לבנות מסותתות מאבן בזלת אפורה-כהה צמודות זו לזו ועומדות במרכזו של מחנה נפח בצפון רמת הגולן, ללא שום סימן או רמז למבנה ההיסטורי ששימשו לפני 48 שנים – הבונקר של רפול, שהיה מפקד אוגדה 36 בימים שבהם הסורים היו על הגדרות ממש, והקיפו את מפקדת האוגדה.
כמעט יובל שנים מאז, הצבא הסורי חזר אל הגדרות. הפעם קילומטרים בודדים מערבית לבסיס שמשמש כיום את מפקדת האוגדה המרחבית 210. כעת מתלווים אליהם פעילי חיזבאללה ונוכחות איראנית כפולה – לא רק נוכחות צבאית, שבה צה"ל מכה מעת לעת בתקיפות חשאיות לפי פרסומים זרים, אלא גם דריסת רגל אזרחית, שמדאיגה בכירים בפיקוד הצפון לא פחות מהניסיונות של כוח קודס להתבסס צבאית.
בצה"ל מתרבים הסימנים למגמת "שיעיזציה" שעובר החוראן – אותו מרחב של הגולן הסורי, שלמרות קרבתו לציר הראשי שחולש בין דמשק לדרעא נמצא תמיד בעדיפות אחרונה להשקעה וקשב ממשטר אסד.
מאופי סוני קבוע ומתן שנשמר לאורך עשרות שנים, ואף רשם התקרבות מעודדת לישראל בעשור שעבר על רקע הסיוע ההומניטרי הנרחב שצה"ל העניק לבני המקום בשנות המלחמה (לפי פרסומים זרים הסיוע התבטא גם במסירת עשרות רובים אם לא מאות), האזור כיום מתחיל להיצבע בגוונים שיעים, המזוהים עם הציר שבין טהרן לביירות.
לא רק בישראל מודאגים מהמגמה. על פי הפרסומים השבוע ב"אל-ערביה", התופעה הזו מדאיגה גם את הנשיא הסורי בשאר אסד. הוא דרש להדיח את מפקד כוח קודס בסוריה, הגנרל האיראני ג'ואד רפארי, שפעל במדינה כחלק מההתבוססות הצבאית שישראל הרבתה לתקוף בשבועות האחרונים – לפחות שבע פעמים לפי הדיווחים השונים.
ההתבססות האזרחית של איראן בסוריה מתנהלת מתחת לרדאר, בין היתר גם באמצעות עמותות קש, ונראה שלאסד קשה לבלום אותה, במיוחד לאור המצוקה הקשה שחווה עמו.
הוואקום הסורי והמודל שהועתק מישראל
מיליון ו-400 אלף תושבים חיו בדרום-מזרח סוריה עד לתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, כיום מעריכים בצה"ל את מספר התושבים בכמיליון.
הכפר הסורי קרפא, שנמצא על כביש דמשק-דרעא ומקביל בקו אווירי לכינרת, נפל ראשון ובלי כדור אחד. הכפר הקטן לא היה מעניין את המודיעין הישראלי לולא השינוי שעבר בשנה האחרונה. תושביו ומסגדיו הפכו מסונים לשיעים, כחלק מהתבססות האיראנית המוצלחת בו. בין הבתים של הכפר מסתובבים בגלוי פעילי חיזבאללה.
הרקע להצלחת ההתבססות האיראנית בכפר הוא המצוקה הכלכלית הגוברת ומחריפה בכל המרחב בעידן שאחרי מלחמת האזרחים. לכך ניתן להוסיף גביית מיסים גבוהה, מעשר דו-ספרתי שהמשטר בדמשק גובה מהחקלאים הסורים, תחום שמהווה מקור פרנסה עיקרי באזור.
קרפא יכול להיות הסנונית הראשונה לניצול המצוקה על ידי האיראנית לטובת ההתבססות שלהם במרחב. במשמרות המהפכה היטיבו לנצל את ההזדמנות ופתחו מוסדות צדקה בגולן, ואף חמור מכך – רכשו עשרות דונמים של אדמות מבני המקום הסורים, תופעה שנמצאת עדיין רק בראשיתה.
האיראנים נכנסו לוואקום שמציב את ישראל במלכוד. צה"ל יכול לתקוף בכל לילה שיירות נשק מתקדם שמסתובבות בכל סוריה ולא רק בגולן הקרוב, לחסל מהאוויר חוליות שמתקרבות עם מטעני חבלה, כפי שאירע בשנה שעברה, או בסיכול חריג של פעיל טרור כפי שהתחרש לפני כחודש. אבל להפציץ בניין שהפך לאגודת צדקה וחלוקת מזון מטעם איראן זה בלתי אפשרי, כמו גם הניסיון לדכא רעיון או זרם שמתפשט בחסות מצוקה קשה ובלתי נסבלת.
בפיקוד הצפון יש מי שמבקש ללמוד מההיסטוריה ותהפוכותיה. ישראל שמחה וכמעט עודדה את השיעים בדרום לבנון בסוף שנות השמונים כדי לסלק את אש"ף מהמרחב, וכך התאפשרה לידתה של חיזבאללה. ברצועת עזה של אותן השנים בסוף האינתיפאדה הראשונה חמאס צמח למפלצת דתית ורדיקלית בחסות המאבק של צה"ל בפת"ח, וכעת מתרבים סימני האזהרה לתהליך דומה שעובר הגולן הסורי.
במובנים מסוימים האיראנים למדו מישראל. "שלח לחמך" היה הרציונל שמאחורי ההחלטה לסייע לסורים בגולן בשנות המלחמה, בתקווה לתמורה עתידית בדמות שקט ושיתופי פעולה מקומיים. המלחמה נגמרה, המצוקה רק החריפה, ואיראן מבצעת "שלח לחמך" משלה.
עוד מוקדם להעריך אם "שלח לחמך" הישראלי, שצה"ל השקיע בו עשרות מיליוני שקלים, נכשל או הצליח. בפועל הוא הבטיח שנים של שקט יחסי וכמעט ללא נפגעים ישראלים בגולן, ביחס לתרחישי האימים של פיגועי תופת נגד ישראל, בעיקר מצד דאעש, באזור הגבול. זו הייתה התארגנות אסטרטגית. כך יש מי שמסכם זאת, לפחות זמנית, בצבא.
הפעולות שמעידות – איראן כאן כדי להישאר
לפי פרסומים בסוריה, צה"ל הרחיב בשבועות האחרונים את תקיפותיו האוויריות נגד יעדים איראניים ברחבי המדינה. מעבר לבניית מתקנים צבאיים, בסיסי ומחסני אמל"ח, נראה שהאיראנים פועלים להעמיק אחיזתם בשטחים ואזורים שלמים בסוריה.
תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים טוענים שאיראן רוכשת דירות וקרקעות במרחב שמסביב לבירה דמשק, ובעיקר במספר מוקדים – בכפרים וביישובים שנמצאים על הדרך ללבנון, בדרך למרחב קוניטרה ובדרך לדרום-סוריה באזור הערים סווידא ודרעא.
את הרכישות מבצעת איראן באמצעות ארגונים פרו-איראניים מקומיים, לרוב שיעיים, או באמצעות אנשי המיליציות הזרות שנשלחו על ידה להילחם בסוריה, וכעת נראה שחלקם לא עוזבים את המדינה אלא מתיישבים בה.
איראן והמיליציות הכפופות לה מנצלות למעשה ואקום שקיים בסוריה. מאות-אלפים, אם לא מיליונים, של אזרחים סורים עזבו את בתיהם, נהרגו במהלך הקרבות, נעצרו על ידי משטר אסד או שנמלטו מסוריה. אותם אנשים הותירו מאחוריהם בתים וקרקעות, חלקם נטושים לגמרי וחלקם נמכרו על ידי הבעלים לכל המרבה במחיר. לפעילים הפרו-איראניים יש את המזומנים לרכוש אותם. לפי הדיווחים, סוכניה של איראן לא רוכשים רק דירות ומבנים למגורים אלא גם שטחים חקלאיים ומרחבים פתוחים.
מצוקה נוספת של תושבי המקום שמנוצלת על ידי אנשי איראן ואנשיה היא המגבלות שהטיל המשטר הסורי על האזרחים שנותרו במדינה והתחמקו עד כה משירות החובה בצבא סוריה. בין המגבלות גם הקפאת נכסים של המשתמטים. הגורמים האיראניים מציעים לאותם צעירים לשתף עמם פעולה בתמורה לסיוע בהסדרת הסטטוס של רכושם ובשיפור מצבם הכלכלי.
הצעירים הללו עוברים במקרים מסוימים הכשרות צבאיות, בין היתר גם על ידי אנשי חיזבאללה שנמצאים בסוריה. לפי נתונים שפרסם מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם, ארגון המזוהה עם האופוזיציה למשטר, האיראנים גייסו כ-13.5 אלף אנשים מתושבי דרום-סוריה, נכון לספטמבר 2020. לפי המרכז, האיראנים פועלים לא רק במרחב הזה אלא גם במזרח סוריה ובמרחב קוניטרה, הסמוך לגבול עם ישראל.
בחודשים האחרונים הוסדר מעמדם של לא מעט תושבים בדרום סוריה, ולפני כן במרחב קוניטרה. לאותם אזרחים המזוהים עם ארגוני המורדים יש שתי אפשרויות – להיכנע ולהסדיר את מעמדם או לעזוב עם משפחותיהם, לרוב למחוז אידליב – המעוז האחרון בסוריה שבו שולטים המורדים. גם כאן, אם יבחרו לעזוב הם מותירים מאחוריהם בתים וקרקעות שיכולים להיות מנוצלים על ידי המשטר הסורי או המיליציות הפרו-איראניות.
בעיתונות הערבית האשימו לא אחת את אסד והאיראנים בניסיון לבצע שינוי דמוגרפי באזורים האלה, תוך יישוב אוכלוסייה שתומכת בהם במיקומים אסטרטגיים עבורם. לפי הדיווחים, איראן מקימה באותם אזורים עמותות ומוסדות לניהול ענייני הדת והרווחה, דבר שיכול להעיד על כוונותיה להישאר במקום לפרק זמן שאינו קצר.
נרקו: הגרסה הסורית
"נרקו סטייס", זה הכינוי שניתן בחודשים האחרונים לסוריה, גם על ידי גורמי ביטחון ישראלים. הדאגה בישראל מההתפתחויות בסוריה לא מסתכמת בהתבססות האיראנית, אלא גם בדרכים המפוקפקות שבהן אסד מנסה להתאושש כלכלית.
דמשק הופכת למעצמה עולמית של סמי הקפטגון, תמריץ סינטטי שמיוצר בסוריה ומוברח לרחבי העולם, מהמפרץ הפרסי ועד למערב אירופה. הסמים הללו, מעוררי הזיות, מוברחים דרך דרום סוריה לירדן, גם באמצעות קצינים בכירים בצבא הסורי.
בצה"ל זיהו תופעה מסוכנת נוספת. פעילי חיזבאללה מחלקים כדורי קפטגון לנערים סורים בתמורה לאיסוף מודיעין על הצד הישראלי של הגבול.
אלה תהליכים ומראות שעד לפני שנים נראו כמדע בדיוני בכל הקשור לגולן הסורי, אזור ספר זניח עבור דמשק, שסיפק במשך עשורים שקט לישראל.
יש מי שמזכיר בפיקוד הצפון שוב פרק קצר בהיסטוריה. הכפרים הסורים באזור שפך הירמוך, ליד משולש הגבולות בדרום הרמה, היו חילוניים לגמרי עד 2010. בתוך שנים בודדות של מלחמה נוראית הם נכבשו על ידי דאעש והפכו לאולטרה-קיצונים.
שינוי מדאיג נוסף נרשם לא רחוק משם, בהר הדרוזים, בדגש על סווידא, העיר המרכזית של העדה. עד 2018 הדרוזים בסוריה תמכו באסד לכל אורך המלחמה, אבל לפני שלוש שנים המגמה התהפכה בשל המצוקה האזרחית הגוברת.
גם כאן האיראנים נכנסו השנה לתמונה והחלו להזרים לבכירי העדה בסווידא מזוודות של מזומנים. זהו חלחול איטי של האיראנים לתוך העדה הדרוזית בסוריה. ויש מי שמזהיר בצה"ל שלאותה עדה יש רצף משפחתי וחמולתי גם בישראל.
עדות ל"שיעיזציה" אפשר לקבל גם בגיחה קצרה מזרחה משם, בדיר א-זור הרחוקה. דגלי איראן מתנוססים ברחובות, משמרות המהפכה הקימו בה בתי חולים, ובמוסדות החינוך בעיר מלמדים לדבר בפרסית. כל זה סמוך לכור הסורי שהופצץ ב-2007.
הבלגן בסוריה והפתרון הלא פופולרי
התפיסה האיראנית, לפי ניתוח של בכירים בצה"ל, היא קודם כל פוליטית-דתית אזרחית, עם איי שליטה במרחב קו המגע של ישראל. המודל הצליח בדרום לבנון. ברצועת עזה ההצלחה היא חלקית, חמאס נעזר כלכלית באיראן אך לא סר למרותו, גם לא הג'יהאד האיסלאמי-הפלסטיני שמזוהה יותר עם טהרן.
בעוד שצה"ל מצליח לקצץ את הדשא כמעט מדי לילה ברחבי סוריה, ובפרט בגולן הסורי, באמצעות תקיפות של אמצעי לחימה איראניים, חיזבאללה גם דורס את רגלו בגולן הסורי. חלוקת העבודה ברורה – "תיק הגולן" של חיזבאללה מנסה להקים תשתיות טרור בגולן הסורי, ואילו "מפקדת הדרום" של צבא הטרור השיעי מסייעת לשקם את גיס 1 הסורי שחולש על האזור.
הערבוב בשטח הוא מלא. מפקדי פלוגות בצבא הסורי מקבלים שכר מחיזבאללה, ואילו ארגון הטרור מאמן ומעביר את קורס הקצינים, כולל תרגילים של ממש, לצוערי הצבא הסורי. מפקד פלוגת תצפיות בצבא הסורי פועל עבור חיזבאללה ומנסה להתקין כל העת אמצעי צילום ומעקב מול כוחות צה"ל.
אל שיתוף הפעולה הזה ניתן להוסיף את מדחת סאלח, סוכן איראני שריצה עונש מאסר בעבר בישראל, שוחרר בחזרה לסוריה והפך למעין "סמיר קונטאר" חדש. לפני כחודש הוא נהרג על ידי צלף ישראלי, לפי פרסומים סורים, בפעולה מדויקת ליד המוצב הסורי א-תינה.
גם בין רוסיה לאיראן מתהווה חלוקת עבודה בסוריה, שלא מעודדת מבחינת ישראל. הרוסים פועלים לייצב ואילו איראן מנסה לעצב את מדינתו של אסד.
השקט המוחלט, התייצבות הגולן הסורי, וסילוקי המורדים ודאעש מהמרחב יוצרים מציאות מתעתעת שמרחיקה את הגולן הסורי מצמרת סדר העדיפויות והקשב של ראשי הדרג הצבאי והמדיני בישראל. צה"ל אקטיבי בפעולות קינטיות נגד ההתבססויות הצבאיות הזרות במרחב ואחיזתו המודיעינית טובה מאוד.
לצד תצפיתניות שמצוידות במערכת רבת סנסורים למעקב חכם אחר פעילים חשודים, פועלים באוגדה המרחבית גם נציגי 8200 ו-504 במפלצת אמ"נית שהוקמה קילומטרים בודדים מהגבול.
במבנה ענק וחדשני, עם מיגון עבה ממתקפת רקטות, שנמצא בפינת מפקדת אוגדה 210 בנפח, התרוצצו בשבוע שעבר עשרות קצינים וחיילים במילואים. תרגיל חירום נרחב הקפיץ משרתים רבים מהבית והתמזג עם תרגילי מלחמה נוספים שנערכים החודש בפיקוד הצפון. התרחישים מדברים גם על פעולות קרקעיות מוגבלות בגולן הסורי, כחזית נוספת שסביר שתיפתח בעימות עתידי עם חיזבאללה.
את המפקדים הבכירים כאן מטרידה לא פחות השיעיזציה שעובר הגולן הסורי, והפתרון לכך קיים אך לא פופולרי. במערבולת האינטרסים הבדיונית של המזרח התיכון, נראה שחיזוק אחיזתו של אסד במרחב, תוך מתן האפשרות להעביר לו סיוע מערבי לאזור, יאפשרו את הרחקת איראן מהגולן.
עד 2011, יש מי שמזכיר כאן, אסד הוא זה שדאג ל"שכנות טובה" עם ישראל במעבר קונייטרה, שעדיין סגור. דרכו עברו כלות דרוזיות לגולן, תבואות תפוחים מהרמה, וסטודנטים מצפון הגולן שהלכו ללמוד בזול בדמשק.
הבעיה נעוצה בוושינגטון. הסדין האדום שהטילה ארה"ב על אסד כקצב רצחני שטבח בעמו וביצע פשעי מלחמה מונע העברת תקציבי סיוע לסוריה. את המחיר עלולה בסוף לשלם ישראל.