היה צפוי שהחקירה הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר על ידי סנגורי יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו תהיה קשה ומרה. לאחר החקירה הנוקבת אך האלגנטית שניהל פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, בשבוע שעבר, שקיבעה את הנרטיב החלופי לפיו פילבר קיבל את כל ההחלטות גם על בסיס מקצועי ולאו דווקא ממניעים "מושחתים" מטעם נתניהו, הגיע תורו של סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, לעשות מעשה.
פילבר הוא עד המדינה המרכזי. על פי התביעה, הוא אמור לקשור את נתניהו לכל רכיבי עבירת השוחד, סעיף הדגל של התביעה. לתביעה היה ברור שגם אם היא יכולה להוכיח בוודאות עבירה של מרמה והפרת אמונים נגד נתניהו, הרי שהרשעה בשוחד תחדד את היקף השחיתות ואף תחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. שכן ייראה שאפילו ראש ממשלה לא חסין מפני אישום בשוחד, העבירה הקשה ביותר של איש ציבור.
עד אתמול, למרות פתלתלות עדותו והצהרות האהבה לנתניהו, התביעה הביעה שביעות רצון מהעדות הראשית שסיפק פילבר. אבל העדות שלו אתמול העלתה את מפלס הדאגה של התביעה ובוודאי הגבירה את הספקנות בציבור באמינות עמדת התביעה. בלי תוקפנות מיותרת הצליח בן צור לערער עובדות מעדותו של פילבר, ולא רק את הפרשנות שלו למה שכונתה על ידי התביעה "פגישת ההנחיה", המהותית בטענת השוחד.
חייבים לשאול גם איך צוות התביעה המשופשף, בראשות ליאת בן-ארי הידועה כתובעת שצוללת לפרטים הקטנים ביותר, לא בירר עד הסוף את התאריך של פגישת ההנחיה. ועם ראיות קשה להתווכח. מה שבן צור כינה "ראיות חפציות" עירערו את הזיכרון של פילבר וגרמו לאי-עקביות בולטת בעדותו. למעשה, לצופה מן הצד נראה שפילבר מספק ארבע גרסאות שונות: אחת בחקירה ברשות לניירות ערך, אחת במשטרה, אחת בחקירה הראשית ועתה בחקירה הנגדית.
אז נכון שנתניהו הגיע שלשום ואתמול כדי להסתכל לפילבר בלבן של העיניים, אבל התחושה שנותרה מהעדות היא שפילבר מספק לשופטים גרסה לא קוהרנטית אלא הפכפכה. פילבר ובן צור גם העצימו את ממד האיום שבו היה נתון בחקירה ("תן לנו את הראש של נתניהו וניתן לך ללכת הביתה").
עם זאת, גם אם האיומים והלחצים בחקירה פעלו (נתנו לו להבין שיש כבר עדויות מוצקות נוספות), עדיין יש לזכור שפילבר הסכים מהר ומרצונו החופשי לספק גרסה ולהפוך לעד מדינה. גם השופטים הרגישו את כל הבלגן הזה ותישאלו את פילבר בניסיון ליישר את הקו. אבל התחושה היא שהניסיון היה לשווא. ואנחנו רק בשבוע הראשון של חקירתו הנגדית של פילבר. בשבוע הבא לא יהיה לו יותר קל.