מיליוני ישראלים בילו את הערב במקלטים בגלל כמה מאות טילים בליסטיים. עכשיו תארו לעצמכם מה יקרה רגע אחד אחרי שאיראן תהיה חמושה בנשק גרעיני שיותקן על הטילים הללו - ישראל תהפוך ללא ראויה למגורים. ולכן, איראן נתנה לנו מתנה גדולה: צידוק לאומי פנימי ולגיטמציה בינלאומית להסיר אחת ולתמיד את האיום הקיומי מצדה עלינו. כל תגובה סמלית מצד ישראל תהיה המשך מדיניות הדרד'לה ורק תאפשר לאיראן להמשיך לצעוד בדרך המוצהרת שלה: להתעצם כדי להשמיד אותנו.
נפילת טיל איראני בגדרה
מחר תסתיים שנה קשה, הקשה בתולדות ישראל מאז הוקמה. אבל כמו כל קושי, גם מהשנה הזאת חייבת לבוא צמיחה גדולה. גם מתחת לאינספור המכות הקשות שקיבלנו יש הזדמנות לגדילה ולתיקון - ולא פחות מזה, יש כאן התבהרות של אמיתות יסוד. יש אינסוף אמיתות כאלה שגילינו על עצמנו בשנה החולפת, כמו למשל שאנחנו חזקים ובעלי חוסן גדול הרבה יותר ממה שחשבנו, או שחסן נסראללה טעה בענק - את שנות חייו האחרונות הוא חי בפחד מתחת לאדמה, בעוד אנחנו התגלינו בשנה הזו כבעלי גידים של פלדה.
גילינו גם שאי אפשר לחיות כאן בלי חברה מתקדמת שתתחזק כלכלה משגשגת, שתממן צבא חזק ומצוייד. שהרוח הישראלית היא הדבר הכי חשוב בחיינו, ושרק איתה נוכל לעמוד באתגרי הענק שניצבים לפתחנו, ושאנחנו לגמרי יכולים להם.
הרמטכ"ל בהערכת מצב בקריה לאחר התקיפה האיראנית
(צילום: דובר צה"ל)
ויש אמת אחת חשובה לא פחות, שנוגעת לשדות הקטל הרבים שנפתחו בשבע חזיתות. אם יש מסקנה אחת מובהקת מטבח השבעה באוקטובר היא שאין לנו מרחב לטעויות. ברגע שניצב מולנו אויב מוסלמי דתי, חמוש ומצוייד, שגם מצהיר בפה מלא על רצונו להשמיד אותנו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשחית זמן ומשאבים על הנסיון לנחש את המועד שבו יונף הגרזן אל צווארנו.
מי שלא ישתמש בנשק שלו כדי להסיר איום עובר על חוק מספר החוקים של מדינת ישראל, שנקרא "לא תעמוד על דם רעך"
מאות מיליוני שקלים ושעות עבודה אינסופיות הושחתו באמ"ן, ובמיוחד בחטיבת המחקר, על נסיונות להעריך את כוונות האויב (גילוי נאות: ביליתי בחטיבה הזו כמה שנים מחיי, לשמחתי בתחום יישומי שאינו עוסק בהערכת כוונות), אבל בעקבות השנה האחרונה אפשר לסגור את כל מאות התקנים שעוסקים בהערכת כוונות. בעולם של הוראות הפתיחה באש קוראים לזה בפשטות: אמצעי, כוונה ויכולת. זיהית את שלושת אלה, אתה חייב לנטרל את האיום. להסיר אותו בכוח. מי שלא עושה זאת הוא לא רשלן - הוא פושע שמסכן את עצמו ואת כל מי שנמצא באזור. כשמלמדים חיילים צעירים את ההוראות האלה, אומרים להם שמלבד החובה המוסרית, מי שלא ישתמש בנשק שלו כדי להסיר איום כזה גם עובר על חוק מספר החוקים של מדינת ישראל, שנקרא "לא תעמוד על דם רעך".
ואם לוקחים את המקרה הפרטי הקטן הזה שעל בסיסו אנחנו מחייבים כל אוחז בנשק להפעיל אותו, מה נאמר על מדינה שמולה איום מובהק, כוונה אמצעי ויכולת, והיא לא מסירה את האיום?
בזו אחר זו נדלקות לנו כל החזיתות, ואנחנו עוברים בהדרגה, מעזה הארורה, החזית הקטנה, שפתחה עלינו בהפתעה את לוע האש שלה, שכמעט אלפיים מאחיותינו ואחינו קיפחו את חייהם במלחמה מולה וברגעים אלה 101 אחים ואחיות נוספים עודם חטופים במנהרותיה. המסקנה הברורה היא שאם חמאס מצטייד ומתכונן, הוא יחכה לרגע של נקודת תורפה ויפתיע. מכיוון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את ההפתעה, האיום שלו פשוט לא יכול להיות קיים.
וכעת מתגלות לנו זוועות נוספות גם בחזית הצפונית. אפילו אחרי מעשי התעוזה הרבים של מדינת ישראל נגד חיזבאללה, היו בימים האחרונים מי שרצו לסגור את העימות מול לבנון בעוד הסכם שלא שווה את הנייר שהוא ייכתב עליו. והנה, כמה שעות אחרי שלוחמינו נכנסים אל תוך שטח לבנון הם מספקים לנו תיעודים מסמרי שיער מתוך עמדות היציאה לקרב של חיזבאללה.
זה מטורף ובלתי נתפס לחשוב ככה, אבל ההיערכות של חיזבאללה למתקפה לכיבוש יישובי הגליל מגלה לנו שהטבח הנורא שחטפנו מדרום בשמחת תורה הוא התרחיש הקטן, שנראה כמו טיול בפארק
זה מטורף ובלתי נתפס לחשוב ככה, אבל ההיערכות של חיזבאללה למתקפה לכיבוש יישובי הגליל מגלה לנו שהטבח הנורא שחטפנו מדרום בשמחת תורה הוא התרחיש הקטן, שנראה כמו טיול בפארק, לעומת מה שהיה מצפה לנו אם אלפי לוחמי כוח רדואן, מיומנים בהרבה ממחבלי חמאס, חמושים ומצויידים בהרבה ממחבלי עזה, היו חלילה וחס פושטים על יישובינו. גם בחזית הצפון יש כוונה, אמצעי ויכולת, ואף אחד לא יחזור לגור בקרית שמונה ובמטולה עד שהם לא ייעקרו מהשורש.
והנה, כמו בובת בבושקה של שנאה ואיבה, מצטרפת גם איראן, ראש הנחש של כל מה שקורה סביבנו, וחוצה כל קו אדום אפשרי כאשר היא יורה עלינו ישירות מאות טילים בליסטיים. גם איראן, כמו הנהגת חמאס וחיזבאללה, מצהירה מפורשות שכוונתה היא להשמיד את ישראל, משקיעה בזה משאבי ענק, ועכשיו, לא בפעם הראשונה, היא גם מיישמת, באופן חלקי מאוד, את מה שהיא מתכננת.
הדבר הכי חשוב עכשיו הוא אלף עיניים על הכדור, על ממשלת ישראל ועל העומד בראשה, שלא יגלגלו אותנו שוב לתגובה רופסת, כמו אחרי מתקפת הטילים הקודמת מאיראן
ולכן הדבר הכי חשוב עכשיו הוא אלף עיניים על הכדור, על ממשלת ישראל ועל העומד בראשה, שלא יגלגלו אותנו שוב לתגובה רופסת, כמו אחרי מתקפת הטילים הקודמת מאיראן.
המתקפה האיראנית הנוכחית היא גם הזדמנות. היא צידוק פנימי ובינלאומי לעשות את המעשה הכל כך מתבקש ולהסיר את האיום, למנוע מאיראן את היכולת להמשיך לטפח את יכולתה הגרעינית, לפגוע אנושות בתשתיות הכלכליות והאזרחיות שלה, לעצור את הדהירה שלה נגדנו ולהחזיר אותה עשרות שנים אחורה. הנהגה שלא תעשה זאת היא הנהגה רשלנית, פושעת, שמסכנת את עצמה ואותנו. הנהגה שעוברת על הציווי הבסיסי: לא תעמוד על דם רעך.
