כן הפר את הסדר ניגוד העניינים, אך לא ביזה את בית המשפט: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קובעת כי הדברים בנאום שבו אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו "אני נכנס לאירוע", בהתייחסו לכוונתו לעסוק באופן ישיר ביוזמות שנוגעות למערכת המשפט, מהווים פעולה שנוגעת בניגוד עניינים. עם זאת, בתגובתה לעתירה שביקשה לקבוע כי נתניהו ביזה את בית המשפט, ציינה בהרב-מיארה כי אין מקום להיעתר לכך.
"כדי לבסס, מבחינה משפטית, טענת ביזיון, יש לעמוד בתנאים מוגדרים, שאינם מתקיימים במצב הדברים הנוכחי", ציינה היועמ"שית בתגובתה לבג"ץ, אך הבהירה מיד כי "עמדה זו לעניין הבקשה, אינה משנה מחובתו של ראש הממשלה לקיים את הדין ולהימנע מפעולה בניגוד עניינים".
ההצהרה של נתניהו לתקשורת
(צילום: לע"מ)
בתגובה הדגישה בהרב-מיארה כי "בית המשפט כבר קבע כי ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה הוא חריג בטיבו ובעוצמתו. במצב חריג זה, על ראש הממשלה להקפיד הקפדה יתרה על הכלל שאוסר על פעולה במצב של ניגוד עניינים".
"הקואליציה בראשותו של ראש הממשלה קידמה יוזמות לשינויים מהותיים במערכת המשפט, אשר אם ימומשו צפויים גם להיטיב עמו לעומת המצב הקיים, בכל הנוגע למשפטו", הוסיפה בהרב-מיארה ואמרה כי עליה "מוטלת החובה, המתחייבת מהדין ומפסיקתו של בית המשפט, להבהיר מהן ההגבלות הרלוונטיות מתחום ניגוד העניינים החלות במצב דברים זה".
"בלא קביעת מגבלות רלוונטיות והקפדה עליהן, עשוי ראש הממשלה להימצא בהפרת דין שיטתית ומוצהרת", סיכמה היועמ"שית ואמרה כי אם נתניהו מתנגד לכך, הוא יכול לעתור בעצמו. "ככל שראש הממשלה חולק על אופן יישום המגבלות שנקבעו, באפשרותו להעלות את טענותיו בפני בית המשפט במסגרת הליך מתאים".
"אעשה כל שביכולתי כדי להגיע לפתרון"
נתניהו התייצב מול המצלמות לפני שבוע וחצי אחרי אישור החוק שימנע את הוצאתו לנבצרות, והודיע כי הוא מתכוון להיכנס למגעים לפשרה על חקיקת המהפכה המשפטית, בניגוד להסדר ניגוד העניינים איתו. בנאום המדובר ציין נתניהו: "עד כאן. אני נכנס לאירוע. אני שם בצד כל שיקול אחר ולמען העם שלנו והמדינה שלנו אעשה כל מה שביכולתי כדי להגיע לפתרון".
יום לאחר מכן הגיבה בהרב-מיארה לנאומו של ראש הממשלה נתניהו, וציינה במכתב שהפנתה אליו: "הצהרתך בלתי-חוקית ונגועה בניגוד עניינים. הפרת את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה בהיותך ראש ממשלה הנאשם בפליים, עליך להימנע מנקיטת פעולות אשר מעוררות חשש סביר לקיומו של ניגוד עניינים בין האינטרסים האישיים שלך הנוגעים להליך הפלילי לבין תפקידך כראש ממשלה, ולשם כך לפעול בהתאם לחוות הדעת אשר ניתנה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה למניעת ניגוד עניינים".
היועמ"שית אף הזכירה אז את מכתבה לנתניהו מ-1 מפברואר, שבו קבעה כי עליו להימנע מהתערבות בתוכניתו לשינוי מערכת המשפט. "במכתבי אז הנחיתי כי יישום המגבלות הקבועות בפסקי הדין ביחס ליוזמות העומדות על הפרק הנוגעות למערכת המשפט מוביל למסקנה שעליך להימנע מעיסוק ישיר או עקיף ביוזמות אלו במסגרת תפקידך כראש הממשלה. האמור במכתבי מחייב אותך ותיקון החקיקה בעניין הנבצרות אינו פוטר אותך מחובה זו", הבהירה תוך התייחסותה לחוק הנבצרות שאושר סופית.
הקרע עם ארה"ב: נדב איל ואטילה שומפלבי בריאיון
(צילום: ירון ברנר)
מסביבתו של נתניהו נמסר לאחר מכתבה של בהרב-מיארה: "כל אדם בר דעת מבין שבעת הזאת של משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל, ראש הממשלה חייב לפעול כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר, למניעת אלימות ולהבטחת החוק והסדר והתפקוד השוטף של המדינה.
"ראש הממשלה נתניהו לא הפר שום פסיקה של בית המשפט העליון ושום הסדר ניגוד עניינים. להודעת ראש הממשלה אתמול אין שום השלכה על ענייניו האישיים. ממילא, ראש הממשלה נתניהו כבר הודיע לבית המשפט העליון, שאף שופט חדש שייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים לא יטפל במישרין או בעקיפין בענייניו של ראש הממשלה".
נתניהו הודה: השפעה על ביטחון המדינה וכלכלתה
ראש הממשלה העביר אתמול לבית המשפט תגובה לעתירה בעניינו. "עם כל הכבוד לכל הסדר ניגוד עניינים, כאשר יש נושא שנשיא המדינה מודיע שלדעתו הוא עלול להוביל חלילה למלחמת אחים, ראש הממשלה חייב מתוקף תפקידו לנהל את הנושא ולהיות מעורב בו", כתב נתניהו בתגובתו - וקרא לדחות את העתירה על הסף.
נתניהו הודה לראשונה כי המהפכה המשפטית היא נושא ש"משפיע על ביטחון המדינה וכלכלתה", וכן כינה את התקופה הנוכחית "משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל". לכן, לדבריו, "ראש הממשלה מחויב לפעול לטובת העם כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר, למניעת אלימות ולהבטחת החוק והסדר והתפקוד השוטף של המדינה, ביטחונה ויציבותה הכלכלית של המדינה, ושמירה על יחסי החוץ של המדינה".
נתניהו התייחס בין היתר שוב לאזהרות שקיבל גם ממנהיגים בעולם, בהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן: "כאשר נשיא ארה"ב ומנהיגי העולם מביעים בנושא עמדה ומשוחחים עליו עם ראש הממשלה, הוא חייב להיות מעורב בו - ואין לכך שמץ של קשר לענייניו האישיים. זו המשמעות של תפקיד ראש הממשלה, וזו המשמעות של בחירת אזרחי מדינת ישראל".
עורכי הדין מיכאל ראבילו ורועי שכטר, שהגיבו בשם ראש הממשלה, ציינו כי פסק הדין, שבמסגרתו נחתם הסכם ניגוד העניינים, לא אסר עליו לדון בוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, ציינו: "נתניהו עצמו הודיע והוא חוזר ומודיע שוב מפורשות שהוא מסכים לכך שלא יהיה שופט חדש שיבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים שיהיה מעורב בעניינו".
לגבי הסדר ניגוד העניינים נכתב בתגובה כי "ראש הממשלה מקבל על עצמו את המגבלות שנקבעו בהסדר ניגוד העניינים משנת 2020 בדבר חקיקה העשויה להשפיע על עניינו הפלילי במישרין. אולם, אין בהליכי החקיקה בקשר עם הרפורמה המשפטית, ובפרט ביחס להחלטות עקרוניות באשר לוועדה לבחירת שופטים, בכדי להשפיע על עניינו הפלילי או תוצאותיו ואין הם מקימים 'חשש סביר' ברמה ההסתברותית הנדרשת ובוודאי שלא 'חשש ממשי' - ולכן אין להגבילו מעיסוק בסוגיות אלה".
בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון להטיל קנס או מאסר על ראש הממשלה נתניהו בגין ביזוי בית המשפט, צוין כי הצעד נעשה לנוכח "הפרתו הבוטה של ראש הממשלה את הסדר ניגוד העניינים, בניגוד לחוק, ותוך שהוא בוחר שלא לציית לשלושה פסקי דין חלוטים של התנועה לאיכות השלטון".
