מקום לדאגה: ישראל נמצאת בתחתית מבין מדינות ה-OECD באוריינות קריאה ובאוריינות מתמטיקה. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתייחסים לשנים 2023-2022.
באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 244 לעומת 260 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה-27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר. הציון של ישראל דומה לזה של איטליה. עוד עולה מהנתונים כי אנחנו נמצאים במגמת ירידה. הציון של ישראל ירד ב-10 נקודות לעומת המחזור הראשון, שנערך לפני כעשור (2015-2014), ומושפע בעיקר מהגידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות נמוכה.
גם באוריינות מתמטית המצב לא מזהיר. הציון הממוצע של ישראל הוא 246 לעומת 263 בממוצע ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-26. בלמ"ס מצאו כי הציון של ישראל דומה לזה של איטליה, ליטא וארצות הברית. לא חל שינוי מובהק בציון של ישראל לעומת המחזור הקודם.
בפתרון בעיות אדפטיבי הציון הממוצע של ישראל הוא 236 לעומת 251 בממוצע ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-25. הציון של ישראל דומה לזה של פורטוגל, קרואטיה ודרום קוראה. זו הפעם הראשונה שמיומנות זו נמדדת בסקר.
סקר מיומנויות הוא סקר בינלאומי שעורך ארגון ה-OECD זו הפעם השנייה, ומשתתפות בו 31 מדינות. הסקר בודק את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד 65) בשלוש מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.
בלמ"ס הסבירו כי מיומנויות אלו נחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו. הסקר מודד באופן ישיר את רמת השליטה במיומנויות ואת האופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היום-יום. מיומנויות אלו רלוונטיות להקשרים ולמצבים רבים בעולם העבודה ובחיים החברתיים, וניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות. מיומנויות אלו מקנות לשולטים בהן סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות בחברה עתירת המידע של ימינו, ואילו אלו שאינם שולטים בהן עלולים "להישאר מאחור".
מהנתונים עולה עוד כי שיעור גבוה מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל היא ברמות הנמוכות במיומנויות יסוד. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות קריאה הוא 36%, לעומת 26% בלבד בממוצע ה-OECD. השיעור בישראל עלה מ-27% במחזור הראשון. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות מתמטית הוא 34%, לעומת 25% בלבד בממוצע ה-OECD. השיעור בישראל עלה מ-31% במחזור הראשון. בנוסף, שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות בפתרון בעיות אדפטיבי הוא 40%, לעומת 30% בלבד בממוצע ה־OECD.
בשלושת התחומים שנמדדו נרשם פער גדול בין יהודים לערבים, בדומה למחזור הראשון. באוכלוסייה הערבית חלה ירידה ניכרת של 26 נקודות באוריינות קריאה (מ-225 ל-199). לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית לא חל שינוי, והציון שלה נותר דומה ל־OECD (259 ו-260, בהתאמה). כתוצאה מכך, הפער לטובת היהודים התרחב מ-39 נקודות במחזור הראשון ל-60 נקודות במחזור הנוכחי.
מהנתונים עולה כי 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד. באוריינות מתמטית לא חל שינוי באף אחת משתי קבוצות האוכלוסייה לעומת המחזור הראשון. הציון הממוצע של היהודים (256) נותר גבוה משמעותית מזה של הערבים (215). גם בפתרון בעיות אדפטיבי הציון הממוצע בקרב הערבים (206) נמוך במידה ניכרת מהציון בקרב היהודים (247).
עוד מצאו בלמ"ס כי לחרדים הישגים נמוכים לעומת שאר היהודים, והישגיהם ירדו לעומת המחזור הראשון. הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). לעומת זאת, במחזור הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות. בהשוואה בין גברים לנשים באוכלוסייה החרדית באוריינות קריאה, ניכר יתרון של 12 נקודות לנשים, ואילו במחזור הראשון לא היה פער ביניהם.
הציון באוריינות מתמטית באוכלוסייה החרדית (246) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (258). לעומת זאת, במחזור הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות, בדומה לאוריינות קריאה. עם זאת, הפער לטובת הלא חרדים קיים רק בקרב גברים והיה משמעותי (21 נקודות). בקרב נשים אין הבדל בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות. בפתרון בעיות אדפטיבי, המגמה דומה לזו שבשתי המיומנויות האחרות: יתרון לטובת הלא חרדים, במיוחד בקרב גברים.
