משדר הבוקר באולפן ynet
כפי שההדבקה ההמונית של שלל אישי ציבור, יועצים ומנכ"לים ב"פגסוס" היא אחת הפרשות החמורות והקשות ביותר שידעה ישראל כבר שנים רבות, כך הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק לעומק את השימוש המופרז בתוכנת הרוגלה צפויה להיות אחד האירועים הציבוריים המטלטלים והמשמעותיים ביותר שידענו.
לא פחות מוועדת החקירה לפרשת הצוללות, לא פחות מוועדת החקירה לאסון מרון - כך גם הוועדה הזו, כשתקום תהיה בעלת חשיבות מכרעת ודרמטית ברמה הלאומית. לא פחות מכך. עדיין לא הוכרע איזו ועדה זו תהיה. מה שבטוח, תשובות ברורות ומיידיות היא חייבת לספק, והשאלות שנמצאות על הפרק הרות גורל ממש: מה גורם לקצינים להדביק במעקבים אנשים שאינם חשודים בדבר, את מי דפוס הפעולה המבהיל הזה שירת, ובעיקר: מי נתן את ההוראה.
4 צפייה בגלריה
מנכ"לים, ראשי רשויות ובן של ראש ממשלה. הבכירים ש"הודבקו"
(צילום: יובל חן, דנה קופל, עמית שאבי, משה מזרחי, קובי קואנקס, טל שחר, אלכס קולומויסקי)
נתניהו לאחר הגשת כתב האישום נגדו: "לחקור את החוקרים"
(קרדיט: מעון ראש הממשלה)
למרות שהמנדט של ועדה כזאת צפוי להיות מוגדר ומתוחם לעניין האזנות הסתר והחדירה לטלפונים החכמים של נעקבים כה רבים, כבר ברור שהרכב הוועדה הצפויה יידרש לעניינים רחבים יותר, אסטרטגיים כמעט. חבריה יצטרכו לשפוך אור על התנהלותה של כל מערכת אכיפת החוק, מאחרון החוקרים, דרך הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה ועד בתי המשפט. דרושים הסברים מיידים לאופן שבו נשמרות זכויות האזרח ולאופן שבו נשמרת הדמוקרטיה. או ליתר דיוק, לאופן שבו היא לא נשמרת.
התכנים בהם תעסוק הוועדה יהיו בעיקרם יוזמות החקירה, נהלי העבודה, אופן הליווי של הפרקליטות בכל הדרגים וכל סוגיה הקשורה לשימוש במערכות מתקדמות וחודרניות במהלך חקירות לגיטימיות של פשעים חמורים. עם זאת, סביר להניח שמהר מאוד הבדיקה תגלוש גם למדרון החלקלק שבו נעשה לכאורה שימוש לרעה באותם כלים נפיצים - תחת ניצול מעטה החשאיות האוטומטי על אותם גורמי כוח - לטובת צרכים פגומים ואף פליליים. מי שמכיר את הנפשות הפועלות מאחורי הקלעים, יודע גם שמהר מאוד נגיע גם לשלב חילופי ההאשמות בין הגורמים שייתפסו כאחראים המרכזיים בפרשה.
ברקע דיוני הוועדה ימשכו כל הזמן בחוטים, בכל מיני פלטפורמות, גורמים אינטרסנטים שונים. בראשם יהיו ה"ביביסטים", שקיבלו באמצעות הפרשה הזו רוח גבית חזקה לתיאוריות קונספירציה שהודהדו מיום חקירתו הראשון של נתניהו. אליהם יחברו גורמים פוליטיים מהימין הקיצוני שמבקשים כבר זמן רב להחליש את מערכות אכיפת החוק. מהצד השני יישמע קולם של המצדדים בתקינות שלטון החוק. על פי סקר מדאיג של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך לאחרונה, גם האמון העיוור שלהם במוסדות האכיפה הולך ונשחק. הפרסום ב"כלכליסט" מראה שיש לכך סיבה טובה מאוד.
בנט: כלי הסייבר נועדו להילחם בטרור, לא באזרחים
(צילום: איתי בית און, לע"מ, סאונד: ניר שרף, לע"מ)
4 צפייה בגלריה
הודיע שיקים ועדת חקירה ממשלתית, אך חבריו לממשלה מעוניינים בדבר "האמיתי"
(צילום: יואב דודקביץ)
אין דרך לטייח את האמת הפשוטה והכואבת שמתחוורת לנגד עינינו: הגילויים האחרונים על היקף ההאזנות, החיפושים והפולשנות מזעזעים. לא ניתן בשום אופן להימנע מחקירה מעמיקה של המעשים הללו, כדי לסכלם בעתיד ולשקם את האמון הציבורי המרוסק במערכות שאמורות לשמור עלינו, וכנראה מעלו בתפקידן. ועדיין, יש להידרש להקשר המשפטי הרגיש ביותר של ועדה כזו: ניהולה במקביל לדיוני משפט נתניהו עלול להיות בעייתי.
גם אם הפרקליטות תודיע הבוקר לבית המשפט המחוזי שלא נפל פגם מהותי בגביית עדותו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, מעל הדיונים העתידיים תרחף כל הזמן עננה כבדה. "נתניהו היה צריך להסכים לעסקת הטיעון עימו כדי לגמור עם המשפט", אמר אתמול אדם המעורה בפרטים במשרד המשפטים.
כך או כך, הדרך היחידה לחקור את "פרשת פגסוס" שהולכת ומסתעפת לממדים מפחידים היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית - ולא ועדת בדיקה ממשלתית הנחשבת ועדת בדיקה "נכה". אין פלא שרגעים מעטים לאחר שהשר לביטחון הפנים עמר בר-לב הודיע על כוונתו להקים ועדת חקירה ממשלתית, מיד עלו הקולות שדרשו את "הדבר האמיתי". שר המשפטים גדעון סער ושר החוץ יאיר לפיד תומכים בכך, וההערכה היא שבימים הקרובים תקבל הממשלה החלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית.
ראשי הסיעות מתייחסים לפרשת NSO
(צילום: גיל יוחנן, ערוץ כנסת)
רק לוועדה כזאת יש את המנדט, היוקרה והסמכויות המתאימים לצלול לתוך פרשה כל כך מורכבת ולגבש מתוכה מסקנות חותכות, בעיקר באשר לשאלה הדרמטית מכולן: מי נתן את ההוראה. ועדת בדיקה ממשלתית שמקים השר לביטחון הפנים, ישרה ככל שתהיה, לא תנקה עד הסוף את השולחן. השאלות הקשות יישארו באוויר.
צריך להבין: מדובר כאן בבחינה יסודית של מערכות עדינות ורגישות, עתירות בסודות ולא פחות מכך - עתירות במניפולציות. בוועדה שמקים בר-לב יכולים קציני משטרה להפנות אצבע מאשימה לעבר הפרקליטות המלווה ולטעון שהכל נעשה בסמכות וברשות. ועדה הבדיקה של המשנה ליועמ"ש עמית מררי תיחשד בכך שהיא "מחפה" על עמיתיה בפרקליטות. וכאן הגענו לשלב שבו אין מקום לזריקת בוץ. רק לאמת.
לוועדת בדיקה גם אין סמכויות כפייה של זימון עדים בדומה כמו שיש לוועדת חקירה ממלכתית – אלא אם הוסמכה לכך מפורשות בהחלטת ממשלה. במקרה של ועדת השופט בדימוס אליהו וינוגרד לחקר כשליה של מלחמת לבנון השנייה, העניק היועמ"ש לשעבר מני מזוז לועדה סמכויות של ועדת חקירה. במקרה של "פרשת פגסוס", ההערכה היא שגם אם תקום ועדת בדיקה, היא תהיה בראשות שופט עם סמכויות נרחבות. אבל ההערכה הסבירה יותר שההחלטה שתיפול בסופו של דבר היא להקים ועדת חקירה ממלכתית. וכך ראוי שיקרה.
