מפקד כלא גלבוע בוועדת הבדיקה הממשלתית
(צילום: מאיר תורג'מן)
גרסת ההגנה של מפקד הכלא שהובך הפכה למתקפה על נציבת שירות בתי הסוהר: בוועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת ששת האסירים הביטחוניים מבית הסוהר גלבוע בתחילת ספטמבר, נשמעה הבוקר (יום ד') עדותו של מפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית. ynet העביר דיווח חי מעדותו.
"הלך הרוח נגדי קשה מאוד מליל האירוע, הואשמתי כאחראי למחדל מליל הבריחה בכל אמצעי או דרך שהייתה כאשם בבריחה", אמר בן שטרית בפתח עדותו. "סומנתי על ידי נציבת שירות בתי הסוהר (רב-גונדר קטי פרי) כאחראי לאירוע וכמי שכשל. היא פנתה לשר לביטחון הפנים להדיח אותי עוד לפני בדיקת האירוע".
הוא הוסיף: "אמנם שימשתי כמפקד כלא גלבוע, אבל הקפיצה של נציבת שב"ס הייתה נמהרת, אולי בגלל הלחץ הציבורי שהיה עליה להתפטר, היא חיפשה שעיר לעזאזל. אני אב לילדים ובן להורים, התחושה קשה שמשאירים אותי לבד להתמודד, עברתי ימים קשים".
בן שטרית, שנכנס לתפקידו כמפקד כלא גלבוע בתחילת השנה, הגיע לוועדה מלווה בפרקליטיו - עורכי הדין סיון האוזמן ועודד סבוראי. יו"ר הוועדה, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, אמר לפני תחילת העדות: "אתה מופיע כעד ורשאי לא לומר דבר שעלול להפליל אותך. אתה הראשון שנחקר משמעותית כי היית מפקד הכלא, נחקור גורמים בשב"ס מתחתיך ומעליך".
מפקד הכלא הוסיף: "זה כלא מורכב וביטחוני, הוא התנהל כחצי שנה לפני כניסתי ללא מפקד קבוע. חצי שנה כלא ללא מפקד, שמתנהל על ידי ממלא מקום זה חריג, אולי כתוצאה מהיעדר מממשלה קבועה וחילופי שרים במשרד לביטחון הפנים הקידומים בארגון נתקעו.
"בתקופת החפיפה היינו בתחלואת קורונה גבוהה שהשפיעה על התנהלות כלא גלבוע, קיבלתי אחריות גם על כלא שאטה והפכתי למפקד בכיר בשני המתקנים. אני חייב לציין שכשבועיים אחרי כניסתי לתפקיד, מפקד המחוז הצפוני מודיע לי שהסגן שלי עובר לכלא אחר. במשך שלושה-ארבעה חודשים הייתי בלי סגן. ראיתי בזה אתגר ועבדתי קשה לילות, חגים, שבתות. ראיתי בזה אתגר פיקודי ומבצעי".
בן שטרית הגיש במהלך עדותו מסמכים שלדבריו מגבים את טענותיו על מצבו האמיתי של הכלא טרם בריחת האסירים. "עמד לרשותי תקציב משקי קיומי של 130 אלף שקלים בחציון 2021 שנועד למחיה של האסירים, כמו מזרנים, מטבח, חומרי ניקוי, ביגוד לאסירים. כל מה שלא תקציב קיומי לא באחריותי, בפרט בתחומי הביטחון. כל דרישה מבצעית-טכנולוגית אני לא מוסמך לקנות או להזמין, רק המחוז עונה לכל דרישה מבצעית-ביטחונית, בפרט בתחום האבטחה והביטחון".
מפקד הכלא הגיש לחברי הוועדה "מסמך דרישות מבצעיות בגלבוע", ואמר: "למשל מנעולים זה דרישה מבצעית, אבל אין לי סמכות אפילו לרכוש עצמאית מנעול לצורכי אבטחה. היה לי פער מהותי בין צורכי הביטחון שעלו בשטח לבין ההחלטה של המחוז. למפקד הכלא אין כל סמכות".
חבר הוועדה אריק ברבינג ("האריס") שאל את בן שטרית: "היית בעבר קצין מטה, למה את מופתע? הרי הכרת את התופעה". על כך השיב מפקד הכלא: "בינואר 2021 הייתה לנו דרישה ביטחונית - לשפר את מערך התאורה והיא לא מומשה עד כה. הייתי בדילמה כמפקד כלא, האם אני קונה שמיכה או מעיל לאסיר או להחליף נורות במסגרת הדרישה המבצעית לאבטחה.
"מאז ינואר אני מוציא המון תזכורות ועד היום לא שופר המערך בתחום התאורה ההיקפית, שזה משמעותי לצורכי אבטחת הכלא". מדבריו של בן שטרית עלתה תמונה קשה שלפיה שירות בתי הסוהר מתנהל ללא כסף ובצורה מסורבלת. "אני מגיע לכלא ורואה שאין מחסום. שואל 'למה אין זרוע של מחסום שאמורה למנוע כניסה של בלתי מורשים?' ופונה בדרישה מבצעית לחסום כניסת כלי רכב למתחם ההיקפי של הכלא.
"בפברואר דרשתי מיד זרוע למחסום כדי למנוע כניסת בלתי מורשים שהיוו סכנה לאבטחת הכלא. שנה המחסום הזה לא קיים וזה לא עניין איש. בסופו של דבר, רק ארבעה חודשים אחרי התקינו מחסום. באופן תדיר אתה שומע בישיבות פערים של כוח אדם ודרישות מבצעיות".
לנוכח דבריו הביעו חברי הוועדה תמיהה כיצד קצין ותיק מציג תמונה שלפיה זו פעם ראשונה שהוא נתקל בפערים של כוח אדם ודרישות מבצעיות. בן שטרית השיב: "בסוגיית כוח האדם, כמפקד כלא אין לי יכולת להשפיע על גיוס סוהרים לגלבוע או תקנים. הגורם המגייס זה הנציבות והמספח המחוז. לא מעט בתי סוהר פועלים בתת כוח אדם".
בהמשך עדותו פירט בן שטרית את סדרי הכוחות של אנשי הסגל בכלא, והדגיש שוב את המחסור בכוח אדם: "כלא גלבוע אמור לפעול עם 212 אנשי סגל, בפועל היו 170 אנשי סגל שזה אומר פחות 42 אנשי סגל בניהול הכלא". הוא הוסיף: "בכלא גלבוע יש שישה מגדלי אבטחה, בפועל יש תקן לשני מגדלים לאיוש מתוך השישה. שני המגדלים שפעלו צפו על שני קטעים בחומה, אני דרשתי לאייש עוד מגדלים".
חבר הוועדה ברבינג תהה: "למה לא איישו את ארבעת המגדלים הנוספים? ארבעה מגדלי אבטחה לא אוישו למרות שכך נבנה הכלא, עם שישה מגדלים". בן שטרית: "הוספתי מיוזמתי עוד איוש למגדל נוסף מתוך כוח האדם הקיים. אם היה לי כוח אדם - כל ששת המגדלים היו מאוישים בסוהרי הבטחה. עשיתי פעולות 'שובר שגרה' ומדי פעם איישתי את המגדלים הריקים כדי לתת תחושה שיש בהם סוהרים".
בן שטרית אמר עוד כי בעקבות הבריחה של ששת האסירים הביטחוניים, "שעה לאחר מכן כל ששת המגדלים אוישו. עכשיו ירדתי לאיוש של שלושה מגדלים אחרי שהאסירים הביטחוניים פונו". כמה ימים בלבד אחרי שנציבת שב"ס בעצמה הלינה על הכשלים הטכנולוגיים בבתי הכלא, אמר בן שטרית: "בשב"ס הטכנולוגיה מיושנת ולא עדכנית ובפרט בכלא גלבוע.
"האמצעי שעומד לרשות סוהר פטיש בתוך הכלא זה פטיש גומי שבאמצעות הקשה על הקירות או על הרצפה הוא אמור לזהות חללים לפי חוש השמיעה שלו. זה די דומה לאיך שבודקים אבטיח כשקונים בשוק, זה הדבר הראשון שסוהר לומד בבדיקת אמצעי אבטחה פיזיים. זה האמצעי היחיד שהיה ברשותנו בכלא גלבוע - פטיש. אחרי שסוכל ניסיון הבריחה ב-2014, נכתב כבר אז כלקח שהיה צריך לשדרג את האמצעים הטכנולוגיים ומאז לא נעשה דבר. הסוהר נשאר עם פטיש גומי והאוזן שלו אמורה לזהות את הצלילים.
"ערב הבריחה היו 600 אסירים, מתוכם 250 פליליים והשאר ביטחוניים מהקשים ביותר. רבים מהם עם דם על הידיים. בית הסוהר הוגדר ככלא עם ביטחון מרבי. זה כלא שמכיל ראשי ארגוני פשע, עדי מדינה, אסירים מיוחדים, ישב אצלנו שר לשעבר, עברייני מין, חולי נפש, חולים כרוניים וכולם לצד האסירים הביטחוניים. זה בית סוהר מעורב שדורש קשב ודרישה לאסירים הפליליים שזקוקים להליכי שיקום בניגוד לאסירים הביטחוניים שלא מקבלים".
בהמשך עדותו ציין בן שטרית שוב שעם כניסתו לתפקיד גילה רק שני מגדלי שמירה מאוישים. לדבריו, "יזמתי ודרשתי פגישת עבודה עם מפקד המחוז ודרשתי ממנו לאייש מגדל נוסף כדי לתת מענה אבטחתי סביר. פער נוסף בעמדת ברזל שגיליתי זה שלא היה סמל באגף. המגדל שמתחתיו אירעה הבריחה אויש עצמאית על ידי ובעקבות החלטת המחוז ביטלו את איוש המגדל שמתחתיו נפער הבור מעבר לחומה ודרכו יצאו האסירים אל החופש.
"ביום הבריחה המגדל הזה לא היה מאויש. תכלית איוש המגדל היא שסוהר נמצא במגדל עם נשק חי ואמור להתריע על כל תנועה חשודה צמוד לחומה משני הצדדים שלה, מתוך הכלא ומחוץ לחומה. סוהר הביטחון שמאייש את החומה, אמורה למנוע בריחות ולזהות אותן בזמן אמת כשהבריחה מתרחשת או מתריע על כל תנועה חשודה". בדבריו אישר בן שטרית את חשיפת ynet כמה ימים לאחר ההימלטות, שלפיה מגדל השמירה מעל פתח יציאת המנהרה שחפרו האסירים נותר מיותם.
מפקד הכלא אמר עוד: "בעקבות ההחלטה של מפקד המחוז, ירדנו משלושה מגדלים לשני מגדלים מאוישים. ויתרתי על מגדל ח' (הסמוך לזירת ההימלטות) והחלטתי לאייש שני מגדלים בשתי פאות רגישות יותר. עם רדת הלילה איישנו את מגדלים ו' ו-ט'. בסיכום עבודת המטה מ-27 ביוני 2021 יש מסמך טופס אישור הורדת מגדל המחוז הצפוני. היה לנו גם פער של פנסי יד וזרקורים לזקיפים במגדלים".
חברי הוועדה שאלו "הורידו מגדל, למה לא חשבת על פתרון טכנולוגי כמו מצלמה או פנסים ועוד שייתנו מענה לפער בכוח אדם של סוהרי הביטחון?". בן שטרית השיב: "מפקד מחוז נותן פקודה להוריד מגדל באבטחה כשאתה אומר שאתה מתנגד כמפקד הכלא". חברי הוועדה: "למי עוד פנית?". בן שטרית: לא נהוג לדלג על מפקד המחוז". חברי הוועדה: "הרמת דגל מול חטיבת הביטחון בגוף המטה?". בן שטרית: "זה לא תפקידי לפנות למטה, הוא עובד מול המחוז והם אמורים לעבוד מול המטה בעניין פערי האבטחה".
עורך דינו של בן שטרית מגיב לעדות
(צילום: מאיר תורג'מן)
מפקד הכלא הציג מסמך סיכום מישיבה ב-22 בינואר 2021 תחת הכותרת "סימנים מעידים על סימנים לבריחה של אסיר בהפרדה". הוא סיפר כי "אסיר פלסטיני שמוגדר חולה נפש הצליח לשחרר ברגים באסלה וזה סימן מעיד לבריחה. זה יכול להיות בור ירידה לתחילת חפירת מנהרה. פריט שהוזז בכלים שאין ברשות האסיר, הזזת אסלת החרסינה, זה סימן מעיד לבריחה".
"אנשי המודיעין חשבו שהם שולטים במודיעין"
אחר כך סיפר בן שטרית כי בפברואר השנה הוא עשה הערכת מצב בנוגע להברחת טלפונים ניידים לכלא. הוא סיפר כי הוברחו לכלא גלבוע 10 מכשירים. השופט בדימוס פינקלשטיין שאל: "זה תקין?", ובן שטרית השיב: "10 סלולר זה מספר נמוך לכלא ביטחוני שיש בתוכו מאות מכשירי סלולר ויותר משודרגים".
בהתייחסו להימלטות האסירים עצמה אמר בן שטרית: "ייתכן שהייתה הונאה, שאסירים נתנו מידע על טלפונים סלולריים כדי לתת תחושה של שליטה במה שקורה מודיעינית בכלא ואנשי המודיעין חשבו שהם שולטים במודיעין ולא דמיינו שנחפרה מנהרה. אין לי מושג איך חפירת המנהרה לא נחשפה.
"להערכתי, האסירים הביטחוניים הונו אותנו במידע שסיפקו לנו בכלא כדי שנרגיש שאנו בשליטה על מה שקורה בכלא. סיפקו לנו מידע על סלולריים, על שביתות רעב צפויות. בתא הזה שממנו ברחו בוצעו בדיקות של יחידות מחוץ לכלא, ובסיכום דיווחו שאין ממצאים בתא בזמן שמתנהלת חפירה מתחת לתא ומתוכננת בריחה".
בן שטרית סיפר כי בכלא גלבוע הותקנה מערכת מיסוך לחסימת שיחות מטלפונים מוברחים. "הנציבה משיקוליה בחרה שלא להפעיל את המיסוך. רציתי להפעיל את המערכת מחודש מרץ 2021, היא הייתה מוכנה להפעלה ואף עדכנתי את הנציבה שאני ערוך להפעיל את המיסוך, אבל הנציבה לא אישרה להפעיל".
חברי הוועדה התקשו להבין מדוע בן שטרית לא עשה משהו אקטיבי ולדרוש את הפעלת המיסוך. מפקד הכלא צייר תמונה שלפיה נאלץ לעמוד חסר אונים מול מציאות קשה וכושלת שפועלת בתת-תנאים, בפרט בתחומי כוח האדם והטכנולוגיה שמאוד מיושנת. "לא חששתי משום אסיר, ברגע שהיו מאשרים לי הייתי מפעיל את מערכת המיסוך".
בן שטרית סיפר על עבודת בינוי שנעשתה בכלא אחרי ניסיון הבריחה ב-2014. "הייתה אמירה שנבנתה 'כספת'. העובי מדוד ומצולם, העובי של רצפת התא באותו פתח מנהרה הוא 10 סנטימטר בטון. לא היה מיגון מתחת למרצפת. הייתה המלצה להתקין מערך מצלמות ורכב סיור שיסייר מסביב לחומות. קיבלתי מספר שעות אחרי הבריחה שני רכבי סיור ונאמר שרצפת התאים תוכפל ותחוזק. הומלץ על הקמת מכשול תת-קרקעי בסגנון הגבול בעזה. כל ההמלצות מגיעות שעות ספורות אחרי הבריחה".
יו"ר הוועדה השופט בדימוס פינקלשטיין אמר: "שבע שנים מאז ניסיון הבריחה הקודם, רק הנציבה הייתה אמורה לבדוק את עובי הבטון? לא עשיתם דבר בשטח". בן שטרית התגונן: "מבחינתי, הדרך לצאת מהכלא דרך תאי השירותים חשבתי שתוקנה ונחסמה. בדיעבד התברר שלא נעשה דבר".
פינקלשטיין המשיך להקשות: "הכלא נבנה על קלונסאות עם עיר תחתית, האם זה היה בראש שלך שיש חללים מתחת לתאים?". בן שטרית: "במחשבה שלי שהחללים טופלו והחלל מתחת לתא שאפשר את ניסיון הבריחה הקודם טופל ונאטם. אני יודע שמ-2014 ניסיון הבריחה דרך השירותים הופיע בתחקיר ואני במחשבה שלי שהחללים טופלו".
במהלך העדות התברר שסוהר בכלא אמור לסרוק קרוב ל-100 מצלמות בכל משמרת. חברי הוועדה ניסו להבין כיצד סוהר אחד אמור לסרוק 100 מצלמות, ובן שטרית הגיב: "אני לא קבעתי את תורת האבטחה של שב"ס".
חברי הוועדה הביעו שוב תמיהה מדוע בן שטרית לא נקט פעולה אקטיבית על מנת לשנות את כל מערך התנהלות שב"ס בתפקידו כמפקד כלא. "שבועיים אחרי כניסתי, בפברואר 2021, נערכה ביקורת", אמר בן שטרית. "במאי 2021 נערכה ביקורת בהפתעה. נחתו עליי בחמש בבוקר עם בדיקה מקיפה של כל פעולות הביטחון. נערכה ביקורת מחוזית, נבדקו כלל הליקויים מהביקורת בפברואר שאג"מ המחוז ביצע. הסיכום היה 'כלל הפערים טופלו ותוקנו'. הביקורת עברה בהצלחה".
בן שטרית נשאל האם היו סיכומים ולקחים בעקבות תרגילי בריחה. "אני רוצה להאמין שטיפול שורש מקדים היה מונע את הבריחה", השיב מפקד הכלא. "בשום פעולה שביצענו לא איתרנו את המרצפת שמתחתיה נחפרה המנהרה. עין חיצונית אולי הייתה עולה על מה שהסוהרים פספסו". חברי הוועדה הקשו: "כל חצי שעה צריך לבדוק שיש אסירים - זה לא נעשה". בן שטרית: "עובדתית, גם אחרי שהשישה ברחו, הדיווחים הכתובים של סוהרת היו שהיא רואה אותם בתא. זו חיילת שעברה קורס סוהרים".
אחרי שנשאל האם זו לא אחריות מפקד הכלא "לעשות מעשה", הפנה בן שטרית את האחריות לנציבות ולמטה שמעליו במחוז. "הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לדרוש מהרמה מעליי אין לי פנקס צ'קים פתוח לרכוש כל מה שאני צריך. נכתב ונחתם בכל הבדיקות שעשינו עד ספטמבר שהן נמצאו תקינות. היומן בידי המשטרה שחוקרת".
חברי הוועדה ביקשו לקבל את התייחסות מפקד הכלא על טענת אסירים שהעירו על חול בביוב. "לא קיבלתי דיווח חריג על חול בביוב", אמר בן שטרית. "על מציאת חול זה פעם ראשונה שאני שומע על זה פה בוועדה. יש בבית הסוהר אדם שתפקידו לעשות את הבדיקות. בליל הבריחה לא עבדו כראוי. אם היו לי יותר אמצעים, יותר משאבים, הייתי חזק יותר".
חברי הוועדה אמרו לסיכום הדיון כי לטעמם אנשים בכל הדרגים לא ביצעו את עבודתם כנדרש. בן שטרית השיב: "האחריות שלי היא על מה שנתון בסמכותי. אם היו לי יותר אמצעים ויותר משאבים הייתי חזק יותר. אם היה לי רכב סיור לפני הבריחה, האסירים היו נתפסים כי רכב הסיור היה מבצע לפחות פעמיים-שלוש סיבוב ומאתר את הבריחה. מהרגע שהראשון יצא מהמנהרה, עברו 20 דקות עד שהשישי יצא".
בן שטרית התייחס בדבריו גם להדחתו של קצין מודיעין מכלא גלבוע לאחר שב-2017 נטען כי הורה לכאורה להציב סוהרות שהוטרדו מינית באגף עם אסיר ביטחוני כדי להשיג "שקט תעשייתי". בן שטרית כינה זאת "סרסור בחיילות חובה על-ידי אסירים ביטחוניים", והוסיף: "סימנתי לעצמי איך אירוע כזה לא קורה בכלא. ראיתי זאת כחובה, הן היו עבורי כמו הילדים הפרטיים שלי. זה היה נר לרגליי".
פרי התכוונה להדיח, מנדלבליט בלם
נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר פרי, שרבים רואים בה כאחראית למחדל הבריחה, התכוונה להדיח את בן שטרית לאחר ההימלטות ובכך לסמן מבחינתה את האחראים שצריכים לשלם מחיר אישי. ואולם, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא אפשר מהלך של הדחה על מנת לאפשר לוועדה לשמוע את העדים - ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטות הקשות.
אירוע בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע שאותו כינו "הכספת" שנפרצה בקלות, חשף התנהלות שלומיאלית ורשלנית בכל דרגי הפיקוד בכלא - מסוהר הביטחון דרך הקצינים, מפקד הכלא, מפקד המחוז הצפוני וקצין האג"מ שלו ועד לנציבה פרי וכמה סגנים שלה.
דקות ספורות אחרי שנתגלתה הבריחה היא קיבלה את הכינוי "יום הכיפורים של השב"ס". שישה מחבלים נמלטו מהכלא הביטחוני במנהרה שחפרו והובילה אותם אל מחוץ לחומות הכלא. תוך שבועיים מיום הבריחה כל האסירים נתפסו והחזרו לבתי הכלא.
התייחסות נציבת שב"ס קטי פרי לבריחה מהכלא
(צילום: דנה קופל)
המצוד אחר ששת האסירים הסתיים באמצע ספטמבר עם לכידתם של איהם קממג'י ומונאדל אינפיעאת בג'נין שבתחומי הרשות הפלסטינית. לוחמי הימ"מ של משמר הגבול יחד עם כוחות מיוחדים של שב"כ וצה"ל נכנסו לחלקה המזרחי של העיר ועצרו את המחבלים ללא התנגדות.
ארבעת המחבלים הנמלטים האחרים - מחמוד עארדה, מוחמד עארדה, זכריא זביידי ויעקוב קאדרי - נתפסו מוקדם יותר בתוך שטח ישראל.
בחודש שעבר הוגשו לבית משפט השלום בנצרת כתבי אישום נגד ששת המחבלים. מיוחסת להם רק בריחה ממשמורת חוקית, ובאישום אין עבירות ביטחוניות. העונש המקסימלי על עבירה זאת הוא שבע שנות מאסר. חמישה אסירים בכלא הואשמו בסיוע למחבלים שנמלטו.
פורסם לראשונה: 09:17, 24.11.21
