עשרות מפגינים נגד הממשלה חסמו בצהריים (רביעי) את הכניסות הרכובות למשכן הכנסת. מהומות אלימות התפתחו במקום, ועשרות אנשי משמר הכנסת, שוטרים ואנשי יס"מ הוקפצו למקום ופינו אותם בכוח. שתי מפגינות נעצרו, בעימותים שבהם גם הותקפו צלם ynet גיל יוחנן וכתב ynet רוני גרין שאולוב על ידי אנשי המשמר - בזמן שסיקרו את ההפגנה.
עימותים בכנסת - ותיעוד האלימות כלפי צלם וכתב ynet
(צילום: גיל יוחנן, רוני גרין שאולוב )
המוחים הגיעו למקום כחלק ממה שהם מגדירים "יום הפיטורים" - בקריאה לקביעת תאריך לבחירות מוקדמות. במהלך היום הגישו המפגינים מכתבי פיטורים מטעם "העם" לחברי הכנסת. "הממשלה נכשלה ואיבדה את המנדט הציבורי והבינלאומי", אמרו המפגינים. אחר הצהריים ניסו כאמור מפגינים להיכנס למתחם, ונבלמו.
במהלך המחאה החריגה, המפגינים כבלו עצמם לשערים והתיישבו על הרצפה בכניסה למשכן. "הרסתם את המדינה, ואנחנו נתקן!", צעקו המפגינים, שקראו גם "בחירות עכשיו!" - וכן: "הפקרתם את הדרום, הפקרתם את הצפון. ימין מלא-מלא בכישלון". המשטרה, שהכריזה על ההפגנה כהתקהלות לא-חוקית, הסירה את השרשראות שבהן כבלו עצמם המפגינים, ופינתה אותם בכוח. כאמור, שתי מפגינות נעצרו.
אגודת העיתונאים ירושלים מסרה בתגובה לתקיפת כתב וצלם ynet: "תקיפת עיתונאים המבצעים את עבודתם על אחת כמה וכמה על ידי אנשי משמר הכנסת הינה דגל אדום המונף וחייבים לטפל בנושא החומרה. האגודה רואה בחומרה את תקיפתו של כתב ynet רוני גרין שאולוב וקוראת למנכ"ל הכנסת להתערב ולהשעות את איש משמר הכנסת לאלתר, עד לקיום תחקיר בעניין".
מוקדם יותר היום נרשם עימות בתוך הכנסת, כאשר אחד ממשתתפי המחאה "הגיש "מכתב התפטרות" ליו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין. אדלשטיין דחה בבוטות את רוני ניימן - דודה של רותם ניימן שנרצחה במסיבת ה"נובה" ליד רעים ב-7 באוקטובר - ואמר לו: "עוף לי מהעיניים".
בעקבות תיעוד שהופץ מהתשובה הבוטה של אדלשטיין, הוא פרסם בצהריים פוסט בפייסבוק שבו לא התנצל על דבריו וכלל לא הזכיר ישירות את התקרית, אך קרא ל"אחדות" בעם. "אינני שופט אף אדם שאיבד את היקר לו מכל או שיקיריו נמצאים כעת בידי אויב אכזר וחסר צלם אנוש", כתב אדלשטיין. "מ-7 באוקטובר נפגשתי עם עשרות רבות של בני משפחות. כל מי שביקש להיפגש עימי - נעתרתי באופן מיידי. כל מי שביקש להתייעץ עימי, בין היתר בשל עברי כאסיר ציון - קיבל את מלוא תשומת ליבי.
אדלשטיין לדוד שכול: "עוף לי מהעיניים"
"לאורך השנים, פקדתי מאות לוויות, אזכרות וניחומי אבלים של חיילים. מעולם לא שאלתי לאיזה מחנה שייך מי שנפל בקרב או נרצח בהתקפות מחבלים נפשעות. בשכול ובכאב - כולנו אחד. תמיד שמתי קו ברור בין שכל ובין פוליטיקה. מאחורי הדעות עומדים בני אדם, עומד עם אחד. עלינו לשמור על אחדות בתוכנו ולהבין שאין לנו את המותרות לתקוף איש את אחיו. את זמננו עלינו להשקיע במאמצים הגדולים לנצח את המלחמה, להחזיר את החטופים הביתה ולהחזיר את האחדות בעם המיוחד שלנו", הוסיף.
