(צילום: נויל האריס)
תמיכה בתוך הצבא להשאיר את ההגנה על חשבון צה"ל לאנשי קבע שסרחו ללא כל פרמטרים - לצד התנגדות שקטה מפרקליטים במילואים: חשיפת מכתב אביה של חיילת שנסחטה מינית על ידי מפקדה אתמול ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" הציף מבוכה בפרקליטות הצבאית ובצמרת צה"ל, שמתכוונת בשלב זה להשאיר את המצב כפי שהוא - הגנה משפטית מלאה בעלויות של עשרות עד מאות אלפי שקלים לאיש קבע שהואשם בפלילים, גם אם הורשע בעבירות של פגיעה באדם אחר כמו עבירות מין.
בכירים לשעבר בפרקליטות הצבאית, שחלקם עדייו משרת במילואים, הודו כי מדובר במצב בעייתי. "לכל אדם מגיעה הגנה משפטית ולכל אחד שמורה זכות החפות, אבל לקבוע מימון מיידי ללא כל סייג או מבחן הכנסה גורם לאיש הקבע להבין שהצבא מאחוריו אם נעצר והוא לא ייפגע כלכלית מבחינת מימון עלויות משפטו, ואף יקבל סניגור בכיר במילואים", אמרו הבכירים.
לדבריהם, "מדובר בסכומים שיכולים להגיע למיליוני שקלים בשנה, עלויות של ימי מילואים לסניגורים. יום שכזה זה לא רק הופעה בדיון הוכחות בבית הדין הצבאי אלא גם דיוני הכנות, פגישות עם נציגי הפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי – י"ז), סיורים בשטח לעיתים ובטח דיוני הארכות מעצר שלפני כתב האישום. כל יום מילואים שכזה עולה לצבא עד 1,500 שקלים לסניגור אחד כאשר בדרך כלל, בעיקר בעבירות חמורות, מדובר בצוות של עורכי דין שממונים לאיש הקבע".
בצה"ל שמרו על המצב כפי שהוא בעשור האחרון למרות הזדמנות לעשות תיקון ב-2012. אז ועדה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר בחנה את הנושא והמליצה בסופו של דבר לצבא להשאיר את המצב כפי שהוא: מימון מלא להגנה משפטית לכל איש קבע וחייל, ללא כל אבחנה או תנאי. בפני הוועדה הופיע סגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אלוף משנה (במיל') אילן כץ, שהמליץ אחרת.
כץ, סניגור צבאי במילואים, טען בפני הוועדה כאשר הציג את דעתו האישית שיש להתנות את ההגנה המשפטית לאיש הקבע במבחן הכנסה כמו באזרחות, ולהמשיך במימון ההגנה לאנשי הקבע אם העבירות שבהן הם מואשמים הן בעלות זיקה צבאית, כמו גרימת מוות ברשלנות של חייל או עבירה בנסיבות מבצעיות. במקרים של עבירות של טוהר מידות כמו גניבה מהצבא, שוחד או פגיעה מינית בחיילות - לא לאפשר את ההגנה האוטומטית הזו ללא מבחן הכנסה.
לטענתו של כץ, הסניגוריה הצבאית נועדה להגנה והתמודדות עם עבירות צבאיות ולא עם עבירות פליליות כמו אלה שנעשות גם באזרחות. כץ הזכיר בזמנו את המצב במשטרה ובשב"ס, שם חברת ביטוח מכסה הוצאות משפטיות לשוטרים שסרחו אם הם מעוניינים בכך, עם השפעה של זיכוי או הרשעה על החזר המימון.
"העמדה של הוועדה הייתה שכל עוד חייל משרת בצה"ל, מגיעה לו סניגוריה ולא רצינו להגביל זאת", הסבירה אמש השופטת דורנר, מבלי להבחין בין חייל חובה לאיש קבע. דורנר, שבעצמה הייתה בכירה בפרקליטות הצבאית במשך שני עשורים ואף כיהנה כסניגורית צבאית ראשית, הוסיפה כי "הסניגוריה הציבורית קמה בהשפעת הסניגוריה הצבאית שקדמה לה והיא כן דרשה כללים של יכולת כספית. אני גאה בסניגוריה הצבאית והגנתי גם על קצינים בכירים".
דורנר אמרה עוד כי "אם הוחלט בצה"ל שהתיק יידון בצבא אז ראוי לספק לחייל הנאשם הגנה מטעם הסניגוריה הצבאית. כאשר מדובר בעבירות מין אנחנו רוצים שצה"ל יגיד אמירתו באמצעות בתי הדין הצבאיים. יש שורה של אנשי מילואים לסניגוריה הצבאית וזכותו של כל נאשם לבחור גם סניגור פרטי". לפי משפטן צבאי מתוך המערכת, זכאי איש הקבע להגנה על חשבון המדינה אם צפוי לו עונש מאסר, ולמרות שיש צדק בטענה לאבחנה בין סוגי עבירות, אם איש הקבע לא יקבל סניגור צבאי הוא יוכל לבקש סניגור ציבורי.
3 צפייה בגלריה
רס"ר אלירן שיליאן, שסחט חיילות באיומים. "הסניגוריה הצבאית נועדה להגנה בעבירות צבאיות, לא פליליות"
(צילום: יריב כץ)
פרקליטה לשעבר בצה"ל שבקיאה בסניגוריה הצבאית תומכת גם היא בהשארת המצב כפי שהוא. "אם איש הקבע שמושעה במהלך האישום נגדו יזוכה אז השכר שלו מושב לו בזכות וזה כנראה קרה בזכות הסנגור הצבאי. במקרה הזה כולם צריכים לשמוח כי זה אומר שהמערכת עובדת כמו שצריך", היא אמרה. "בתקופת ההשעיה הוא לא יכול לעבוד ללא אישור במגבלות של הצבא. אלה אנשים שלא עשו תארים, אדם בגיל 40-30 שמשתחרר בגלל דבר כזה, בטח ובטח אחרי ששמו הופץ ברבים, הוא לא בדיוק חלומו של מעסיק".
הקצינה במיל' התייחסה גם למכתב האב: "אני מבינה את התסכול של ההורים, באמת שכן. אני לא אדישה למצוקה של המתלוננות, ואני מעודדת כל אחת שמתלוננת אבל לכל אחד מאיתנו יש תפקיד. זה התפקיד של הסנגוריה. אני לא רואה אף אחד אומר שעובדי מדינה לא צריכים לקבל החזר הוצאות משפט והם מקבלים לפי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). למשטרה יש סנגוריה, למג"ב יש סנגוריה ציבורית. אף סניגור צבאי לא עשה חצי מיליון שקל שכר טרחה על תיק".
מנגד, יש במערכת הצבאית בעשור האחרון גם כאלה שמצביעים על התופעה כחלק מבעיית שורש כללית במערכת המשפטית בצה"ל. סניגורים צבאיים מחליפים תפקידים עם עמיתיהם בתביעה הצבאית תדיר, יוצאים מאותו "בית ספר" ומשרתים באותו מקום באופן שעלול לייצר ניגוד עניינים ותרבות של "שמור לי ואשמור לך". יפה הטענה גם למצבים שבהם סניגורים צבאיים במילואים יושבים בוועדות שמשפיעות על מינויים והחלטות בפרקליטות הצבאית. לפי טענה זו, נדרש צינון בין תפקידים אם משפטנים צבאיים עוברים מהתביעה לסניגוריה ולהיפך או משתחררים וממשיכים לייצג במילואים חרף ניגוד עניינים אם היה להם בתפקידם האחרון.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "עם תלונתה של נפגעת העבירה, נפתחה מיידית חקירת מצ"ח ונערכו פעולות חקירה מהירות שהובילו למעצרו של הנגד רס"ר שיליאן. הנגד נעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, ונותר במעצר גם לאחר שחרורו משירות קבע במהלך ההליך המשפטי. לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית הדין הצבאיאת הנגד בעבירות של סחיטה באיומים, ניסיון לגרם מעשה אינוס, הדחה בחקירה והתנהגות שאינה הולמת, והטיל עליו עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, פיצויים בסך 10,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי.
"התביעה הצבאית סבורה כי עונש המאסר והפיצויים אינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשע הנגד ואת עוצמת הפגיעה בנפגעת העבירה, ועל כן הגישה ערעור על גזר הדין לבית הדין הצבאי לערעורים וביקשה כי עונש המאסר יוחמר וסך הפיצויים יוגדל למקסימום הקבוע בחוק. יש לציין כי אף ההגנה ערערה על פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים. נפגעת העבירה מעודכנת בהליכים המשפטיים, דבריה הובאו בפני בית הדין הצבאי ואף אביה העיד בפני בית הדין צבאי לפני גזירת העונש".
מטעם הסנגורית הצבאית הראשית, אלוף-משנה אופירה אלקבץ-רוטשטיין, נמסר כי "הסנגוריה הצבאית היא גוף מקצועי ואיכותי הפועל מכוח חוק ומעניק ייצוג משפטי בהליכים פליליים לחיילים, לאנשי קבע ולאזרחים עובדי צה"ל. על מערך הסניגוריה נמנים קצינים בשירות סדיר ובשירות מילואים. רובם שירתו בעברם בפרקליטות הצבאית, ומכירים את ייחודיותה ומורכבותה של מערכת המשפט הצבאית. ברוב ההליכים מיוצגים הנאשמים על-ידי סנגורים בשירות סדיר. ההחלטה על מינוי סנגור במילואים וזהותו נעשית בהתאם לנסיבות פרטניות שנשקלות על ידי המפקדים בסנגוריה באופן ענייני.
ועדת דורנר משנת 2012 בחנה לעומק את גבולות והיקף הייצוג הניתן על-ידי הסנגוריה הצבאית, וקבעה כי "אין מקום להבחין בין מתן ייצוג למשרתי קבע לבין חיילי חובה", בין היתר לאור חשיפתם לסיכונים נרחבים ולמערכת נורמטיבית מחמירה ורחבה יותר מזו האזרחית. יודגש כי גם במערכת האזרחית, חשודים ונאשמים שהם עצורים, או נאשמים בעבירות חמורות וצפויים לעונש מאסר, זכאים לייצוג ללא תמורה על ידי הסנגוריה הציבורית, ללא קשר למצבם הכלכלי. בשונה מהמערכת האזרחית, רוב ההליכים בצה"ל מתנהלים בעוד הנאשם מצוי במעצר".
גורמים צבאיים הוסיפו כי הנגד יוצג בהליכים על ידי הסנגוריה הצבאית הפועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי ומעניקה ייצוג משפטי למי שעומד לדין בפני בתי הדין הצבאיים. לפי חוק, אף אם הנגד היה עומד לדין במערכת האזרחית הוא היה זכאי לייצוג משפטי ללא תשלום מטעם הסנגוריה הציבורית.
