מאות ליוו למנוחות את לוחם שלדג, רס"ל יונתן חצור (22) שנפל ביום שלישי בקרבות בעזה. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר.
הלווייתו של יונתן חצור ז"ל
בין המאות הרבות שהגיעו להלוויה, היו גם החברים לצוות שלחמו לצידו בקרב בעזה, שם נפל. "אני בברנר, מתארגן. עוד מעט מגיע ליחידה, תיקח אותי בחשבון. אני נגביסט, חובש ופורץ. אם יש צורך, תשבץ אותי. רוצה לתרום", הקריא מפקדו של חצור את ההודעה שהוא שלח אליו כשנחת בישראל. מיד לאחר שנודע לו על זוועות 7 באוקטובר, חצור עלה על מטוס מסרי לנקה, שם היה בחופשה.
"אהבת לרוץ בקיבוץ, היית פרפקציוניסט בהכול, בציור, בפיסול, בקראטה. היחידה מאוד התאימה לך", ספד לו אביו אבנר. "עם כל הכישרון שלך, מעולם לא התנשאת, הצגת ביטחון עצמי ושקט, בלי יוהרה. אתם היהלום, גביש קשה אבל שקוף - מראים מהי ציונות בלי יוהרה".
"יונתן, דרך המכחול ודרך החרב, בכל מקום שהגעת, השארת חותם בשקט", נפרד ממנו אחיו אייל. "הייתי ועדיין גאה להיות אחיך הגדול. מהר מאוד הבנתי שיש לי אח קטן ראוי להערצה. צלחת מכשולים בהתמודדות איתנה ושקטה. ברגע הזה רוצה להיות איתך ברגע של זריחה בערבה, לובש מדים ומסתכל אל האופק".
בת דודתו נועה ספדה לו: "יונתן שלי, בן דוד אהוב, קשה להאמין. קראטיסט מוכשר, אדם טוב, הכי טוב בעולם, ולוחם שלדג. בן דוד שלי מת. איך ממשיכים בידיעה שאתה לא פה. לא הגיוני. איך הלכת ככה? סיפרת על הסאפ שרצית לקנות ועל הדירה ביפו. מקווה שיהיה לך טוב בעולם הבא, שלדגיסט שלי. אוהבת לעד".
"אני כותב לך ומולי הציור שציירת לפני שבע שנים, דמויות דרקון וטיגריס נאבקים זה בזה", אמר יובל, מאמן הקראטה של חצור. "בגיל שמונה הגעת ולמדת את אומנות הקראטה. התאמנת ברצינות ודחפת את עצמך לשלמות בביצוע. גדלת ונהיית לוחם בנוי לתלפיות - כוחך הגופני היה אדיר, אך אותנו הרשימה הרגישות שלך בקראטה, שלא הופנתה החוצה, אלא פנימה לתוך השלמות. זזת בשלמות, באסתטיקה וביופי. כואב את לכתך שלא אוכל לצפות בכישרון האמנותי, שנועד לגדולות. מחבק אתכם אבנר, דפנה ואייל. יונתן תמיד יהיה אהוב. ילד יפה, לוחם ואמן".
"כששמעת על מה שקרה, עזבת הכול וחזרת מסרי לנקה. תמיד רצית לעשות יותר", נפרד מפקדו בשלדג. "חצור, קשה לי להביע את ההערכה אליך. היית בעל יוזמה ואקטיביות ועם השקט שלך. היית לוחם פיזי עם רגישות, זה היה שילוב מיוחד. מעבר להיותי המפל"ג שלך, הרגשתי כמו אחיך הגדול".
אחד מחבריו לצוות הוסיף: "אתה אדם מיוחד, חבר מופלא, לוחם קשוח ומחוספס. אתה אח וחבר לצוות. אתה לא היית מדבר הרבה, אבל דיברו עליך המון. ביום שבת הארור כתבת לי מסרי לנקה 'חייב להיות שם, יש עבודה'. גם כשהצטיינת, מצאת סיבה לומר שיכולת יותר טוב. אתה הלוחם שכל אחד רוצה להיות לידו. נפלת למען כולנו כדי שהמשפחות שלנו יחיו בשקט. אנחנו הצוות נהיה איתכם ולצידכם לעד, נתמוך ונחזק, ויונתן ואתם תהיו חלק מהצוות. זאת לא פרידה, תישאר איתנו. לנצח תהיה אחד מ-12. נמשיך להילחם למענך".
