המדינה תבקש היום (ראשון) למחוק את העתירה לפינוי חאן אל אחמר, עקב "מגעים להסכם עם התושבים למציאת מקום חלופי". למעשה, מגעים כאלו מתקיימים כבר שנים, אך נכשלו שוב ושוב. הממשלה תחזור בתשובתה לבג"ץ גם על הטיעון שבו השתמשה בעבר, שלפיו בעיתוי זה יש לפינוי היישוב השלכות מדיניות וביטחוניות.
בפברואר, נזכיר, ביקשה המדינה בפעם התשיעית לדחות את תשובתה לעתירה. בג"ץ קיבל את הבקשה, אך הזהיר כי אם לא תתקבל תשובה בפעם הבאה - הוא ישקול לקבל את העתירה ויורה על פינוי המאחז הבדואי הבלתי-חוקי. המדינה ביקשה אז לדחות את תשובתה בארבעה חודשים, אולם בג"ץ החליט כי יאפשר לה כחודשיים בלבד להגיש את תשובתה.
בפסק הדין קבעו השופטים נועם סולברג, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין כי דיון בעתירה, לאחר תשובת המדינה, יתקיים ב-1 במאי. מדובר באמצעי לחץ וביקורת של בית המשפט על המדינה.
השופט סולברג מתח ביקורת על המדינה בפסק הדין, וקבע כי היא למעשה מצהירה בפני בית המשפט דבר אחד, ועושה דבר אחר. "העתירה תלויה ועומדת – זה קרוב לארבע שנים תמימות. את מורת רוחנו מ'גרירת הרגליים' הבענו שוב ושוב, בשורה ארוכה של החלטות; אין צורך להרחיב יתר על המידה. די אם נאמר, כי דעתנו אינה נוחה כלל מהתנהלות משיבי המדינה, שאף סותרת את עצמה מיניה וביה", כתב השופט.
סולברג הוסיף: "מחד גיסא נטען, שוב ושוב, ובכלל זה גם בבקשת הארכה שלפנינו, כי 'הדרג המדיני נותר איתן בעמדתו לפיה שלטון החוק מחייב לממש את צווי ההריסה במתחם חאן אל אחמר'; ומאידך גיסא, פעולות המשיבים עד כה מלמדות לכאורה דווקא את ההיפך – כי נוח להם המצב הקיים: אחת לכמה חודשים תוגש בקשת ארכה, העותרת תתנגד לה, בית המשפט ייעתר לה, גם אם בחירוק שיניים, ועולם כמנהגו נוהג. 'להחליט שלא להחליט'. דרך פעולה זו, אולי אפשרית במקרים מסוימים, מחוץ לכותלי בית המשפט, אך אינה מקובלת עלינו; ודאי לא לאורך זמן כה רב, כאשר ברקע תלויה ועומדת עתירה, הממתינה לבירור ומענה, לבטח כך, לאחר שהוצאנו מלפנינו צו על-תנאי".
לפני הבחירות, נזכיר, הבטיחו בכירים בממשלה כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לפנות את היישוב - ואף תקפו את הממשלה הקודמת על כך שדחתה את הפינוי. "מה שחשוב זה לא מה יאמרו הגויים אלא מה יעשו היהודים", תקף אז סמוטריץ' את בנט. לימים אמר ח"כ אלמוג מעוצמה יהודית, שיושבת בקואליציה הנוכחית, כי הסיבה לכך שחאן אל אחמר לא יפונה היא ש"לאמריקנים ולאירופים יש סדר יום אחר".
כהן, שהאשים את "דעת הקהל העולמית" בכך שהפינוי נדחה שוב, אמר כי "אני, ולא מעט אנשים בקואליציה, רוצים לראות תוצאות אחרות. יחד עם זאת, אנחנו מבינים ורואים תהליך". יו"ר מפלגתו בן גביר אמר בעבר לאחר אחת הדחיות הקודמות של הפינוי: ""ואז מגיע הרגע הזה שאפילו בג"ץ אומר להם תהרסו. יש לכם מנדט, יש שלטון חוק, ואז מה קורה? כל אלה שרק דיברו ודיברו ודיברו ודיברו, מסתבר, מתגלים, שהכול, אבל הכול, הצגה אחת".
ב-2020, בעת סיור באזור, אמר בן גביר כי "חאן אל אחמר זה מקום שאליו הגיעו פורעי חוק. אין דין, אין דיין ואין שלטון חוק. אם היה מדובר בנוער הגבעות, יום למחרת הימ"מ והיס"מ היה כאן. הרי בג"ץ אמר. אבל כאן בחאן אל אחמר זה לא קורה. הכי מדהים שבג"ץ אמר שאפשר לפנות, אלא שראש הממשלה לא פינה אל אחמר. איילת שקד לא פינתה. נפתלי בנט לא פינה".
גם בליכוד אמרו דברים אחרים על חאן אל אחמר - ולא רק בכירי המפלגה שנשארו מחוץ לממשלה והגיעו לסייר באזור בינואר האחרון. בינואר 2019 סייר שם אלי כהן ואמר כי "במדינת ישראל יש דין ואת הדין צריך לכבד, ולכן את מאחז חאן אל אחמר צריך לפנות עוד לפני הבחירות". מאז עברו חמש מערכות בחירות, אלי כהן הפך לשר החוץ - וכאמור המאחז עדיין במקומו.
בכיר נוסף בממשלה, יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמר ב-2019 כי "את עמונה נתניהו יפנה אבל את חאן אל אחמר לא. ביבי חלש מול ערבים וחזק נגד יהודים. הרוח הגדולה של הנוער הנהדר הזה תנצח". תנועת הימין רגבים, שסמוטריץ' נמנה עם מייסדיה, מסרה בתגובה לכוונה של הממשלה לבקש מבג"ץ למחוק את העתירה כי "אם אכן זו תהיה תשובת המדינה, הרי שלממשלה זו אין זכות קיום".
עוד נמסר מרגבים כי "נכון לרגע זה, ארבעה חודשים לאחר הקמת הממשלה, נראה כי המדיניות היחידה שהממשלה הזו מקדמת היא מדיניות שמאל: אין רפורמה משפטית, אין מענה ציוני לגל הטרור, אין משילות בנגב, אין עצירת השתלטות עוינת על שטחי C, ואין פינוי חאן אל אחמר".
השתתף בהכנת הכתבה: אלישע בן קימון