הטענה המרכזית של תומכי ההפיכה המשטרית שמבקשים לצמצם את סמכויות בג"ץ היא מהסוג המתריס, בבחינת "מי שׂמכם?!". רוצה לומר, מי הסמיך את השופטים לבטל חקיקת חוקי יסוד של הכנסת ולהתערב בענייני סבירות? השאלה לגיטימית, אך היא לא יכולה להיעצר בבחינת מקור הסמכות של בג"ץ, וצריכה להישאל גם ביחס לסמכות הכנסת עצמה: מי שׂמךְ לקבוע ברוב דעות חוקים שיחייבו אותי באופן אישי, ואת המיעוט שאליו אני משתייך, שמתנגד לרוב?
התשובה המתבקשת היא כמובן - השיטה הדמוקרטית היא מקור הסמכות של הכנסת, שכן על בסיסה מתקיימות בחירות המעניקות את הכוח לנבחרי רוב הציבור לחוקק חוקים שמחייבים את כלל האזרחים, כולל המיעוט. אך גם כאן אי אפשר להימנע משאלת המשך: מדוע אזרחי המיעוט חייבים להשתתף ב"משחק הדמוקרטי" שמשמעותו כפיפות להחלטות הרוב?
כאן התשובה פחות ברורה, שכן בהיעדר מקור סמכות טרנסצנדנטי-אלוהי שמחייב את כולם, נדרש מקור סמכות אנושי שמחייב את הציות. אם חיובו של המיעוט להישמע לרוב מבוסס על היכולת לכפות בכוח את רצונו, כי אז מדובר בשלטון רודני-דיקטטורי, ובמקרה זה המיעוט ימרוד ברוב ויסרב לקיים את החלטותיו כשתיקרה לו ההזדמנות לכך.
להצדקת השיטה הדמוקרטית נדרש מקור סמכות שאינו מבוסס על כפייה אלא על "אמנה חברתית" – מעין הסכמה אנושית-אזרחית בלתי כתובה - של כלל אלה שמקבלים מרצונם את השיטה הדמוקרטית משיקולי תועלת אישית.
הסיבה שהרוב מסכים לאמנה חברתית שמבססת את שיטה הדמוקרטית מובנת: הוא זוכה לשיתוף פעולה של המיעוט בלא צורך בהפעלת כוח. אך מדוע שהמיעוט יסכים לקבל על עצמו אמנה חברתית שמכפיפה אותו לשלטון הרוב? התשובה היא שלמיעוט כדאי לעשות זאת כיוון שהאמנה החברתית כוללת גם התחייבות של הרוב לא לפגוע בו כתנאי לכפיפותו.
ואולם, השיטה הדמוקרטית הכירה בנטייתו של הרוב "לשכוח" את מחויבותו לשמור גם על האינטרסים של המיעוט, ולכן היא יצרה מודלים שונים של מוסדות עצמאיים, שאינם תלויים ברוב, ותפקידם להגביל את כוחו ובכך להבטיח את כיבודה של האמנה החברתית. חוקה בהסכמה היא דוגמה מובהקת למוסד שנועד להגביל את כוחו של הרוב מול המיעוט. ובאין חוקה, כמו בישראל, השיטה הדמוקרטית מחייבת רשות שלישית עצמאית – בג"ץ - בנוסף על הכנסת והממשלה, שתפקידה להבטיח שהרוב יקיים את מחויבותו כלפי המיעוט וישמור על זכויות אדם ואזרח.
על כן, התשובה לאלה הטוענים נגד סמכות בג"ץ לפסול חוקים שפוגעים במיעוט, היא שהאמנה החברתית היא מקור הסמכות של בית המשפט הגבוה לצדק כמו גם של הכנסת.
הרב ישי רוןבמידה שתתממש ההפיכה, יוכפף בג"ץ לרוב בכנסת ולא יוכל עוד למלא את ייעודו להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב. הממשלה תזכה בכוח בלתי מוגבל ותוכל להפר את חובותיה כלפי המיעוט ואת האמנה החברתית שבבסיס הדמוקרטיה. במקרה זה גם המיעוט וכל אחד מיחידיו יהיו פטורים מהחובה לקיים אותה ויהיו זכאים לסרב לקבל את מרות הרוב, ולמעשה השיטה הדמוקרטית תקרוס.
לכן כל מי שחרד, מימין ומשמאל, להמשך קיומה של האמנה החברתית העומדת ביסוד השיטה הדמוקרטית, חייב לפעול למען הבטחת עצמאותו ויכולתו של בג"ץ להגביל את כוחו של הרוב מלפגוע במיעוט, ומוטב מוקדם.
- עו"ד ישי רון הוא רב רפורמי ומורה ליהדות ופילוסופיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
