(צילום: ירון ברנר)
שלושה שופטי עליון שמרנים שמינה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במהלך כהונתו הגשימו את הצפיות הרפובליקניות במלואן, ונתנו היום (שישי) את קולם לביטול הזכות החוקתית להפלה בארה"ב. הם הצטרפו לשלושה שופטים נוספים, שמונו אף הם על ידי נשיאים רפובליקנים, ובכך הצליח המחנה השמרני בארה"ב להשלים מהפכה בפסיקה החוקתית של בית המשפט לאחר כמעט 50 שנה.
נאום ג'ו ביידן בעקבות ביטול הפסיקה שהתירה הפלות
שאלת הזכות החוקתית להפלות היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה האמריקנית. מצד אחד עומדים תומכי "זכות הבחירה", אשר סבורים כי לאישה יש זכות על גופה וביכולתה לבחור אם לבצע הפלה או לא. מנגד עומדים תומכי "הזכות לחיים", הסבורים כי העובר הוא בעל זכויות משל עצמו, והפלה היא גדיעת החיים, ולכן אין לאישה זכות לבצע הפלה.
במשך שנים רבות כל מדינה בארה"ב קבעה לעצמה את הכללים בנוגע להפלות, עד אשר בשנת 1973 ניתן פסק דין מהפכני בבית המשפט העליון בפרשת "רו נגד ווייד". בית המשפט העליון, באחת הפסיקות הליברליות בהיסטוריה, קבע כי באמצעות פרשנות הזכות לחירות והזכות לפרטיות נגזרת הזכות לבצע הפלה. כלומר, נקבעה שחוקת ארה"ב מעניקה זכות חוקתית להפלה, ולכן כל חקיקה של אחת המדינות בארה"ב שמגבילה זכות זו יכולה להיפסל משום שהיא תוגדר כחקיקה שאינה חוקתית.
7 צפייה בגלריה
ביידן היום. כבר הבהיר כי ייאבק על זכות הנשים לבצע הפלה במדינה אחרת
(צילום: gettyimages)
סוגיה זו מפלגת את החברה האמריקנית, והמחנה השמרני-רפובליקני ניסה בדרכים שונות להביא לביטולה של הלכת "רו נגד ווייד". הנושא גם עמד במרכזה של כמעט כל מערכת בחירות בארה"ב.
היום, בפסק הדין "דובס נגד ארגון בריאות האישה של ג'קסון", הצליח המחנה השמרני-רפובליקני, בעיקר בזכות המינויים של הנשיא טראמפ, להוביל מהפכת נגד דרמטית. כזכור, כבר בתחילת חודש מאי, באופן חריג ביותר, הודלפה לתקשורת חוות הדעת של שופטי הרוב, ממנה עלה כי הרוב השמרני בבית המשפט העליון מתכוון להפוך את ההלכה, ולשוב למצב המשפטי ששרר עד שנת 1973, ובו כל מדינה קובעת את הכללים הפנימיים שלה ביחס להפלות.
היום ניתן האישור הסופי, פסק הדין פורסם, ואכן החלטת ערכאה נמוכה יותר בוטלה ברוב של 6 שופטים שמרנים כנגד 3 שופטים ליברלים. הלכת "רו נגד ווייד" עצמה בוטלה ברוב של 5 מול 4. שופטי הרוב קבעו כי פסק הדין בפרשת "רו נגד ווייד" היה שגוי מיומו הראשון, וכי לא קיימת כל זכות חוקתית להפלה. נקבע כי סוגיה זו נתונה להחלטה של המחוקקים בכל אחת ממדינות ארה"ב, ואין כל הגנה חוקתית להחלטה של האישה אם לבצע הפלה או לאו. כלומר, נקבע שהמדינות בארה"ב חופשיות להחליט אם להתיר הפלות או לאסור הפלות, וכן כל הסדר אחר הקשור לכך, ואין כל מגבלה חוקתית הקשורה להסדרים אלה.
בחוות הדעת של שופטי הרוב נכתב ששאלת ההפלות היא סוגיה מוסרית-ציבורית ולא סוגיה חוקתית-משפטית. הודגש כי החוקה אינה נוקטת עמדה בדבר "זכות הבחירה" או בדבר "הזכות לחיים". חוקת ארה"ב היא ניטרלית בנושא זה, וכל מדינה צריכה לקבל בדרך דמוקרטית באמצעות מחוקקיה את ההחלטה בעד או נגד הפלה, ובמסגרת זו לקבוע את ההסדר הראוי לעמדתם.
שופטי המיעוט תקפו בצורה חריפה וחריגה את עמדת הרוב. לעמדתם ההחלטה של בית המשפט פוגעת קשות בזכות של האישה על גופה, ומאפשרת למדינה להתערב בזכות הבסיסית של האישה לבחור אם להביא ילד לעולם או לאו. יתרה מכך, לעמדתם, בית המשפט מעניק בפסיקה זו אפשרות לכל מדינה בארה"ב ואפילו לשלטון המרכזי הפדרלי אפשרות לחוקק חוק האסור באופן מוחלט הפלות אפילו במקרה של אונס או גילוי עריות.
כך, הם כתבו, בעקבות הפסיקה היום יכולות מדינות שמרניות להטיל מגבלות נסיעה מחוץ למדינה לשם ביצוע הפלות, ואף להפליל נשים שינסו לבצע הפלות או להפליל תושבים שיודעים שאישה מבקשת לבצע הפלה לא חוקית, ולא מדווחים על כך לרשויות. בקריצה לסדרה "סיפורה של שפחה" כותבים שופטי המיעוט שייתכן ובעתיד נשים אמריקניות לא יוכלו לנסוע לניו יורק או לקליפורניה לבצע הפלה, והאופציה היחידה שתישאר להם היא טורונטו בקנדה. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הבהיר בנאומו כי ייאבק על מנת שכל אישה תוכל לבצע הפלה במדינה שמתירה זאת.
הביקורת הקשה ביותר של שופטי המיעוט נוגעת למציאות שתיווצר בעקבות פסק הדין. לעמדתם, פסק הדין יוביל לכך שנשים בעלות אמצעים ימצאו דרכים לביצוע הפלה בטוחה וחוקית במדינות ארה"ב שיתירו זאת, ומי שייפגע יותר מכל מפסק הדין הן נשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך שייאלצו להביא ילדים בניגוד לרצונן וחייהן ייהרסו בעקבות כפייה זו מצד המדינה. לחלופין, הן יבצעו הפלה לא חוקית ומסוכנת, שעולה אף להוביל למותן. לכן, מסכמים שופטי המיעוט, התוצאה הבטוחה של החלטת שופטי הרוב היא "צמצום זכויות הנשים, ומעמדן כאזרחיות חופשיות ושוות" בארה"ב.
ההחלטה של העליון התקבלה בתשואת במחנה הרפובליקני, ובתגובות סוערות וחריפות נגד בית המשפט בצד הדמוקרטי. חלק מהדמוקרטים קוראים לרפורמות חוקתיות בבית המשפט העליון, ובמרכזן יוזמה להגדיל את מספר השופטים בבית המשפט שכיום עומד על תשעה, ובכך "לדלל" את הרוב השמרני בבית המשפט שנוצר בתקופתו של הנשיא טראמפ.
מכל מקום, נראה כי החודשים הקרובים עד בחירות האמצע לקונגרס יהיו סוערים מאוד בארה"ב, ומרכזם יעמוד הוויכוח על פסק הדין הדרמטי שניתן היום.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה.
