פערים במאות מיליונים בהגנה על יישובי ספר, הפקרת עובדי בניין, חשיפה לפשיעת סייבר, אי-מתן מענה לצפיפות בכיתות הלימוד, מחסור באכיפה של חוקי התנועה ביהודה ושומרון, וגם מחיר גבוה של ביצים ולולים שהם ישנים, צפופים להחריד וסובלים מריבוי תחלואה. אלו רק חלק מהליקויים הרבים שעליהם מצביע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח השנתי 73ג', המתפרסם היום (שלישי). הדוח המקיף, שבו 26 פרקים ולא פחות מ-2,357 עמודים, כולל מספר רב של ליקויים בנושאים המשמעותיים לחיינו. הנה המרכזיים בהם.
ליקויים קשים בהגנה על יישובים
בפרק העוסק במרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים חושף מבקר המדינה כי קיימים פערים שנאמדים במאות מיליוני שקלים בהגנה על יישובים בצפון הארץ, בעוטף עזה וביהודה ושומרון. לפי המבקר, תקציבים שהוקצו לשיפור המצב לא הועברו לפיקוד העורף, ותוכניות בנושא לא קודמו בוועדות המתאימות.
לפני שחוסל: המחבל חוצה את הגדר בתקוע ורץ לתוך היישוב
זירת הפיגוע בכניסה לאריאל: נרצח בעמדת השמירה
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
אחד האיומים המרכזיים בפני היישובים באזורי העימות הוא חדירה ליישוב ופגיעה בתושבים. רק בתחילת השבוע חוסל מחבל פלסטיני שניסה לחדור ליישוב תקוע שבגוש עציון. למרות האיום המוכר, מבקר המדינה מצא פערים משמעותיים במרכיבי הביטחון שאמורים לתת מענה לאיום החדירה. כך, למשל, דיווחו 17 יישובים שזכאים לגדר ביטחון כלשהי כי אין כל גדר ביטחון ביישובם. בנוסף, מתוך 104 יישובים שבהם יש גדר מרותכת, כ-40% מהרבש"צים הגדירו את הגדר כלא כשירה או בכשירות נמוכה.
מתוך 79 יישובים שבהם יש דרך ביטחון עשויה כורכר, יותר ממחצית הרבש"צים הגדירו את הדרך כלא כשירה או בכשירות נמוכה. בקרב 89 יישובים שבהם יש דרך ביטחון סלולה אספלט 47% מהרבש"צים הגדירו את הדרך כלא כשירה או בכשירות נמוכה. מתוך 127 יישובים שבהם יש ביתן שמירה, 53% מהרבש"צים הגדירו את הביתן כלא כשיר או בכשירות נמוכה. הליקויים בעמדות האבטחה זכו לתשומת לב רבה בעקבות הפיגוע בכניסה לאריאל בתחילת החודש, אז נרצח בעמדת השמירה ויאצ'סלב (דניאל) גולב.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
הכשלים של המשטרה ביהודה ושומרון
ועוד בנושא הביטחון. פרק מיוחד בדוח הקדיש המבקר לפעילות המשטרה במחוז יהודה ושומרון (מחוז ש"י). לפי המבקר, לרשות שוטרי המחוז עומד מספר מצומצם של ניידות ממוגנות ירי שאינו מספיק לסדר הכוחות. בנוסף, האפודים הממוגנים איתם פועלים השוטרים ישנים וחלק גדול מהם אינו עומד בתקן.
הבעיה המרכזית שאותה הדגיש המבקר בדוח היא הטיפול בתאונות דרכים והעברת המידע בין הגופים השונים בנוגע לעבירות תעבורה של נהגים פלסטינים. המבקר מציין כי המידע על הנהגים הפלסטינים שנמצא במנהל האזרחי לא עובר באופן מלא לאגף התנועה במחוז ש"י. הפער, שהוזכר גם בדוחות קודמים, לא תוקן ולפי המבקר המצב הנוכחי מסכן חיי אדם.
המבקר מצא עוד כי אין אכיפה והטלת סנקציות על נהגים פלסטינים שקיבלו דוחות. לפי הדוח, המנהל האזרחי לא פועל מול הנהגים כדי שישלמו את הקנסות ולא מפעיל נגדם את הסנקציות הקבועות בחוק. גובה הקנסות שלא נגבו מנהגים פלסטינים בין השנים 2014-2021 מוערך בכ-270 מיליון שקלים.
רוב המטפלות במעונות עוזבות בשנה הראשונה לעבודתן
נושא נוסף שבו עוסק דוח המבקר הוא הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ומשפחתונים. מבקר המדינה מצא כי רוב המטפלות במעונות כיום עוזבות בשנה הראשונה, המסגרות המפוקחות לא תמיד מסייעות למי שצריך אותן ולפחות אלף פעוטונים פרטיים פעלו ב-2021 ללא כל פיקוח או מעקב. הדוח בחן גם את גני הילדים וגילה כי הרשויות המקומיות והמפעילים הפרטיים לא מדווחים באופן שוטף על היקף כוח האדם ועל היעדרויות.
מבקר המדינה: "ממצא מטריד בביקורת על מעונות היום"
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
"קיימים מעונות פרטיים, בפרט ביישובים ובשכונות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים וכן של החברה הערבית והחרדית – שלאגף אין מידע עליהם, ולכן חוק הפיקוח החדש לא מיושם בהם", כתב המבקר אנגלמן.
המבקר מציג תמונה מדאיגה על מצב החינוך לתינוקות ופעוטות בני 3-0. על פי המבקר, יותר ממחצית מהמטפלות במסגרות המפוקחות שנבדקו היו ללא הכשרה רשמית, רק מיעוט קטן מאוד מהמטפלות החדשות שגויסו בשנים האחרונות עברו הכשרה רשמית.
לפי הארגונים שמפעילים את המסגרות המפוקחות, במהלך 2021-2018 התחלפו מדי שנה בין 35 ל-48 אחוזים מכלל העובדות. אז למה התחלופה גבוהה? לדברי הארגונים, הסיבה לכך היא השכר, שעומד על שכר מינימום ותוספת של 400 שקלים בחודש לבעלות הכשרה.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
"אופק חדש" - ליקויים ישנים
המבקר גם הקדיש פרק ליישום רפורמת "אופק חדש". הוא מצא כי משרד החינוך אינו אוסף מידע על המפגשים שמקיימות הגננות עם הילדים ועל מפגשיהן עם ההורים. בהיעדר מידע אין באפשרות המשרד לנתח את הנתונים, לבחון את עמידת הגננות בנהלים שקבע ולאמוד את האתגרים והחסמים הניצבים בפני הגננות.
בנוסף, משרד החינוך אינו מחייב את הגננות להשתמש בכלי שבנה לצורך מעקב התפתחותי של הילדים בגן. בשנה שעברה עמד השימוש בכלי על פחות מ-1%. גורמי המקצוע החינוכיים אינם חשופים למידע על הגנים ועל הילדים המתחנכים בהם, ולכן אין ברשותם תמונת מצב מלאה על התפתחות הילדים וצורכיהם הייחודיים.
עוד מצא מבקר המדינה כי 14% מהגננות בחינוך הרשמי (14,828 גננות) לא עברו הערכה בשנים 2021-2019 בגנים בחינוך הממלכתי-חרדי רק ב-4.3% מהגננות עברו הערכות. בשנה שעברה, לאחר יישום רפורמת הסייעת השנייה, ב-66% מהגנים (11,756 גנים) עמד מספר אנשי הצוות על 2 בלבד - גננת וסייעת.
60% מהילדים בני 4-3 התחנכו בגנים שבהם שתי סייעות שמשרד החינוך תקצב אותן. היתר (134,348 ילדים) התחנכו בגנים שבהם רק סייעת אחת - 2% מהם (7,437 ילדים) היו זכאים לסייעת שנייה לפי כללי הרפורמה, אך לא קיבלו זכאות זו. 32% מהילדים בגילים אלה שאין בגנים שלהם סייעת שנייה שמשרד החינוך מתקצב, מתחנכים בגנים שפועלים ברשויות מקומיות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים הנמוכים: 3-1.
בביקורת המעקב עלה עוד כי הרשויות המקומיות והבעלויות הפרטיות אינן מדווחות באופן שוטף ומלא על כוח האדם שהן מעסיקות בגנים או על היעדרויות הצוות. משכך, אין בידי משרד החינוך לאמוד את היקף התופעה של גנים הפועלים בתקן חסר דבר אשר מקשה על תפעול איכותי של הגן.
תקציב הפיקוח על הבחירות זינק פי 3
ליקויים נמצאו בעבודת המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית בהיבטים שונים של הפעלת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות, במערכת הבחירות האחרונה. המבקר אנגלמן כתב בדוח כי בין הבחירות לכנסת ה-22, שהתקיימו בספטמבר 2019, לבחירות לכנסת ה-24 שהתקיימו שנה וחצי מאוחר יותר, זינקה ההוצאה הכוללת של ועדת הבחירות המרכזית בכל הקשור להפעלת מערך הפיקוח על טוהר המידות פי שלושה, מ-17 מיליון שקלים ל-51 מיליון שקלים.
8 צפייה בגלריה
סופרים קולות בוועדת הבחירות המרכזית. ההוצאות על מערך הפיקוח על טוהר המידות זינקו
(צילום: רפי בן חקון, לע"מ)
הוא מצא גם כי ההחלטות על הרחבת מערך הפיקוח התקבלו בלי שעמדו לפני נשיאות ועדת הבחירות המרכזית מלוא הנתונים הרלוונטיים להחלטה, לרבות נתונים על עלויות ההרחבה ועל אפקטיביות המערך.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
המחסור בכיתות לימוד נמשך
במערכת החינוך שורר זה שנים רבות מחסור בכיתות לימוד תקניות, העומדות בסטנדרטים פיזיים ופדגוגיים המאפשרים תנאים ראויים ללמידה. מבקר המדינה בדק ומצא שתוכניות החומש בנושא לא נתנו מענה למחסור בכיתות הלימוד. אף שגדל מספר הכיתות שתוקצבו בתוכניות החומש, המחסור עדיין קיים ואף החריף במידה ניכרת לפי נתוני סוף שנת 2020. כך, אף על פי שבתוכנית החומש השלישית הוכפל מספר הכיתות המתוקצבות לעומת תוכנית החומש השנייה, הסתיימה שנת 2020 בפער של 10,219 כיתות (גידול של 56% לעומת הפער בסוף תוכנית החומש השנייה).
עוד נמצא בביקורת בסוף שנת 2020 כי המחסור בכיתות במגזר הלא-יהודי, הן בכיתות גן (93% מכיתות הגן שהוכר הצורך בהן לא תוקצבו) והן בכיתות בית ספר (75% מכיתות בית הספר שהוכר הצורך בהן לא תוקצבו), גבוה לעומת המגזר היהודי (75% ו-62%, בהתאמה). בכל המגזרים שיעור המחסור בכיתות גן גבוה משיעור המחסור בכיתות בית ספר, ובמגזר הלא-יהודי הוא גבוה במיוחד: תוקצבו פחות מ-10% מכיתות הגן שהוכר בהן צורך. נתונים אלו תואמים גם לפערים בין מספר הכיתות שהוכר הצורך לבנותן ובין מספר הכיתות שתוקצבו, בהתייחס לאשכול החברתי-כלכלי: הפער גבוה יותר באשכולות הנמוכים - 74%. באשכולות הביניים הפער הוא 66% ובאשכולות הגבוהים - 56%.
עוד עלה בביקורת כי קיימת צפיפות גבוהה של תלמידים בכיתות הלימוד בחלק גדול ממערכת החינוך, הן בהשוואה בינלאומית והן בהשוואה בין-מגזרית פנים ארצית: בכרבע מהכיתות בחינוך היסודי ובחטיבות העליונות ובכמחצית מהכיתות בחטיבות הביניים מספר התלמידים בכיתה עולה על 30. ממוצע התלמידים בכיתה במדינות ה-OECD עומד על 23.3 תלמידים בחטיבת הביניים, ואילו בישראל הוא 28.1, כ-21% גבוה יותר, נכון לשנת 2019. בחינוך היסודי קרוב ל-4% מהכיתות נתונות בתנאי צפיפות של מעל 34 תלמידים בכיתה, מספר שהוא הרף העליון ואליו נדרש להגיע עד לשנת התשפ"א, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה משנת 2015.
המבקר ציין שמספר התלמידים הממוצע בכיתה הגבוה ביותר במגזר היהודי הוא בחינוך הממלכתי, ואילו הנמוך ביותר הוא בחינוך החרדי - פער של כ-3.5 תלמידים בכיתה בממוצע. במגזר הלא-יהודי מספר התלמידים הממוצע בכיתה הגבוה ביותר הוא במערכת החינוך הערבית. מאחר שלא נבנו כיתות לימוד חדשות במבני קבע בהיקף הנדרש, נדרשו המדינה והרשויות המקומיות לתקצב בשנים 2021-2007 הקמה של כ-5,000 כיתות במבנים יבילים כפתרון זמני בסכום של כ-700 מיליון שקלים. תשע מתוך עשר הרשויות המקומיות שתוקצבו בהן מעל 100 מבנים יבילים עבור כיתות לימוד וכיתות גן משתייכות לאשכולות 6-1. יוצא שלתלמיד שגר ברשות מקומית המשתייכת לאשכולות הנמוכים יותר סיכוי גדול יותר ללמוד במבנה יביל מתלמיד שגר ברשות מקומית המשתייכת לאשכולות 10-7.
הצפיפות בלולים - 0.04 מ"ר לתרנגולות
94% מהתרנגולות המטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור המטילות המשוכנות בלולי כלובים במדינות האיחוד האירופי (48% כולן בלולים מועשרים) ומשיעורן בארצות הברית (70%). 76% מכלל המטילות משוכנות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד (0.04 מ"ר), ו-18% בלולי כלובים חדשים. זאת, לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר למטילה. המבקר כתב כי מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפון.
השמדת תרנגולות עקב שפעת העופות בצפון, בסוף השנה שעברה
(צילום: אביהו שפירא, הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)
המבקר מצא גם כי נכון לאוגוסט 2021 לא היה רישיון עסק לכ-91% מהלולים בישראל. הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים. כמו כן, כשבע שנים לאחר המלצות צוות היגוי על עדכון התקנות לרישוי עסקים לצורך התאמתן לדרישות הווטרינריות העדכניות, טרם עודכנו הוראות הדין הרלוונטיות.
ומה עם מחיר הביצים? המבקר כתב כי הביצים הן מוצר יסוד הנתון בישראל לפיקוח מחירים, שאחת ממטרותיו היא להגן על הצרכן מפני עליות מחירים בלתי סבירות, מחיר הביצים בישראל לצרכן גבוה במידה ניכרת - 41%, ממחירן הממוצע במדינות ה-OECD ו-72% ממחירן בארצות הברית.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
המינים הפולשים נכנסים לישראל, כמעט באין מפריע
במשך שנים ארוכות התבססו בישראל מאות ואף יותר מינים פולשים הגורמים נזקים לאדם ולסביבה לרבות נזקים כלכליים, ומשרדי הממשלה הנדרשים להתמודד עם הבעיה אינם ערוכים לכך ואינם מנהלים את הסיכונים ואת אפיקי הפעולה הנדרשים למניעת הנזקים ולצמצומם. השורה התחתונה היא שלישראל אין תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי.
המבקר הביא כדוגמה שני מינים פולשים, הגורמים לנזק רב. הראשון הוא טרמיט-העל הפורמוסי, שהתגלה לראשונה בישראל על ידי מומחה לטרמיטים ומידע בעניין הועבר לידיעת המשרד להגנת הסביבה במאי 2019. המבקר מצא כי רק בסוף ספטמבר 2020 החל המשרד בטיפול בטרמיט. המבקר העיר כי פעולות המשרד בעניין זה, לו היו מתבצעות סמוך לקבלת המידע מהמומחה, יכלו לסייע במניעת התפשטות הטרמיט. הטרמיט ידוע בעולם כגורם לנזקים ניכרים ונכלל ברשימת 100 המינים המסוכנים ביותר. לדוגמה, בלואיזיאנה הוערך הנזק השנתי מטרמיט-העל-הפורמוסי בכ-500 מיליון דולר.
מין נוסף הוא נמלת האש הקטנה, שהתגלתה לראשונה בישראל בשנת 2005, ומאז התפשטה בכל רחבי הארץ. ב-2013 העריך המשרד להגנת הסביבה את נזקיה בכ-1.22 מיליארד שקלים לשנה, בהנחה של התפשטות מלאה.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
קרן הניקיון - הפסולת נקברת והכסף ממשיך להצטבר
המבקר אנגלמן כתב כי על אף המשאבים הכספיים הניכרים שעמדו לרשות הקרן לשמירת הניקיון, ועל אף השפעותיה הסביבתיות השליליות של הטמנת הפסולת בקרקע, זו עודנה השיטה הנפוצה בישראל לטיפול בפסולת - 77% מסך הפסולת העירונית המופקת מוטמנים בקרקע.
כמו כן נמצא כי היקף הטמנת הפסולת העירונית בישראל גבוה כמעט פי שניים מהיקף ההטמנה במדינות ה-OECD. כספי הקרן לשמירת הניקיון, אשר אחת ממטרותיה הראשיות היא לפעול להפחתת הטמנת הפסולת בישראל ולעודד את השימוש בשיטות החלופיות לטיפול בפסולת, נוצלו באופן חלקי (36.9%), על אף העלייה המתמדת בהכנסות הקרן. על כן בשנת 2020 הצטברו בה כספים עודפים בסך 3.22 מיליארד שקלים.
תחזוקה ירודה בדיור הציבורי בעמידר, מאות דירות עומדות ריקות
בפרק העוסק בתחזוקת הדירות של עמידר, מציג מבקר המדינה תמונה מטרידה ביותר על התנאים של דיירי הדיור הציבורי בארץ. המבקר אנגלמן הצביע בין היתר על תחזוקה ירודה, מבנים מסוכנים, זמני המתנה ארוכים במיוחד, היעדר פיקוח ופערי תקציב משמעותיים.
המבקר גם התריע על משך הזמן הארוך של אכלוס חוזר בדירות הדיור הציבורי של עמידר, כאשר ב-2020 מעל רבע מהדירות שהתפנו אוכלסו בפועל אחרי יותר מחצי שנה. עוד עולה מהדוח כי נכון למועד סיום הביקורת בספטמבר 2021, היו 259 דירות המיועדות לאכלוס שעמדו ריקות בשל היעדר תקציב לצורך התחלת השיפוץ. כ-39% מהדירות האלה (101 דירות) עומדות ריקות יותר מ-300 ימים.
תאונות העבודה בבנייה: קנסות לא שולמו, משרות פיקוח לא אוישו
מבקר המדינה מצא כי על אף המהלכים שננקטו בשנים האחרונות כדי להגביר את הבטיחות בענף הבנייה ולצמצם את מספר התאונות - עדיין קיימים פערים במערך הפיקוח והאכיפה.
בפברואר: שני פועלים נפלו מהקומה ה-40 במגדל בשכונת בבלי
(צילום: אבי חי, רועי רובינשטיין, דוברות מד"א)
ומה עושים במקרה של תאונה? המבקר מצא כי נכון לאוקטובר 2021 לא פעלה במינהל הבטיחות יחידה ייעודית לחקירות פליליות, על אף הצורך שהעלו גורמי המקצוע בפעילותה, ותפקידי החקירה הפלילית ניתנו למפקחים, נוסף על תפקידי הפיקוח שהם מבצעים. בשנים 2021-2018 הועברו תוצריהן של 26 חקירות שביצע מינהל הבטיחות ליחידת התביעות לצורך הגשת כתבי אישום. בשל אי-פעילותה של יחידת חקירות ייעודית כאמור נפגעה האכיפה כלפי מי שביצע עבירות בטיחות.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
המבקר קורא להסדיר את תחום הקריפטו
המבקר התייחס לתחום המטבעות הווירטואליים בדוח, בפרק בנושא משטר איסור הלבנת הון בישראל וקרא להסדיר את פעילות התחום בארץ. "מוצע כי המפקח על הבנקים יבחן את ביצועה של ביקורת ספציפית בנושא המטבעות הווירטואליים ויוודא כי המערכת הבנקאית מפעילה מדיניות של הכלה פיננסית ונוקטת גישה מבוססת סיכון גם כלפי המגזרים האמורים", נכתב בדוח.
עוד הציע המבקר כי "המפקח על הבנקים ורשות שוק ההון, כל אחד בתחום סמכותו, יקדמו בחינה של מוקדי הסיכון בפעילות זו ויגבשו מדיניות כוללת שתאפשר העברת כספים שמקורם בעסקאות בנכסים פיננסיים כגון מטבעות דיגיטליים למערכת הבנקאית, בין היתר על בסיס מחקר מלווה והליך שיתוף ציבור, שבו יאפשרו הן לציבור והן לגופים הנתונים לפיקוחם להשמיע את טענותיהם".
המבקר ציין בנוסף כי נכון לדצמבר 2020, רשות שוק ההון לא מינתה עובדים שתפקידם לבצע פיקוח, ביקורת ואכיפה על כ-12 אלף סוכני ביטוח וכי החל משנת 2016, אז הוקמה הרשות, לא בוצעו ביקורות בנושא איסור הלבנת הון על סוכני וסוכנויות ביטוח. בהתאם, ציין המבקר כי "חשיבות הפיקוח על ענף סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח מתחדדת לנוכח מספרם המועט של הדיווחים הבלתי רגילים (שבעה לשנה בממוצע בשנים 2020-2018) שהעביר מגזר זה לרשות".
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
אין שקיפות בוועדת סל הבריאות
בפרק העוסק במערכת הבריאות, מצא המבקר כי דיוניה של ועדת סל הבריאות סובלים מהיעדר שקיפות, וההחלטות מתקבלות לפי הערכות מקצועיות בלבד ולא כלכליות, כנדרש. בנוסף, הפרוטוקולים מתפרסמים בעיכוב והמאגרים הלאומיים לרישומי מחלות אינם מעודכנים.
המבקר מצא כי במרבית השנים שיעור התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות לצורכי עדכון טכנולוגי מכלל עלות הסל היה קטן מכפי שהמליצו הוועדות שעסקו בכך: ב-19 מ-24 השנים האחרונות (עד 2021) שיעור התוספת היה קטן מ-1.5%, הרף התחתון עליו המליצו הוועדות שעסקו בכך. בחמש מ-24 השנים הללו הוא אף היה קטן מ-0.8%, השיעור שוועדת גרמן הגדירה כשיעור ההכרחי לשמירה על איכות שירותי הרפואה הניתנים במסגרת הסל.
בנוסףף כתב המבקר כי בשנים 2021-2018 פורום טכנולוגיות דחה 46% מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות, אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל. הפרוטוקולים של דיוני ועדת הסל מתפרסמים בעיכוב, שמשכו באותן שנים היה 109 עד 160 ימי עבודה, דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות מעודכנות.
לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
מי מגן על המחשבים בבתי החולים?
בעשור האחרון גברו תקיפות הסייבר על ארגונים ועל אנשים פרטיים ברחבי העולם, ובשנים האחרונות גברו גם איומי הסייבר על מוסדות רפואיים. רק בשנת 2020 נעשו כ-9.5 מיליון ניסיונות למתקפות סייבר ברחבי העולם שמטרתן להשבית מערכות מחשוב.
מתקפת הסייבר בהלל יפה
(צילום: ליהי קרופניק, אסף חן)
באוקטובר 2021 פרצו האקרים למחשבים ושרתים במרכז הרפואי הלל יפה שבחדרה. התקיפה הובילה לשיבוש פעילות המרכז הרפואי, וגרמה להסטת חולים מהמרכז הרפואי למרכזים אחרים, למעבר לעבודה ידנית ולא ממוחשבת, למניעת גישה למידע הרפואי של המטופלים ועוד. תקיפה זו מחדדת את החשיבות להיערכות.
בביקורת עלה כי כשש שנים לאחר קבלת החלטות הממשלה בנושא, ועל אף החשיבות הלאומית שבהסדרת הגנת הסייבר, לא הוסדרו סמכויות מערך הסייבר הלאומי כלפי היחידות להכוונה מקצועיות במשרדי הממשלה, לרבות במגזר הבריאות.
עוד עלה כי משרד הבריאות לא השלים את גיבוש הנחיותיו בתחום הגנת הסייבר הכוללות עקרונות יסוד לניהול הגנת סייבר וכלים להתמודד עם אירוע סייבר, והן לא הופצו. במסגרת בקרות הרישוי שביצע המשרד במרכזים הרפואיים בשנים 2019 ו-2020 הוא לא ביצע בקרה בנושא ההגנה על מכשור רפואי, והוא אף לא מבצע מעקב סדור אחר תיקון ליקויים שעלו בדוחות הבקרה שביצע בנושא אבטחת מידע, ובכך לא מוודא את אי-הישנותם.
לפי הדוח, ה-SOC (מרכז לניטור, לשליטה ולבקרה על אירועי סייבר) של משרד הבריאות מאויש חלקית - בשעות מסוימות בימי חול - ועלו פערים מסוימים בפעילותו.
הפשיעה המקוונת - אין תוכנית להתמודדות
בפרק העוסק בטיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון עלה כי על אף הגידול בשיעור של 150% בהיקף הפשיעה בתחום הכופרה בעולם שהוערך בשנת 2020 בכ-20 מיליארד דולר, והנזק הכלכלי הכבד שנגרם למשק הישראלי, המוערך כאמור במאות מיליוני שקלים, לא נמצא כי המשטרה גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו.
עוד נמצא בביקורת כי כמחצית מבין הנפגעים מעבירות במרחב המקוון שדיווחו על כך למשטרה, טענו בסקר הלמ"ס לשנת 2019 כי לא היו מרוצים מטיפול המשטרה ו-84% מהם הביעו חוסר שביעות רצונם מגישתה. בשנת 2020 השיבו 51% מהמשתתפים בסקר הלמ"ס כי אם ייפגעו מפשיעה ברשת ידווחו על כך לגורמים חוץ-משטרתיים או לא ידווחו על כך כלל.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "משטרת ישראל מטפלת כל העת באופן נחוש ומקצועי בתלונות בגין עבירות מקוונות ופועלת לאכיפה ומניעה של תופעות פשיעה במרחב המקוון, לרבות ברשתות החברתיות וזאת על מנת ליצור סביבה בטוחה במרחב הקיברנטי".
המעילות בישראל - נזק של מיליארדים בשנה
הנזק השנתי המוערך בישראל עקב מעילות עומד על 6 עד 9 מיליארד שקלים, כאשר לפי המבקר המדינה 80% מהמעילות שהתגלו בישראל בשנתיים האחרונות בוצעו על ידי גורמים בכירים בארגונים. למרות זאת, לאף משרד ממשלתי אין מדיניות לניהול סיכונים כלל משרדיים או ועדת היגוי לניהול סיכונים כלל משרדיים.
עוד מצא המבקר כי בכל משרדי הממשלה וב-13 (25%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו לא נעשתה ביקורת פנימית בתחום ניהול הסיכונים. במשרדי הממשלה לא בוצעה ביקורת בתחום ניהול הסיכונים בידי חטיבת הביקורת של החשב הכללי. בכל משרדי הממשלה וב-12 (24%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו אין נוהלי מעקב, דיווח ובקרה בנושאים הקשורים לניהול סיכונים כלל-ארגוני. בכל משרדי הממשלה וב-20 (39%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו אין מנגנון דיווח על אירועי כשל וכמעט כשל.
זינוק במספר תיקי המשמעת בשירות המדינה, רובם נסגרו
מספר תיקי המשמעת שנפתחו בשירות המדינה בשנים 2020-2015 גדל ב-126%. מבקר המדינה מצא שעם זאת, שיעור המקרים שבהם מצאו אגף המשמעת או המשרדים כי יש ממש בחשד שהועלה ולכן ננקטו אמצעי משמעת או הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת, פחת באותן שנים מ-31% ל-20%. את הירידה בשיעור המקרים האלה יש לבחון על רקע הירידה שחלה במספר חקירות המשמעת (18%) והגידול המצומצם שחל בהיקף התובענות שהגיש אגף המשמעת (כ-15%). נראה כי נעשה שימוש גובר והולך באמצעים הקלים ופחות, באופן יחסי, באמצעי המשמעת המחייבים נקיטת הליך בבית הדין למשמעת.
עוד מצא המבקר כי משך הטיפול הממוצע בתלונת משמעת התארך מ-18.5 חודשים בביקורת הקודמת ל-20.6 חודשים בביקורת הנוכחית. רוב תלונות המשמעת (76%) הסתיימו ללא נקיטת אמצעי משמעת משרדי וללא הגשת תובענה. בנוסף, אין אפשרות להגיש ערר על ההחלטות בתחום המשמעת (שאינן בתחום ההטרדות המיניות).
מאות אלפי ישראלים עם רישום פלילי
עילות הסגירה העיקריות של תיק חקירה הן כי "נסיבות העניין אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין, חוסר ראיות או העדר אשמה".
מבקר המדינה מצא כי ביוני 2021 לכ-830 אלף אנשים, היה רישום במרשם המשטרתי (אחד מכל 7.5 בגירים). לכ-450 אלף (54%) בגירים היה רישום של תיק אחד, ולכ-166 אלף מהם רישום בן יותר מ-11 שנים. לנוכח מספר הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים יש חשיבות להקפדה יתרה על סגירת תיק פלילי בעילה הנכונה.
בכל שנה נסגרים בממוצע כ-21,000 תיקים פליליים לנילונים שלא נחקרו באזהרה בעילת "נל"ן" ובלי שהמשטרה מעדכנת אותם על כך. אדם בסיווג נילון שלא נחקר באזהרה אינו מיודע כי תיק בעניינו נפתח ואז נסגר ונמנעת ממנו הזכות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה. עוד עלה כי בקרב מתלוננים, עורכי דין וגורמי משטרה קיימת אי-בהירות בנוגע לגורם שיש להגיש לו ערר של מתלונן על סגירת תיק חקירה. כן עלה כי לגבי 30% עד 40% מהתיקים שנסגרו לא נשלחה למתלונן או לחשוד הודעה על סגירת התיק. ההודעות נשלחות על ידי המשטרה בדואר רגיל, ואין דרך לדעת אם נמסרו כדין ומה המועד שבו התקבלו.
עוד נמצאו ליקויים בהיבטי היעדר נתונים על סגירת תיקים במשטרה בעילת "העדר אשמה", סגירת תיקים חשודים במשטרה בעילת "חוסר ראיות", הסדרים מותנים במשטרה, בקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה במשטרה ועוד. המבקר אנגלמן ציין בדוח כי מומלץ שרשויות האכיפה והתביעה יפעלו לתיקון ליקויים המצביעים על חסמים במיצוי זכותם של חשודים ומתלוננים לערור על ההחלטה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מטפלת בלמעלה מ-400 אלף תלונות מידי שנה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים רחבים, במטרה להגיע לחקר האמת. סגירת תיק חקירה מתבצעת על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק ורק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה ובכובד ראש מארג הראיות, העניין הציבורי ושיקולים נוספים כמותווה בחוק. נדגיש כי נימוקי עילות הסגירה או נימוקי החלטות בסוגיית בקשות לשינוי עילות הסגירה/ערר על החלטה בתיק חקירה, מפוקחים ונבדקים באופן סדור במסגרת הבקרות המקצועיות המבוצעות על ידי הדרגים הממונים וככל שנדרש מופקים לקחים בהתאם. באשר לביטול רישום משטרתי נציין כי משטרת ישראל פועלת על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים".
הלקוח הגדול הוא גם הבעלים
משרד הביטחון הוא הלקוח הבודד הגדול ביותר של התעשייה האווירית ושל רפאל, וגם הבעלים שלהן, בהיותן חברות ממשלתיות. מה שגורם להן להתנהלות לא כלכלית בעבודה עימו.
רפאל חושפת את מערך הניסויים הלאומי
(צילום: דוברות רפאל)
לפי דוח המבקר בין 2017 ל-2020 איחר שוב ושוב המשרד בתשלומים המגיעים להן, וצבר חוב שהגיע עד למיליארד שקל לתע"א ול-694 מיליון שקל לרפאל. החובות נסגרו מאז, אך המבקר מגלה שרוב פרויקטי הפיתוח שביצעה החברה עבוד המשרד היו לפי סכום קבוע, כאשר תע"א לא מקבלת פיצוי בחוזה על סיכוני פיתוח, ושיעור הפרויקטים ההפסדיים מביניהם היה גבוה מאשר בפרויקטי פיתוח ללקוחות זרים.
המשרד לא שילם לתעשיות ריבית על החוב, שהתגלגל הלאה: תע"א שילמה באיחור לספקיה, במקום לאחר 45 ימים כפי שדורש החוק, רק לאחר 81 יום בממוצע.
המבקר קורא למשרדי הביטחון והאוצר להבטיח שלראשון יש כיסוי תקציבי להזמנות שהוא מבצע מתע"א ומרפאל, ושעליו לבחון כיצד לפצות אותן על סיכוני פיתוח. תע"א נדרשת לשלם בזמן וכחוק לספקיה, ולבחון היטב פרויקטים עבור בעלת השליטה בהן, המדינה.
נושאים נוספים:
- בנוגע לדוחות הכספיים נמצא בביקורת כי אגף החשכ"ל ואגף התקציבים במשרד האוצר קיימו כמה דיונים בנוגע למודל התמריצים, שמטרתו לעודד את משרדי הממשלה לשפר את תהליכי הגבייה והאכיפה ולהגדיל את הכנסות המדינה. נמצא כי לא נקבע למשרדי הממשלה מודל תמריצים לגביית חובות, זאת שלא בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2013.
- מבקר המדינה מצא שמשרד החוץ עשה מעט מאוד לתיקון הליקויים בתחום תכנון וניהול כוח אדם: צוערים ממשיכים לעזוב, עובדי מנהלה עוברים לתפקידי דיפלומטים ללא תנאי סף ועובדים מקומיים ממשיכים לבצע עבודות של שליחים.
- בנוגע למערך הרפואי בבתי הסוהר נמצא כי לא הוכן תחשיב של עלות החזקת אסיר קשיש לעומת אסיר רגיל, לא הופץ נוהל להחזקת קשישים, לא הוכנה תוכנית שיקום ייחודית המותאמת לקשישים, ועבודת המטה בעניין זה הופסקה בלי שנבחרה חלופה מועדפת. הליקוי בנושא זה תוקן במידה מועטה - וזאת למרות דוחות קודמים בנושא.
בהכנת הידיעה השתתפו יהונתן בניה, ירון דרוקמן, איתמר אייכנר, תמר טרבלסי חדד, אלישע בן קימון, הדר גיל-עד, שקד אילת, דן רבן, מאיר תורג'מן, אודי עציון
