גדל במעברה להורים יוצאי עיראק, מדגיש בפסיקותיו שיש לחתור להשבת אמון הציבור, מהמחמירים בענישה - וכעת הוא הפך לאיש שהוביל לרעידת אדמה במערכת המשפטית: השופט יוסף אלרון (67), שהודיע בצהריים (רביעי) באופן חסר תקדים על הצגת מועמדותו לתפקיד הנשיא הבא של בית המשפט העליון, זוכה זה כמה שנים לשבחים בצד הימני של המערכת הפוליטית.
מקום המדינה עוד לא קרה מקרה שבו שופט מודיע על מועמדותו לתפקיד הבכיר במוסד השיפוטי הגבוה ביותר של ישראל. עד כה, נשיא העליון נבחר בהתאם ל"שיטת הסניוריטי" - שלפיה השופט הוותיק ביותר בסגל מתמנה לתפקיד לאחר הליך פורמלי בוועדה לבחירת שופטים.
במכתב שבו הציג את מועמדותו, ציין השופט אלרון בפני שר המשפטים יריב לוין ונשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות כי "לקראת סיום כהונתה של השופטת חיות כנשיאת בית המשפט העליון, ב-16 באוקטובר 2023, הריני להודיעכם כי אני מציג את מועמדותי לכהונת נשיא בית המשפט העליון הבא". לדבריו, "הצגת מועמדותי זו אינה תלוית מבנה והרכב הוועדה".
השופט אלרון (במקור אלפריח), נולד במעברת "מחנה דוד" בחיפה. הוא הצעיר מבין תשעה אחים, הוריו עלו לארץ מעיראק ב-1951, את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סגן. ב-1982 הוא הוסמך לתואר משפטים באנגליה, ושנה לאחר מכן שב לארץ והחל להתמחות במשרדי עורכי דין בחיפה. ב-1994 הוא התמנה לשופט בבית משפט השלום בחיפה ובמרץ 2012 קודם לכהונת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר. שנה לאחר מכן החל לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי , ובפברואר 2017 אושר פה אחד מינויו לבית המשפט העליון.
השופט אלרון לא מרבה "ליישר קו" עם חבריו לכס העליון. ב-2016, עוד לפני מינויו, נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי נשיאת העליון דאז, השופטת המנוחה מרים נאור ז"ל, טענה במהלך המגעים להסכמות בוועדה לבחירת שופטים כי הנשיאה המיועדת השופטת חיות מתנגדת למינוי אלרון. לדברי נאור, חיות אף הוסיפה כי מבחינתה "שלא יהיה אף מינוי".
באותה תקופה, מקורביו של אלרון טענו כי לא ייכנס לבית המשפט העליון לנוכח מוצאו המזרחי. אלרון פילס את דרכו בעקביות במערכת המשפט. תומכיו טענו אז כי אחת הסיבות לכך ששר האוצר וחבר הוועדה לבחירת שופטים דאז משה כחלון תמך בו נעוצה אף היא במוצאו, וכי הוא נחוש להביא לכך שבית המשפט העליון ישקף יותר מועמדים מזרחיים ראויים.
השופטת המנוחה נאור זעמה אז על ההדלפות סביב המשא ומתן לבחירה, ועוד יותר על הרמיזות כי אלרון נפסל על רקע היותו מזרחי. למקורביה אמרה כי מערכת המשפט לא עוסקת בכל היבט עדתי וכי לעולם אין שואלים אדם על מוצאו.
אף על פי שהשופטת חיות לא הייתה אז חברה בוועדה, דעתה הייתה מכרעת משום שנהוג שמתחשבים בדעות הנשיא הבא בנושאי מינויים. לפי הפרסום ב-2016, נאור טענה בנוסף בפני חברים בוועדה כי חלק מעמיתיה סבורים שאלרון, שכיהן אז כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה והתמחה בעליון, "לא קורץ מחומר שממנו עשוי שופט עליון". בעקבות ההתנגדות, התפוצץ ה"דיל" לבחירת שופטי עליון שכמעט סוכם.
עם זאת, אלרון נתמך על ידי שרת המשפטים ויו"ר הוועדה דאז איילת שקד, וכאמור גם על-ידי כחלון. כמו כן, תמכו בו גם שני נציגי לשכת עורכי הדין דאז אילנה סקר וחאלד זועבי, שפעלו בעצה אחת עם יו"ר לשכת עורכי הדין באותה תקופה אפי נוה. בסופו של דבר, התרצתה חיות ואלרון נבחר כאמור פה אחד בוועדה.
לפני המינוי ב-2017, שני מכתבי תמיכה באלרון נשלחו לוועדה - אחד מהם של עמית איסמן, שמכהן כיום כפרקליט המדינה. במכתבו הדגיש איסמן: "אני בדעה שמדובר במשפטן מצוין, בעל ידע רב במשפט הפלילי, הן המהותי והן הדיוני, כמו גם בעל ידע בתחומי משפט אחרים. בתפקידי כפרקליט המחוז, נחשפתי לעבודתו של כבוד הנשיא אלרון, הן בעת שכיהן כאב בית הדין במספר הרכבים פליליים, שאז הובאו בפניו מרבית התיקים החמורים, המורכבים והרגישים שבמחוז (תיקי רצח, עבירות מין, עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה וכיוצ"ב), והן בעת שכיהן כראש הרכב ערעורים פליליים.
"במשך תקופה ארוכה נשא כבוד הנשיא אלרון במקצועיות רבה וברגישות בחלק נכבד מהנטל הרב והכבד אשר הוטל על כתפי החטיבה הפלילית בבית המשפט המחוזי בחיפה. הוא בלט בהתנהלותו, הן כאב בית דין בתיקי הפשיעה החמורה, והן כראש ערכאת ערעור בעניינים פליליים, הקפיד להפגין בקיאות וידע רחבים, יכולת ניתוח משפטית טובה וחריפה, כתיבה בהירה, ויכולות התמודדות גבוהות עם סוגיות משפטיות שונות ומורכבות".
איסמן ציין אז עוד כי בעבודתו מול אלרון נחשף "לאדם ישר, הגון ויעיל, המכבד את הצדדים המופיעים בפניו, שומר על כבודם של פרקליטים, סנגורים, נאשמים ועדים כאחד. ניכר שטובת המערכת והאינטרס הציבורי עומדים לנגד עיניו. הוא אינו ירא מעבודה קשה, מהתמודדות עם סוגיות חדשות ומורכבות ומהבעת ביקורת כאשר יש צורך בכך, כפי שהדברים מצאו את ביטויים בהחלטות ופסקי דין שנכתבו על ידו. אני סמוך ובטוח כי יכולותיו המשפטיות והניהוליות, ניסיונו העשיר ומעלותיו יסייעו בידו רבות בכל תפקיד אותו יתבקש למלא במערכת המשפט".
בתחילת השנה היה השופט אלרון היחיד בהרכב של 11 שופטים שהצביע נגד פסילת המינוי של יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי לתפקיד שר בממשלה. בדעת היחיד שלו אלרון לא סבר בהכרח שיש להכשיר את המינוי של דרעי, אלא שההחלטה בעניינו צריכה להגיע ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית - שיקבע אם יש קלון בעבירות המס שבהן הורשע יו"ר ש"ס.
אלרון ציין בדעת המיעוט כי סוגיית הקלון מקרינה על שאלת סבירות המינוי, ולכן רק אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו יפנה ליו"ר ועדת הבחירות, וזה יכריע בעניין הקלון, ניתן יהיה להכריע בשאלת חוקיות המינוי. בהתייחס ל"חוק דרעי", שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שהורשע במאסר על-תנאי בלבד, טען השופט אלרון כי החוק לא חל על יו"ר ש"ס מפני שהפנייה ליו"ר ועדת הבחירות הייתה צריכה להתבצע בכל מקרה לפני שנחקק.
הוצא מההרכב שידון בכינוס הוועדה לבחירת שופטים
נשיאת העליון חיות תפרוש לגמלאות באמצע חודש אוקטובר בהגיעה לגיל 70, ומי שאמור להחליפה לפי "שיטת הסניוריטי" הוא השופט יצחק עמית. אם הוועדה לא תכונס עד לפרישתה של חיות - יכהן כממלא-מקום המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן. אם אלרון ייבחר, הוא צפוי לכהן בתפקיד קצת פחות משנתיים - עד ספטמבר 2025. לעומת זאת, השופט עמית יוכל לכהן בתפקיד עד צאתו לגמלאות באוקטובר 2028.
נכון לעכשיו, שר המשפטים לוין לא מוכן לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כל עוד לא ישונה הרכבה, ועתירה בנושא תידון ב-7 בספטמבר. בעקבות הודעתו של אלרון, החליטה הנשיאה חיות להוציא אותו מההרכב שידון בעתירה נגד אי-כינוס הוועדה.
השר לוין כבר הודיע בעבר כי ברצונו לבטל את ה"סניוריטי "בבית המשפט העליון, ואף לפתוח את ההתמודדות לנשיאות לדמויות שלא כיהנו קודם לכן כשופטי עליון. בהרכב הנוכחי, לא ברור האם יש רוב למינוי אלרון - מאחר שנדרש רוב של חמישה חברים מתוך תשעה, ואם הוועדה תתכנס יכהנו בה שלושה נציגי קואליציה, נציגת אופוזיציה, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
