נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נשא היום (ג') את נאום "מצב האומה" השנתי שלו, שלושה ימים לפני המועד שבו תצוין שנה לפלישה של צבאו לאוקראינה, ובמהלכו שב וחזר על טענותיו ולפיהן המערב והממשלה הפרו-מערבית בקייב הן אלו שאחראיות לפרוץ המלחמה – שאותה הוא מתעקש עדיין לכנות רק "מבצע צבאי מיוחד". פוטין דיבר בפני כינוס של שני בתי הפרלמנט במוסקבה שאליו הוזמנו מפקדי הצבא ובכירים נוספים ברוסיה, ובנאום שנמשך קרוב לשעתיים הוא הציג את ארצו כ"קורבן" שנדחף לעבר המלחמה. הוא גם הכריז על השעיית אמנת פיקוח נשק גרעיני בין רוסיה לארה"ב, האחרונה ביניהן שעדיין נמצאת בתוקף.
כבר בפתח דבריו תקף פוטין את המערב והאשים אותו באחריות מוחלטת למלחמה, טענה שאותה קייב והמערב דוחים נחרצות. "הם אלו שהתחילו את המלחמה, ואנחנו משתמשים בכוח כדי לסיים אותה", אמר פוטין. לדבריו המערב "כבש" בפועל את אוקראינה וניסה להפוך אותה ל"אנטי-רוסית" – במטרה להשיג לעצמו "כוח בלתי מוגבל". ברקע לטענה הזו ניצבת ההתרחבות של ברית נאט"ו לאורך השנים למדינות במזרח אירופה, כאלו שהיו בעבר חלק מברית המועצות, ופוטין האשים שהמערב הוא זה ש"הוציא את השד מהבקבוק" באופן התנהלותו, וכי כדי להיאבק ברוסיה הוא מוכן לנצל כל דבר, "אפילו את השטן עצמו". באזהרה ישירה למערב אמר: "ככל שיועברו לאוקראינה מערכות מערביות לטווח ארוך יותר – כך נצטרך להרחיק יותר את האיום מגבולותינו". הוא לא פירט מה משמעות הדברים.
"אני נושא את הנאום הזה בזמנים שכולנו יודעים שהינם קשים, זהו קו פרשת המים בהיסטוריה המודרנית של ארצנו, תקופה של שינויים מהותיים ובלתי הפיכים מסביב לעולם, עם האירועים ההיסטוריים החשובים ביותר שיעצבו את העתיד של ארצנו ושל עמנו", אמר פוטין. "עשינו כל דבר אפשרי, באמת כל דבר אפשרי, כדי להימנע מהבעיה הזו (באוקראינה) באמצעים לא אלימים", טען. "היינו סבלניים, ניסינו לנהל משא ומתן כדי לצאת מהסכסוך המסובך הזה, אבל תרחיש אחר לחלוטין נרקם מאחורי גבנו". פוטין טען גם, למרות הטענות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצעו לוחמיו נגד אזרחים אוקראינים, כי "אנחנו לא נלחמים בעם האוקראיני" – ולדבריו האוקראינים הפכו לבני ערובה של "המשטר בקייב ואדוניו במערב".
בנאומו האשים פוטין גם שהמערב מנסה לעורר פילוג בתוך החברה הרוסית, תוך שהוא משמיע שוב אמירות נגד קהילת הלהט"ב ואף מאשים ללא כל הוכחה שאפילו פדופיליה הופכת לכאורה לדבר לגיטימי במערב. לטענתו המערב "מהמר" על בוגדים בתוך רוסיה, וקרא להענישם – כשברקע הדיכוי הנרחב של כל פעולת מחאה נגד המלחמה ושל התקשורת העצמאית במדינה. הנאום הועבר בשידור חי בכל ערוצי הטלוויזיה ברוסיה, וחלקם אף הציגו על המסך שעון שספר את הדקות עד לתחילתו. במהלך הנאום דווח על מתקפת סייבר נגד אתר האינטרנט של אחד מערוצי התקשורת הממלכתיים, שהביאה לקטיעה זמנית של שידור הנאום באותו אתר.
24 צפייה בגלריה
בכירי המשטר מוחאים כפיים לפוטין. בקהל ניתן לראות בין היתר את הנשיא לשעבר מדבדב, ראש הממשלה מישוסטין והפטריארך קיריל
(צילום: AP )
הנאום נמשך כאמור זמן רב, וחלק ניכר ממנו הקדיש פוטין לעניינים פנימיים וכלכליים, אך לקראת סוף דבריו שב וחזר לסוגיות בינלאומיות והכריז כי רוסיה תשעה את השתתפותה באמנת New START עם ארה"ב, אמנת בקרת הנשק הגרעיני האחרונה בין רוסיה לארה"ב שעדיין נמצאת בתוקף. הוא הדגיש כי רוסיה לא מבטלת עדיין את ההסכם באופן סופי. ההסכם שנחתם ב-2010 הוארך עם כניסת הנשיא ג'ו ביידן לתפקיד בחמש שנים, ואמור להיות בתוקף עד 2026. הוא מגביל את מספר ראשי הקרב הגרעיניים המבצעיים של שתי המעצמות ל-1,550 כל אחת.
משמעות השעיית ההסכם היא שרוסיה תגביל או תמנע לחלוטין את יכולתה של ארה"ב לערוך בדיקות על מנת לפקח שמוסקבה עומדת בתנאיו. פוטין הסביר את המהלך בכך שבדיקות פיקוח שכאלו מצד ארה"ב, בשעה שהיא ובעלות בריתה בנאט"ו קוראות מפורשות לתבוסתה האסטרטגית של ארצו, הן בגדר "תיאטרון האבסורד". הוא גם אמר שרוסיה צריכה להיות מוכנה לאפשרות של חזרה לניסויים גרעיניים: "אם ארה"ב תבצע ניסויים גרעיניים, כך גם אנחנו", הצהיר.
פוטין זכה לתשואות מהקהל כשהזכיר את סיפוח המחוזות הכבושים באוקראינה, וטען שוב שמטרת הפלישה הייתה לכאורה להגן על תושביהם הרוסים של המחוזות הללו מפני הממשלה בקייב, אותה הוא שוב כינה באופן שקרי "ניאו-נאצית". פוטין ביקש גם מהצופים לעמוד לזכרם של החיילים הרוסים שנפלו בקרבות, והבטיח להקים קרן מיוחדת שתעניק תשלומים עבור המשפחות השכולות. הוא הבטיח גם שהסנקציות על ארצו לא יכניעו את כלכלתה: "הם רוצים לגרום לאנשינו לסבול, אבל ההערכות שלהם לא התממשו. הכלכלה הרוסית התגלתה כחזקה הרבה יותר ממה שהם חשבו". קרן המטבע הבינלאומית, יצוין, מעריכה שכלכלת רוסיה תצמח השנה ב-0.3% – הרבה פחות ממדינות כמו סין והודו, אבל מדובר עדיין בתחזית טובה בהרבה מזו שצפו לה בתחילת המלחמה.
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, מיהר בצהריים להגיב להאשמות של פוטין ואמר כי הטענה שרוסיה הייתה נתונה לאיום צבאי מצד אוקראינה או כל גורם אחר היא "אבסורדית". לדבריו, "אם רוסיה תפסיק את המלחמה באוקראינה ותחזור הביתה, היא תיגמר". מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג דחה גם הוא טענותיו של פוטין, ומסר: "אף אחד לא תוקף את רוסיה, רוסיה היא התוקפן". פוטין, כך אמר סטולטנברג, הבהיר למעשה שפניו רק להמשך המלחמה ולהסלמתה.
בהמשך התייחס לנאום פוטין גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, ומסר כי ההחלטה להשעות את אמנת הגרעין היא "מצערת וחסרת אחריות" – אבל הדגיש כי וושינגטון תמתין לראות את צעדיה של רוסיה בשטח. יועצו הבכיר של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, מיכאילו פודוליאק, אמר מצדו כי הנאום של פוטין מעיד שהנשיא הרוסי "איבד קשר עם המציאות". לדברי פודוליאק, הנאום מעיד גם על "המצב חסר התקווה" שבו נמצא כעת פוטין, ולטענתו האליטות של רוסיה, שאנשיהן הם אלו שישבו באולם שבו פוטין דיבר, הופכות לפיכך למתוסכלות יותר ויותר מהנהגתו ועשויות להטיל ספק ביכולותיו.
מוסקבה נערכת לעוד הסתערות, קייב למתקפת-נגד משלה
הנאום נערך כאמור שלושה ימים לפני המועד שבו יציינו בעולם שנה לתחילתה של המלחמה הגדולה ביותר שראתה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה – כשסופו של העימות אינו נראה באופק. כשהצבא הרוסי פלש לאוקראינה ב-24 בפברואר אשתקד היו הערכות שלפיהן הוא ישתלט על המדינה בתוך ימים, אך האוקראינים עמדו מולו בגבורה, מנעו את כניסתו לקייב, ובהמשך גם סילקו אותו מאזור חרקוב, מהעיר חרסון ומשטחים נוספים שאותם תפס. הם גרמו לו אבדות כבדות בנפש, ובמערב מעריכים שעשרות אלפי חיילים רוסים נהרגו עד כה ויותר מ-100 אלף נפצעו. לשם השוואה, זהו מספר נפגעים גדול פי כמה מזה שספג הצבא הסובייטי במהלך כל מלחמת אפגניסטן, שנמשכה עשור.
אף שסולקה משטחים רבים, רוסיה עדיין מצליחה להחזיק ברוב שטחי המחוזות לוהנסק ודונייצק שבחבל דונבאס, וכן בחלקים גדולים ממחוזות חרסון וזפוריז'יה. בחודשיים האחרונים נרשם קיפאון בשדה הקרב ושום צד לא רשם כיבושים משמעותיים, אך כעת נערכת מוסקבה להסתערות מחודשת, ואוקראינה מכינה מתקפת-נגד משלה שתצא לפועל באביב. קרבות עזים ניטשים בדונבאס, ובמיוחד בעיירה בחמוט, ולפי דיווחים, המוני חיילים נהרגים בה משני הצדדים. לאוקראינה סייעה אחדות מרשימה מצד ארצות המערב: אלו לא רק הטילו סנקציות חסרות תקדים על רוסיה, אלא גם שלחו סיוע צבאי בשווי של עשרות מיליארדי דולר, ונעתרו עם הזמן לבקשת קייב לשלוח לה כלי נשק מתקדמים יותר ויותר – מרקטות מתקדמות ועד טנקים – אם כי הן עדיין נמנעות מלשלוח לה מטוסי קרב וטילים ארוכי-טווח.
24 צפייה בגלריה
אין סוף באופק. לוחמים אוקראינים בחרקוב, אחרי שחרור שטחים במחוז הזה מידי רוסיה בספטמבר 2022
(צילום: AP)
24 צפייה בגלריה
בניין במריופול, מזרח אוקראינה, מופגז על ידי טנק רוסי בקרבות הקשים על העיר במרץ אשתקד. המונים נהרגו
(צילום: AP)
24 צפייה בגלריה
בניין הרוס בעקבות הקרבות בבורודיאנקה שבפרברי קייב, באפריל 2022. הרוסים הוברחו משם, והמלחמה נגררת מאז
(צילום: AP)
לאורך השנה הראשונה של המלחמה עלה שוב ושוב החשש שבלארוס, שכנתה של אוקראינה מצפון, תשלח את צבאה כדי לסייע לכוחותיו של פוטין. אבל למרות שהרודן אלכסנדר לוקשנקו, שנחשב במידה רבה לעושה דברו של פוטין, טען כמה וכמה פעמים שאוקראינה מהווה איום כלפי ארצו, הוא נמנע עד כה מלהצטרף למלחמה באופן ישיר. הבוקר, רגע לפני נאומו של פוטין, מינסק ניפקה הצהרה מאיימת נוספת לעבר קייב: משרד ההגנה הבלארוסי טען כי הבחין בריכוז כוחות "מאסיבי" של הצבא האוקראיני סמוך לגבול, והזהיר כי יגיב לכל "פרובוקציה", כלשונו.
נאומו של פוטין מגיע יממה בלבד לאחר ביקורו המפתיע של נשיא ארה"ב ביידן בקייב, שבמהלכו הסתובב ברחובות הבירה לצד הנשיא האוקראיני זלנסקי בזמן שאזעקות הופעלו שם. היה זה ביקורו הראשון של ביידן באוקראינה מאז תחילת המלחמה, ולמעשה הראשון של נשיא אמריקני במדינה זה 15 שנה, ומטרתו המרכזית הייתה להדגיש שארה"ב תמשיך לעמוד לצד אוקראינה ככל שיידרש.
"שנה חלפה, וקייב מחזיקה מעמד. אוקראינה מחזיקה מעמד והדמוקרטיה מחזיקה מעמד", אמר ביידן במהלך הביקור. "כשפוטין החל בפלישה שלו לפני כמעט שנה, הוא חשב שאוקראינה חלשה ושהמערב מפולג. הוא חשב שהוא יכול לגבור עלינו, אבל הוא טעה לחלוטין", הוסיף. הנשיא האמריקני הודה שהימים והשבועות הבאים יהיו "קשים" עבור אוקראינה, אך הדגיש כשעמד לצד זלנסקי: "אין מחיר לחופש, ושווה להיאבק למענו ככל שיידרש – וזה משך הזמן שאנחנו נהיה לצדך, אדוני הנשיא".
המסע הסודי של ביידן: בלי "אייר פורס 1", ובלי טלפונים
אמש נחשפו פרטים חדשים על המסע הסודי של ביידן לקייב, מסע שלא הוכרז מראש ושבבית הלבן הודו כי היה טמון בו סיכון לא מבוטל לביטחונו של הנשיא: היה זה ביקור חסר תקדים מהבחינה הזו, כיוון שמעולם בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב לא ערך נשיא כלשהו ביקור באזור מלחמה שלא נמצא תחת פיקוח ושליטה של כוחות אמריקניים, כמו ביקורים שערכו בעבר נשיאים בעיראק ובאפגניסטן. באוקראינה אין לארה"ב, או לבעלות בריתה במערב, שליטה על המרחב האווירי, ומלבד כוח אבטחה קטן לשגרירות בקייב גם אין לה כוחות על הקרקע.
24 צפייה בגלריה
ביידן מגיע ברכבת לקייב, אתמול. רק שני עיתונאים התלוו אליו, עם טלפונים כבויים
(צילום: רויטרס)
הביקור תוכנן במשך חודשים ארוכים, אבל פרטיו נשמרו בסוד על ידי קומץ בכירים בבית הלבן, שהכחיש עד לרגע האחרון שביידן מתכנן מסע שכזה. היועץ לביטחון לאומי של הנשיא, ג'ייק סאליבן, אמר אמש בתדרוך לתקשורת כי הביקור דרש "מאמץ ביטחוני, לוגיסטי ומבצעי מצד מקצוענים ברחבי הממשל האמריקני על מנת להפוך מה שהיה מעצם טבעו מהלך מסוכן – לסיכון מחושב".
רק ביום שישי האחרון נתן ביידן את האור הירוק הסופי לביקור, ולאירופה הוא המריא ביום ראשון בשעה 04:15 לפנות בוקר (שעון מקומי), לא על גבי אחד המטוסים שמשמשים לרוב כ"אייר פורס 1", אלא על גבי מטוס אחר של חיל האוויר האמריקני, מדגם C-32. גם שם הקוד של הטיסה, SAM060 (ראשי תיבות של "משימה אווירית מיוחדת"), שמר על אופיה הסודי. לנשיא הצטרף צוות מצומצם ביותר של יועצים ורק שני עיתונאים הורשו להתלוות אליו: הם הושבעו לסודיות והמכשירים האלקטרוניים שלהם כובו. רק לאחר תחילת הטיסה, וכמה שעות לפני שביידן הגיע לקייב, הודיעה וושינגטון למוסקבה על הביקור, כדי למנוע במהלכו מתקפה רוסית על הבירה האוקראינית ולצמצם את הסיכון לעימות ישיר בין המעצמות.
אחרי עצירת תדלוק בגרמניה נחת ביידן בעיירה ז'שוב שבמזרח פולין, עיירה שהפכה לשער מרכזי עבור הנשק המערבי שזורם לאוקראינה, ומשם לקח רכבת לקייב, בנסיעה שארכה עשר שעות. עוד לפני שביידן הגיע לקייב החלו לצוץ שמועות על ביקור אפשרי שלו שם, בעקבות החסימות הנרחבות בעיר בשעות שקדמו לו. אבל דבר הביקור נחשף לעולם רק כאשר הופצו תמונות של ביידן וזלנסקי הולכים יחד לצד אחת הקתדרלות בעיר, והעובדה שהוא נשמר בסוד עד לשלב זה הפתיעה לא מעט בכירים בבית הלבן. הביקור נמשך חמש שעות בלבד, ולאחר מכן חזר ביידן לפולין, גם כן ברכבת. לצד הצהרות התמיכה הכריז ביידן על עוד חבילת סיוע צבאי לאוקראינה, בהיקף של כחצי מיליארד דולר.
24 צפייה בגלריה
ביידן וזלנסקי. צריך "למכור" את הסיוע היקר לאמריקנים ולאזרחי המערב
(צילום: AFP PHOTO / HO / UKRAINIAN PRESIDENTIAL PRESS SERVICE)
בפולין, שבניגוד לקייב הביקור בה הוכרז מראש, ביידן צפוי לשאת הערב נאום משלו מהטירה המלכותית בוורשה, אותה טירה שבה נאם כחודש לאחר פרוץ המלחמה בשנה שעברה (נאום שייזכר בעיקר בזכות הצהרתו אז של ביידן שפוטין "לא יכול להישאר בשלטון" – אמירה שהתפרשה כקריאה לחילופי שלטון במוסקבה, אם כי הבית הלבן הכחיש זאת בהמשך). בנאומו הערב צפוי ביידן להדגיש את חשיבות האחדות של המערב בעמידה לצד אוקראינה, ובפרט את הסיוע החיוני שמעניקות לה פולין ומדינות נוספות בחזית המזרחית של ברית נאט"ו.
ביידן ואנשיו מדגישים כל העת כי פוטין טעה לחלוטין כשהעריך, לדבריהם, שהמערב לא יצליח להתאחד סביב הסיוע לאוקראינה וכי לאורך זמן יצוצו בחזית שהקים סדקים. אבל להערכה הזו יש יסוד מסוים: ככל שהמלחמה נגררת יותר ויותר כך גם נראה שפוחתת התמיכה בקרב אזרחי ארצות המערב – בכללן ארה"ב – בסיוע היקר שהן מעניקות. בוושינגטון, למשל, כבר קוראים כמה וכמה מחוקקים רפובליקנים להפסיק להזרים מיליארדי דולרים לאוקראינה ולהשקיע את הכסף הזה בבעיות הפנימיות של ארה"ב, אבל התמיכה בקייב היא עדיין חוצת מפלגות ברובה הגדול.
בוושינגטון גוברות כעת הקריאות לביידן להסביר בצורה טובה יותר את חשיבות הסיוע הזה לעם האמריקני. "השורה התחתונה היא שזו מלחמת תוקפנות, פשעי מלחמה על סטרואידים, שרואים בטלוויזיה מדי יום. אם נפנה את הגב לדבר הזה, זה רק יוביל לעוד תוקפנות", אמר הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גרהאם. "פוטין לא יעצור באוקראינה. אני לחלוטין במחנה של אלו שסבורים כי המשך העזרה לאוקראינה הוא אינטרס לאומי חיוני עבורנו. אני יכול למכור את זה בבית, ואמשיך למכור את זה".
פורסם לראשונה: 10:51, 21.02.23
