לשרה מרב מיכאלי יש הרבה ביטחון עצמי. בראיון שקיימה לאחר בחירתה לראשות מפלגת העבודה היא אמרה: "עשיתי סקר שהראה לי שהמותג 'מרב מיכאלי' יותר חזק מהמותג מפלגת העבודה. אמרו לי, 'מפלגת העבודה היא מותג שעושה לך נזק, שסוחב אותך למטה. תקימי מפלגה משלך ותיהני מיתרונות המותג שלך'". אבל מיכאלי הייתה מוכנה לסכן את שמה ואת המותג הנלווה אליו והביאה את "העבודה", שדשדשה סביב אחוז החסימה, לשבעה מנדטים. בהחלט, ראוי להערכה.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• ומה עם ההסתה במערכת החינוך שלנו?
• לערבים יש שעיר לעזאזל: הדרוזים
• מסיבת הדבקה היא רולטה על חיי ילדים
• הם הפילו את ביבי, אבל הם נכשלו
אלא שיכול להיות שמיכאלי סבורה גם שהמותג האישי שלה חזק יותר מן המותג של הפוליטיקה בישראלית. לפחות כך היא התנהלה בשניים מן האירועים המתוקשרים לאחרונה. הראשון התרחש אחרי שח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה דרשה בדיון בוועדת הכספים למנוע מתן הטבות מס לעמותת הימין "עד כאן", בכפוף לבחינה של רשות המסים. לטענתה, "גוף שרודף פעילי שלום וזכויות אדם, במעשים פליליים ומפוקפקים, עם תורמים אנונימיים, לא צריך לקבל את כספי המדינה דרך הטבות מס". הוועדה לא אישרה את ההטבות עד לבדיקת הטענות.
זוהי פעילות מתבקשת של נציגת העבודה, התואמת את עמדות מפלגתה. העובדה שהיא נמצאת בממשלה שיש בה גם מפלגות ימין לא צריכה להיות גורם מרתיע במעשיה. השותפות מן השמאל נדרשות לשמור על זהותן האידיאולוגית במסגרת אותן מגבלות שנטלו על עצמן שלא לעסוק בנושאים מדיניים.
לזימי דיווחה על הישגה בטוויטר ברוח התקשורת החדשה: לא צייצת, לא עשית. מיכאלי לא התאפקה ושיתפה את הציוץ הזה בהודעה משלה, בתוספת המילים: "רק התחלנו". למה התכוונה המשוררת? מפלגת העבודה כוללת שבעה חברי כנסת בסך הכול, שזה לא מספיק בדיוק להמשך ההתחלה, אלא להתחלת הסוף של היחסים עם ימינה ותקווה חדשה. בהתאם, השרה איילת שקד שיתפה את מיכאלי בציוץ משלה והוסיפה את המשפט: "וסיימתם. אחרי הבדיקה ברשות המסים, הנושא יחזור לדיון בוועדת כספים ו'עד כאן' תאושר".
גם הליכוד, שמחפש כל העת בקיעים בקואליציה, תקף: "ממשלת השמאל של בנט, שמינתה את תומך המחבלים וואליד טאהא לראשות ועדת הפנים, העבירה היום החלטה מבישה בוועדת הכספים - למנוע את מימון עמותת 'עד כאן' שפועלת נגד ארגוני החרם על ישראל ובעד לוחמי צה"ל".
מה בדיוק הרוויחה מיכאלי מן ההתכתשות הזו בביצה המשפחתית של הממשלה מלבד פרסום שורת מחץ מתריסה ומיותרת? הרי היא מכירה היטב את הנפשות הפועלות במפלגות הימין, שחלקן גר בהתנחלויות ביהודה ושומרון ונתונות ללחצים קבועים של מתפללים בבתי הכנסת שלהם.
אותו דפוס של יהירות בעייתית התגלה גם בפרשת הנסיעה שלה לארה"ב. כתב חדשות 12 ירון אברהם פרסם שהיא נסעה "לחופשה פרטית", בניגוד להמלצות משרד הבריאות לאזרחי ישראל. זוהי חדשה בעלת ערך עיתונאי, מה גם שהניסוח לעיל התקבל בתגובה מלשכתה של השרה.
מיכאלי, שהייתה אשת תקשורת, ידעה היטב שהדברים יפורסמו ברוח זו ולא טרחה למנוע אותם. המדובר היה בסך הכול בפנייה של עיתונאי אחד שניתן היה לבקש ממנו לדחות את פרסום הידיעה, גם בלי להיכנס לפרטי סיפור הפונדקאות. אברהם כתב בטוויטר: "חבל שלא אמרה אמש כשפניתי אליה, אפילו לא ברמז - שיש סיבה רפואית או אחרת שבגינה טסה. כמובן שהייתי גונז את הפרסום בו במקום".
יכול להיות שמיכאלי סבורה שהמותג שלה חזק יותר גם מזה של התקשורת, והיא יכולה לנהוג בהתנשאות ולהכשיל אותם ובאותה הזדמנות גם לשים ללעג את מדיניות הממשלה, ולו גם באופן זמני.
ד''ר ברוך לשםנכון שגם לאיש ציבור יש זכות לפרטיות, בעיקר כשמדובר בנושא אישי ורגיש כמו פונדקאות. מצד שני יש לו גם חובה כלפי האזרחים לתת דוגמה אישית בתקופת משבר רפואי קשה. ניתן היה לפתור את הסתירה בין שני העקרונות האלה בקלות, בשיחת אוף רקורד מול העיתונאי, אלמלא יהירות היתר שבה נהגה מיכאלי.
בדרכה של הממשלה הזו טמונים מוקשים רבים מטבע הרכבה, ואלה צפויים להתפוצץ בהמשך בגלל מחלוקות בנושאים מהותיים. לא צריך להוסיף עליהם בעיות אגו שמשרתות רק צרכים פסיכולוגיים.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
