שלום בנימין. אתה יכול להיכנס. התכנסנו כאן כי אנחנו דואגים לך. כן, מה שאתה שומע. זה מה שקורה כשחיים זמן רב במחיצתו של מישהו או משהו שהפחיד אותך פעם, פעמיים, שלוש. הפחד חולף. את מקומו תופסת חיבה משונה. ענף העץ המגרד את חלון חדר הילדות הופך להיות זה שאנחנו מלטפים באהבה בבגרותנו. אתה כבר שלושה עשורים חלק מחיינו. כשהכרנו אותך עיתונים היו עשויים מנייר, סרטים היו עשויים מפלסטיק וטלפונים היו מחוברים לקירות. שב. אנחנו נעביר את הכרית בינינו וכל אחד מאיתנו יגיד לך דבר אחד שלדעתנו אתה צריך לשמוע, במסגרת ההתערבות הזו. באמריקנית, השפה המועדפת עליך, קוראים לזה אינטרבנשן.
א. זה נכון שנבחרת לקדנציה שישית. אבל הניצחון שלך לא ביטא המיית לב היסטורית של רוב בית ישראל שהתייפחו אל תוך הכרית מדי לילה. כמו שהאמריקנים אומרים, You clawed your way back. בציפורניים. בשיניים. על שברי מנדטים וזכוכית. עם בחירות שלישיות, רביעיות, חמישיות. אחרי שיחות ליליות עם בעלה של עידית סילמן ואיחוד איתמר בן-גביר עם בצלאל סמוטריץ'. על גדות הבריכה בקיסריה אולי החליפו שני אלה מבטים ביניהם והמתיקו סוד, כמו ילדים שובבים התוהים מה יקרה אם ידחפו את סבא למים.
ב. אתה קבלן הביצוע של סיפוח כל שטחי יהודה ושומרון - או הגדה המערבית כמו שאתה קורא להם לפעמים באנגלית - למדינת ישראל והפיכתה למדינה יהודית ולא דמוקרטית, שבה לפלסטינים תינתן זכות לבחור בין גירוש לבין תושבות נטולת זכות הצבעה. זה השיח בתוך הממשלה שלך כשאתה יוצא מהחדר להפסקת שירותים קצרה. בעיני רוב הממשלה שלך, זו הסיבה המדינית שנבחרת, ורק זו. בעיני רוב שותפיך, הרואים בך חמור שימושי, זו המטרה של פסקת ההתגברות. לא המשפט שלך וגם לא ביצור המשילות. "אתם זמניים פה!", זעק לא מזמן מי שהיום הוא שר האוצר שלך והאחראי על המינהל האזרחי, לעבר חברי הכנסת הערבים. אתה יודע מה התוכנית ארוכת הטווח של הציונות הדתית ואתה יודע שאין לך ולילדיך עתיד במדינה כזו. יש כתמים שאי אפשר להסיר מהשטיח גם אם מעמידים עליו את שולחן הממשלה.
ג. לא "הבאת ארבעה הסכמי שלום בארבעה חודשים" עם מדינות ערב. הבאת אפס הסכמי שלום ב-15 שנה. נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ החליט על "הסכמי אברהם" בלי שום קשר אליך. זה אותו הטראמפ שאמר, אחרי שהפסיד ונשאל מה הוא חושב עליך, "פאק הים". זו לא הייתה דרכו להגיד שאתה מדינאי דגול.
בעז גאוןאסנת בן דבד. רצית שהקדנציה הזו תהיה סימן הקריאה של הקריירה הפוליטית שלך, אנחנו יודעים את זה. בקצב הזה, זה לא הולך לקרות. סליחה. זה מה שקורה למי שמשקר לעצמו ובגלל זה כולנו כאן, היום – כדי לשקף לך את המצב שאתה מבקש להדחיק.
עכשיו קח את הכרית. תנשום עמוק ותחשוב מה אתה רוצה להגיד לנו, בכנות הפעם, חודש מתום הקמת הממשלה שעמלת כה קשה להקים, ולא מתוך עמדת הקורבן. מה אתה באמת מרגיש, עמוק בלב, על ערוב הקריירה שלך. האם אתה גאה בה או מתבייש בה? האם מדובר בשיא או שפל? אנחנו באמת ובתמים רוצים לשמוע.
- בעז גאון הוא מחזאי וסופר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
