19 שנים אחרי שהסרט "נערות לוח השנה" יצא למסכים והפך לסרט קאלט, החליטו בקיבוץ שער הגולן, בעמק הירדן, להפיק לוח שנה "שונה" המבוסס על 12 גברים, חברי הקיבוץ בגילי 85-39, שצולמו במקום עבודתם כמעט ללא בגדים, בדומה למודל הבריטי. השבוע יחולקו בקיבוץ לוחות השנה החדשים וביום חמישי יוצגו התצלומים במסגרת תערוכה חדשה שתיפתח בבית גבריאל לכבוד יום ההולדת ה-85 לקיבוץ.
"מידי שנה אנחנו מעצבות את לוח השנה לקיבוץ שער הגולן", סיפרה ל-ynet מיטל לוי, 42, מעצבת גרפית בסטודיו המשותף לה לרותם קידר בשער הגולן. "יום אחד נכנסה לסטודיו שלנו חברה וותיקה ושאלה אם אנחנו מכירות את הסרט 'נערות לוח השנה', ענינו שבוודאי, זה סרט בריטי מיתולוגי, אי אפשר שלא להכיר אותו, ואז היא הציעה לנו לעשות לוח שנה בסגנון הזה".
לפני עיצוב לוח השנה נסעו שתי המעצבות לארכיון דגניה א', הן ראו את סידור העבודה הקיבוצי הראשון בהיסטוריה משנת 1910, למדו את נושא הסידור עבודה. במהלך המחקר הן הגיעו למוקי צור, היסטוריון התנועה הקיבוצית, ולמדו ממנו על החלוקה בין משק נשי ומשק גברי בקיבוצים.
"מהרגע הראשון היה לי ברור שזה רעיון ענק", סיפרה לוי, ילידת דגניה א' שחיה עשור בשער הגולן והקימה את הסטודיו לפני כ-15 שנים. "מיד חשבנו שנצלם 12 גברים מהקיבוץ במקומות העבודה שלהם, כי בעצם מהתחקיר הממושך שעשינו למדנו שבחלוקה הקיבוצית ההיסטורית משק גברי נחשב ליצרני לעומת משק נשי שנחשב לנותן שירותים ומאחר שרצינו לעצב צילומים של דמויות יצרניות היה ברור שנבחר רק בגברים.
"לפני כחצי שנה עשינו מיפוי של הענפים בקיבוץ והתחלנו לפנות לחברי הקיבוץ שעובדים בענפים השונים, העיקרון היה לבחור חבר אחד מכל ענף, פנינו ל-13 חברים, אחד בלבד סירב, וכל השאר התגייסו עם הרבה חן, רק בשלב ההוא הסברנו לכל המצולמים שהם אמורים להצטלם בעירום, הם נתנו לנו הסכמה עקרונית, רק אחרי הצילומים החלטנו להפוך את זה גם לתערוכה, כשעברנו על החומרים נמלאנו גאווה, זה הציף זיכרונות ילדות מהקיבוץ של פעם, ויש משהו שעוד אנשים יחוו את הרעיון המיוחד הזה ולכן פנינו לבית גבריאל והצענו להעלות את הצילומים כתערוכה.
ארז ביטון, 47, מקיבוץ בית זרע שבעמק הירדן, הוא צלם יוצר שנבחר לצלם את גיבורי לוח השנה של שער הגולן. הם צולמו בשלל אתרים בקיבוץ: מטע בננות, מטע אבוקדו, רפת, מסגריה, מכוורת, מחסן תיקון אפניים, חשמלייה, בריכת שחייה, נגרייה ועוד.
"מעולם לא צילמתי פרויקט כזה", סיפר, "האתגר הכי גדול כאן הוא ליצור יחסי אמון עם המצולמים, הכל היה מאוד מוקפד, בחלק מהצילומים נשארתי לבד עם המצולם כדי שירגיש בנוח ולא ירגיש מובך, חלקם הובך מכך שהם מעורטלים ואני צריך ליצור דרכם את הסיפור ואת התמונה המנצחת, לא שינה לי שצילמתי רק גברים כי זה היה הפרויקט. עברתי עם הצוות ממקום למקום וצילמתי, עשיתי עשרות פריימים על כל מצולם ובחרנו מתוכם את הצילום המנצח, האתגר הכי גדול היה כאן לסייע למצולמים להתגבר על המבוכה האישית, הם לא שחקנים ולא דוגמנים, חלקם מבוגרים מאוד והם לא מורגלים בסיטואציה, הם התפשטו באופן הדרגתי, טפח אחר טפח, עד שהגענו לרזולוציה שרצינו, כשידענו שיש לנו תמונה מנצחת עברנו למצולם הבא. אחרי שבוע פגשתי את אחד המצולמים ואמרתי לו איזה קטע אני לא מזהה אותך עם הבגדים".
אדם עברי, בן 85, הוא ותיק המצולמים, בנה של הסופרת מרים רות ובעצמו סב ל-15 נכדים, נינה ועוד שני נינים בדרך. "נולדתי יחד עם הקיבוץ באותה השנה", סיפר, "אם הייתי יודע שככה זה ייצא לא הייתי מסכים, אני לא ארטיסט, כמו שהייתה אימי מרית רות, אם אימי הייתה רואה את התמונה היא הייתה מרוצה, והייתה מפרגנת לי, אני הצטלמתי במחסן האופניים, אני מתקן אופנים בקיבוץ כבר 60 שנה, אבל זה לא העיסוק המרכזי שלי, התוצאה של הצילום היא בסדר גמור, רק לא אהבתי את הבלאגן של האנשים, זה לקח כמה שעות, הנכדים לא ראו עדיין את התמונה שלי".
ומה אומרת שפרה עברי, זוגתו של אדם על הצילום? "אני מתרגשת מאוד, עדיין לא ראיתי את התמונה שלו, הוא מאוד צנוע ואין שום סיכוי שננזוף בו בגלל התמונה הזו, אני בטוחה שהילדים והנכדים היו גאים בו גם אם היה מצטלם בעירום מלא, הוא הבטיח לי שבגיל 80 יצא לפנסיה ובינתיים הוא ממשיך לעבוד בגיל 85".
