייה דבו, בנה, היה בהכנות למחנה קיץ בצופים כשגילה שפקחים של רשות האוכלוסין וההגירה עצרו את אימו, ושהיא מועמדת לגירוש מישראל. "הייתה לנו הפסקה מההכנות וכל החברים באו אליי", הוא משחזר. "הספקתי לראות את אמא יוצאת לעבודה, אבל שעה וחצי לאחר מכן חברה שלה התקשרה ושאלה למה היא לא הגיעה לשם. הייתי בהלם. התחלנו לחפש אותה ברחובות מלחץ. בערב היא התקשרה ואמרה שהיא בכלא. התפרקתי".
דן נולד וגדל בישראל. כמו נערים רבים בני גילו שסיימו לאחרונה כיתה י"ב, הוא פעיל בתנועת הצופים וחולם להתגייס לשירות קרבי בצה"ל, אולם לעומתם, הוא נקרע בשבועות האחרונים במציאות בלתי אפשרית בצל ההחלטה לגרש את אימו מישראל – להישאר פה לגמרי לבדו, במדינה היחידה שהוא מכיר, או לעזוב עם אימו לפיליפינים.
"זו המדינה שלי, גדלתי פה", הוא אומר. "למדתי פה הכול. אני רוצה לתרום למדינה, אני מרגיש שאני שייך לפה. לא נותנים לי להתגייס לצבא כי אין לי אזרחות, אבל תמיד חלמתי להיות לוחם ולשרת בגבעתי או בעוקץ". הוא סיפר כי הוא שאב את ההשראה להתגייס לגבעתי בעקבות רב-סמל סדריק גרין, לוחם החטיבה שנהרג באסון קריסת המבנים במרכז הרצועה בחודש ינואר.
"אני רוצה שאמא שלי תישאר איתי פה", מוסיף דן. "אפילו שאני בן 18, הגיל לא באמת משנה. אני צריך את אמא שלי פה לצידי, אני לא אוכל לחיות בלעדיה. אני מפחד שמשטרת ההגירה תעצור אותי, אני מרגיש שאני לא יכול להסתובב חופשי. זה מפחיד".
בשנים עברו, ממשלות שרון (2005) ונתניהו (2010) הכירו בכך שילדי מהגרים כמו דן הם ישראלים לכל דבר. "בית הדין לעררים קבע כי בקשתו של דן למעמד בישראל תיבחן אך ורק אם אימו ארליזה תצא מישראל", מסבירה שירה עבו, מנהלת המחלקה הציבורית במוקד לפליטים ולמהגרים.
לדבריה, "בפני המשפחה עומדת בחירה בלתי אפשרית בין שתי אפשרויות קשות מנשוא. דן, ישראלי כל חייו, צריך לבחור בין אימו שגידלה אותו לבדה לבין הסביבה היחידה שהוא מכיר, השפה והתרבות שעליה התחנך. בעבר הכירו בכך שילדי המהגרים הם ישראלים לכל דבר, שמדינות המוצא של הוריהם הן מדינות זרות עבור מי שגדלו כאן כל חייהם והתחנכו במערכת החינוך הישראלית. ההכרה הזאת הובילה לשתי החלטות ממשלה שהעניקו מעמד קבע, ובהמשך אזרחות, לילדים שהיו בדיוק במצבו של דן".
היא הוסיפה: "בני הדורות הקודמים של ילדי המהגרים השתלבו בכל תחומי החברה הישראלית, והפכו לאזרחים תורמים ומועילים. בני הדור של דן לא קיבלו את ההזדמנות הזאת, ולראשונה זה כ-20 שנה, בוגרי מערכת החינוך הישראלית הפכו למועמדים לגירוש". היא סיפרה כי המוקד לפליטים ומהגרים, יחד עם ארגון UCI ו-77 בני נוער ותלמידי תיכון, פנו בתחילת החודש לשר הפנים משה ארבל (ש"ס) בבקשה לשנות את המצב.
"ביקשנו משר הפנים שיהפוך את בני דורו של דן מישראלים בלב לישראלים על הנייר. בפסק הדין בעניינה של ארליזה, הדיינת באפי תם קראה לשר הפנים להשיב לפנייתנו ולהכריע בסוגיה הזאת. השר ארבל לא יכול להמשיך ולהתעלם, הגיע הזמן לעשות את הדבר המתבקש והנכון, ולהכיר גם בדור הנוכחי של ילדי המהגרים כישראלים לכל דבר", אמרה עבו.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "גברת ארליזה גרסיה היא אזרחית פיליפינית, שנכנסה לישראל בשנת 2003, באשרת עבודה. האשרה שבידה פגה כבר בשנת 2006 ומאז למעשה, כ-18 שנים, שוהה בישראל ללא אשרה מוסדרת, תוך הפרת החוק. בשנת 2006 נולד בנה, כיום בן 18, שאביו שב לחיות בפיליפינים. בנה, גם הוא שוהה בלתי חוקי בישראל. בנוסף, לאם שני ילדים נוספים בפיליפינים. לאור האמור, ולאור העובדה כי אינה חוקית שנים רבות, הוצא כנגדה צו הרחקה ועליה לשוב לחיק משפחתה".
